אזרחים יקרים שימו-לב,

מחיר קוב מים זינק עד 227% תוך שנה וחצי; החודש: התייקרות נוספת. או שלא

החודש, ינואר 2013,  שוב יתייקרו מחירי המים: לצרכן הביתי בשיעור של 2.8% ולתעשייה ב-17.5%, ובכך תושלם עלייה של 13% בתעריף הנמוך, ושל 22% בתעריף החריגה, בתקופה של 3 שנים. זאת, למרות שרק לפני חודשיים פרסם מבקר המדינה דוח המצביע על ליקויים בחישוב התעריפים, בקביעת המכסות ובשיטת תאגידי המים.

גשמי ברכה? הכנרת עולה? הצחקתם אותם!

כזכור, עד שנת 2010 היו המים מצרך יחסית זול, אך אז הוחלט על רפורמה בחישוב התעריפים, מה שהקפיץ את חשבונות המים במאות אחוזים. במסגרת הרפורמה גם הוקמו תאגידי המים, (דייהנו, הופרט משק המים מידי המדינה לידיים פרטיות).

הרפורמה הזאת הביאה לעלייה חדה במחירי המים. את העלייה הזאת נימקה רשות המים בצורך לכסות את צורכי ההשקעות והתפעול, ובמעבר נרחב למים מותפלים שעולים הרבה יותר, אך האמת היא, שבמקום משרד קטן העירייה שמנוהל ע"י פקידי עירייה, יש צורך לממן מנגנונים מנופחים של מנכ"לים, סמנכ"לים, משרדים מפוארים, ציי רכב, משכורות גבוהות ועובדים רבים.

 הרפורמה בגביית המים החלה ב-1 בינואר 2010, עם התייקרות מיידית של 25%, כחלק מהתייקרות מדורגת של 40%. המחיר לקוב מים יעמוד בינואר הקרוב על 9.1 שקלים (כולל מע"מ) לתעריף אחיד נמוך (שבמכסה לפי מספר הנפשות), ועל 14.6 שקל לקוב מים בתעריף אחיד גבוה, קרי בחריגה מהמכסה. לפני הרפורמה בתעריפי המים, בסוף 2009, עמד מחירו של קוב מים על 4.25 שקלים בלבד.

טרם רפורמת המים גבו הרשויות המקומיות את תשלומי המים והעבירו את התשלום למקורות. הרפורמה הפכה את משק המים למשק סגור, כך שתשלומים עבור מים יוקצו לטובת טיפול במערכות המים - ולשם כך הוקמו תאגידי המים, שצמצמו את מעורבות המדינה בנושא (הפרטת משק המים).

במקום שיופעלו תאגידים שיכללו כמה רשויות יחד, פועלים 53 תאגידים - לכל אחד מהם עלויות תפעול נפרדות שכמובן חלות על הצרכן. במרכז השלטון המקומי טוענים כי ריבוי תאגידים אינו גורם להוצאת מיותרת בתשלומי המים, מבקר המדינה חושב אחרת: בדוח האחרון הוא קובע בפירוש כי ריבוי תאגידי המים מגדיל את הוצאות התאגידים בכ-500 מיליון, וכי צמצום מספרם עשוי להפחית את התעריף בכ-7%.

 כמו כן, תאגידי המים הם חברות לכל דבר ולכן גובים מע"מ על מים. גם הכלכלן הראשי של מרכז השלטון המקומי, אריה מצליח, אומר בשיחה עם "גלובס" כי האוצר יכול להסתדר בלי המע"מ שהוא גובה על המים. "רק מוויתור על המע"מ אפשר להוזיל בשיעורים ניכרים את הצריכה הביתית של אנשים שקשה להם עם תעריפי המים הלא סבירים האלה. איזה אסון יקרה אם האוצר יסבסד בכסף הזה את ההוזלה?" הוא תהה.

המע"מ הוא רק חלק מהעושק הגדול. אף אחד במשרד האוצר לא יטרח לספר כי חשבון המים המנופח שהתאגידים גובים מתושביהם מורכב מעוד שורה ארוכה של מסים עקיפים וסבסוד צולב בהיקף של כ-40 מיליון שקל בשנה לתעשיינים ובהיקף של כמעט חצי מיליארד שקל בשנה לחקלאים, על חשבון הצרכנים שנדרשים לשלם, לשתוק, לשתות משהו ולהירגע. מים הם לא קוטג' שאפשר להחרים.

רוצים מים? שלמו כיפליים!

או ששמים לזה סוף!

*חלקים נרחבים מהכתוב, נלקחו מתוך תחקיר "גלובס" להתייקרות משק המים.

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה