לא לממשלה הפוגעת בחקלאים ובחקלאות

לא לממשלה הפוגעת בחקלאים ובחקלאות

מספר חתימות

28
 
500  
פורסם בתאריך: 03/09/2021
 

לא לממשלה שחוקקה מחדש את חוק הותמ"ל האריכה והרחיבה אותו  וכן אפשרה הפקעות קרקעות מעובדות מהמתיישבים ברי הרשות חסרי הזכויות . בותמ"ל הקודם הופקעו קרקעות  בכמות מרובה המאפשרות  בנית דירות לעוד עשרות שנים. לא לממשלה שכללה את הרפורמה לחקלאות בחוק ההסדרים מתוך הנחה לא מוכחת שיבוא ירקות ופירות יגרום להורדת יוקר המחיה. פיילוט של כעשר שנים של יבוא אננס לישראל הוכיח שהתוצאה הפוכה- מחיר האננס נסק לגבהים והעלה את יוקר המחיה. לא נבדק פער התיווך ולא הנזק של הגנת הצומח במקרה של יבוא חופשי. מתקיים כבר מספר שנים יבוא של ענבים בחורף כשהגפנים  לא מניבים  ענבים בארץ. לא רק שהמחיר של הענבים המיובאים גבוה ביותר הוא גם מקרין על מחיר הענבים  הגדלים בארץ בקיץ. יבוא הענבים  לישראל  באמצעות היבואן "פירות אביב" הקפיץ את מחיר הענבים  בארץ והעלה את יוקר  המחיה. קראתי בכלכליסט את דבריו של  מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב המצדד ברפורמה לחקלאות. " מדוע אני לא יכול לאכול ענבים כל השנה? מדוע אני לא יכול לאכול אבוקדו כל השנה ? מדוע? זה ארכאי" לגבי הענבים כבר ציינתי שיש יבוא בחורף וכל השנה יש ענבים בארץ. לגבי האבוקדו אאריך בתשובתי.  כשחשבתי על הכותרת לעצומה פתחתי במילה תקיפה "לא " בכוונה. ויתכן שתרתיע חותמים פוטנציאליים. לא -פרושו עד כאן. יש חקלאות משגשגת ומחקר רציני בארץ. ואם רם בלינקוב היה מקליק  בגוגול- "אבוקדו כל השנה בישראל" - הרי זה רצונו- היה מגיע למכון מיגל בגליל העליון. וקורא  במבחר כתבות המובאות עבורו כאן בעצומה שזה אפשרי לאכול אבוקדו כל השנה  בישראל במחיר סביר ואין צורך ברפורמה לחקלאות העוסקת ביבוא פירות כגון אבוקדו.

ynet › Ynet - סביבה ומדע › סביבה - כתבות וחדשות - ynet
 
18 באוג׳ 2021 ... בשורה לחובבי האבוקדו: חוקרים ממרכז לחדשנות פובטהרבסט של מכון מיגל הצליחו לשמר אבוקדו למשך שנה שלמה. השבוע הם הציגו את האבוקדו מזן "ריד", ...
 
www.ihaklai.org.il › about › item › 34759-בשורה-לצרכנים-אבוקדו-כל-השנה
 
בשורה לצרכנים בישראל, כחלק מפרויקט 'אבוקדו כל השנה', מחקר חדש ב'מרכז לחדשנות בפוסטהארבסט'( PostHarvest) במכון המחקר מיגל, ניתן יהיה לאסם ולשווק אבוקדו כל ...
 
fr-fr.facebook.com › ... › MIGAL Galilee Research Institute › Publications
 
המרכז לחדשנות בפוסט-הרבסט של מכון מיגל הצליחו לפתח פרוטוקול ייחודי שיאפשר אספקת אבוקדו טרי וטעים לאורך כל השנה ואף יסייע בהוזלת עלויות לצרכן.
 
החוקרים עובדים בשילוב עם מגדלים העובדים אתם במחקר ואלו דבריו של המגדל החוקר ראובן דור

"במכון המחקר מיגל, פועלים כבר מספר שנים, כדי לגרום לכך שיהיה אבוקדו לשיווק כל השנה. עונת האבוקדו נגמרת בתחילת יולי ומתחדשת באמצע אוגוסט, מה שיוצר פער של כשבעה שבועות בהם אין אבוקדו, או ששינם משווקי אבוקדו מקירור שלא תמיד מתאים למאכל. המטרה במחקר של מיגל ומו"פ צפון, להגיע למצב בו זן האבוקדו 'ריד' שנקטף מאוחר, נמצא טוב ואיכותי למאכל עד אמצע אוגוסט, מועד תחילת הקטיף של זני הקיץ. מטרתנו היא שהאבוקדו יהיה טוב, איכותי וזמין לכל לנפש במחיר נמוך" בחווה החקלאית בעכו , שנסגרה  בינתיים והקרקעות החקלאיות והמעובדות הפכו לקרקע  לבניינים גבוהים   בעיר עכו-

פותח זן האבוקדו " גליל" המשווק טרי החל מחודש אוגוסט. ענף האבוקדו אינו קופא על שמריו.

הכוונה של עצומה זו לקרוא לכל הנוגעים בנושא הרפורמה בחקלאות להיפגש עם חקלאים מהשטח כמו ראובן דור מהאבוקדו או יעקב סיזל מרכז ענף האננס ועוד ולדון עמם ולבחון  כיצד לקדם ולפתור את הבעיות השונות.

הרפורמה לחקלאות עברה עם חוק ההסדרים בקריאה ראשונה. זה הזמן לבחון מה קורה בארץ מבחינת המחקר והחקלאים ואולי אפשר לפתור את הבעיות [ כולל יוקר המחיה] בלי לפגוע בחקלאים ובחקלאות.

ואני תקוה שלא יהיה צורך בקריאה שניה ושלישית והרפורמה לחקלאות תוצא מחוק ההסדרים.

נטען שהחקלאות והמחקר בפיגור טענה חסרת כל בסיס. מצורפת תמונתו של אהרון אהרנסון שגילה בראש פינה ב1906 את אם החיטה וכיום עם גילוי ופענוח  הגנום המלא של אם החיטה מתפתח בארץ ובעולם עולם שלם  של מחקר להשבחת והעשרת  העולם במזון שכה זקוקים לו.  הכלאות "אם החיטה" כגזע בר עמיד עם זנים המניבים  כמות גדולה ביותר של יבול. כנאמר בעיתון המקומי של זיכרון יעקב "הגפן" סגירת מעגל למחקר ’אם החיטה’ של אהרונסון. מאת יואב איתיאל, 16/08/2015 - 22:49

"פענוח הגנום של גידול המזון הבסיסי והחשוב בעולם, יאפשר פיתוח זני חיטה בעלי תכונות משופרות, עמידות בפני מחלות, הגדלת היבול ועוד ויאפשר את האצת המחקר בתחום החיטה. הפענוח מהווה סגירת מעגל לגילוי "אם החיטה", ע’’י הבוטנאי ואיש ניל"י אהרון אהרונסון בשנת 1906, שהביא לפריצת דרך בפיתוח החיטה המתורבתת" פרטים באינטרנט.  עוסקים בזה יוצאי 8200, אוניברסיטאות בארץ ובארה"ב. זו רק דוגמא אחת למחקר החקלאי מדעי בישראל. רבים המחקרים פורצי הדרך ורבים החוקרים בישראל בתחום החקלאות העושים עבודתם נאמנה. וכל הכבוד להם ולעבודתם.

פעולות הממשלה שהצביעה פה אחד  על חוק הותמ"ל וחוק ההסדרים  שכלל את הרפורמה לחקלאות , פגעו  קשות בחקלאים ובחקלאות בישראל. מן הראוי שהכנסת והממשלה ידונו בכובד ראש כיצד לשמור ולקיים את החקלאות בישראל. לאפשר לחקלאים להמשיך בעבודתם ובתיאום עם החקלאים עצמם לנסות להתפתח ולפתח זנים חדשים, טכנולוגיות חדישות, שיטות עיבוד מפותחות ועוד. הגדולה של החקלאות בארץ  הייתה מאז ומעולם -שילוב החקלאים  בעבודת המחקר בתמיכת הממשלה. הרפורמה לחקלאות בחוק התקציב כפי שהוצג לציבור על ידי השרים - שר האוצר ליברמן ושר החקלאות פורר - מפר איזון זה. זה מעליב בעיני לפצות חקלאי במאה שקל לדונם. ועוד יותר מעליב התיקון-שהפיצוי יהיה לפי אזור מגורים. אנחנו לא  אוכלוסיית  סעד אנחנו החקלאים יצרנים ומעלינו נבנית כל הפירמידה  של צרכן ראשוני, צרכן שניוני ועוד. החקלאים  לא מבקשים פיצוי אלא שיתנו להם להמשיך ולעבוד ולהתפרנס בכבוד מעבודתם לטובת מדינת ישראל הזקוקה עדיין לביטחון תזונתי ועדיין מבודדת בין מדינות עוינות וצריכה להגן על בטחונה. מה שמתאים למדינות אחרות אינו מתאים למציאות בישראל. אנחנו חיים  עדיין במזרח  התיכון ולא  באירופה או בארה"ב. האם לא למדנו את הלקח שעצמאות כלכלית  ויצרנית היא כורח המציאות ?  יוקר המחיה דורש מחקר ובדיקה מחדש. למשל, בצרפת התגברו על פער התיווך בזה שהמשווק חייב להציג  ליד הסחורה 2 מחירים. המחיר בו נקנתה הסחורה עם חשבונית  והמחיר שהוא דורש. זה דורש אכיפה.  הצרכן  יהיה זכאי לבחור את המקום בו ירכוש בהתאם את הרצוי לו ויתכן שכך ירד יוקר המחיה. יתכן שצריך לבנות ולפתוח את השוק הסיטונאי המרכזי שמדברים עליו שנים רבות ועדיין לא הוקם? האם הוא יביא להקטנת פער התיווך והורדת יוקר המחיה?  באירופה קיימים בכל מקום שווקי איכרים ובהם ירקות ופירות מקומיים  טריים ,זולים וטעימים. בשוק האיכרים שנפתח בת"א  שמעתי מחברים שנדרשו לשלם אלף שקל עבור השתתפותם.  גם  מכאן נובע פער המחירים.  האם קיים קרטל בין רשתות השיווק לגבי חקלאים יצרנים שדורשים תנאים מסוימים שרשת מסוימת לא מוכנה לקבל אותם? האם המגדל  בכלל קובע את מחיר התוצרת שעמל עליה שנה תמימה? אני מקווה שיש מגדלים ואזרחים במדינת ישראל היכולים לתרום מניסיונם לגבי  הקטנת פער התיווך ויוקר המחיה. אשמח לפרסם בעצומה זו. בעצם אין לחקלאי כתובת לפנות אליה חוץ מהפגנות ברחובות או פניה לחברי כנסת שנענית באופן אוטומטי או עי" עוזר או מזכירה שפנייתך התקבלה ונשאר תמיד הספק האם הגיעה בכלל לידי המכותב?

מה חושב הציבור על הרפורמה? להלן  חלק מהערות החותמים מכל קצות הארץ והדברים מדברים בעד עצמם!

בעצומה צפו פי שלושה  יותר אנשים מאלו שחתמו. בתקוה שביניהם מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

 תושבת מהישוב בת אל-  אוהבים את ארץ ישראל ופירותיה המתוקים יותר והאיכותיים יותר ואת עם ישראל.

מושבניקית מנהלל- מעבדי האדמה הם שומריה. תפקיד הממשלה להגן עליהם ולא לנשלם. תוצרת מקומית היא הבסיס לביטחון   החיים העצמאיים במדינה.

פרופ אמריטוס באוניברסיטת חיפה-בחקלאות הישראלית ובטיפוח מחקרה.

פרופ אמריטוס באוניברסיטת בן גוריון- שדה בוקר- ההתיישבות החקלאית קבעה את גבולות המדינה ושמרה על הגבולות. בלי חקלאות ישראלית, אין בטחון תזונתי. לביטחון תזונתי יש מחיר כמו לביטחון צבאי.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו