נישואים אזרחיים בישראל

מבוא:

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות מחליטים שברצונם להתחתן בנישואים אזרחיים במקום ברבנות. על פי הדו"ח של אגף הנישואים במשרד לשירותי דת חלה ירידה משמעותית במספר הנרשמים לנישואים ברבנות: 4.7% ב- 2017, ו 6.2% בשנה האחרונה. אם לוקחים בחשבון את הגידול העקבי באחוז התושבים החרדים בישראל, המשמעות היא למעשה שמספר החילונים שמתחתנים על פי ההלכה, התכווץ עוד יותר. אולם, הבעיה מתחילה בכך שבמדינת ישראל של היום, נישואים מוכרים על ידי הרשויות רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל (יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכדומה), רק בין איש ואישה מאותה הדת. עניין זה פוגע בזכויותיהם של אזרחים פסולי חיתון על פי הדת, ואזרחים חילוניים אשר אינם מעוניינים בטקסים דתיים.

במדינתנו, זוגות רבים המעוניינים להתחתן עלולים להיתקל בבעיה, אשר תאלץ אותם לבצע נישואים אזרחיים בחו"ל. זוגות אלו מתחלקים בעיקר לשני ערוצים. אזרחים אשר לפי החוק נחשבים יהודיים, אולם אינם מחשיבים עצמם כדתיים ולמעשה מתנגדים לבצע טקסי דת למינהם, כמו חתונה ברבנות.הקבוצה השנייה כוללת את כל האזרחים שהטקס הדתי אינו חל עליהם. זוגות חד מיניים, חסרי דת וזוגות מעורבים (יהודי עם נוצריה, יהודיה עם מוסלמי וכדומה).

 בנוסף לכך עולה הבעיה שזוגות יהודים חילוניים אשר מחליטים להתחתן בחתונה אזרחית בחו"ל, נאלצים בהמשך, במקרה של גירושים, לעבור בהכרח דרך הרבנות ולקחת חלק בטקס דתי ממנו רצו להימנע.

זוגות אלה אזרחים במדינה אשר אינה מאפשרת להם להתחתן בארצם באופן חופשי. הבעיה הזאת הינה בעיה אזרחית הפוגעת בזכות לחירות, בזכות לחופש מדת, ובזכות לשוויון. המחסור באפשרות לחתונה אזרחית מגבילה את חופש המחשבה והפעולה של האדם, פוגעת בזכות האדם לבחור שלא להשתייך לקבוצה דתית ולא לבצע טקס דתי, ומפלה אנשים על רקע דתם, העדפתם המינית, ומוצאם.

אנו תלמידי תיכון איתן ממועצה איזורית גזר מאמינים שיש לאפשר קיום של נישואים אזרחיים בארצנו.

כחלק ממטלת הביצוע שלנו באזרחות ניזום עצומה זו בכדי להעלות מודעות לנושא ובתקווה לשנות את המצב הנוכחי.