הרחבת פעולתה של "הקרן לשיקום המחצבות"

     אם מטיילים בארץ ניתן לראות את ה"חורים" הגדולים אשר יוצרים המחצבות בנוף הארץ. פצעים בולטים אשר לא ניתן להתעלם מהם, כאשר עצים, פרחים, בעלי חיים, אבנים ומבנים עתיקים, נהרסים כליל. בעלי המחצבה שרוצים להוריד את עלויות הייצור וההובלה ממקמים את המחצבות שלהם בשולי הדרכים הראשיות, לכן לעיתים קרובות מהוות המחצבות פגיעה בולטת מאוד בנוף. בארץ יישנם מאות מחצבות נטושות ומחצבות פעילות אשר מקצתן עומד לפני סגירה, שטחן הכולל של המחצבות מגיע לעשרות אלפי דונמים. המחצבות מהוות גם מוקד למפגעים סביבתיים כגון, שפיכה בלתי מבוקרת של אשפה, בהן אשפה רעילה המזהמת את הקרקע ואת מי התהום.     פלעולת הכריה לכשעצמה גורמת מטרדים ונזקים רבים. רעש עבודתם השוטפת של הדחפורים הפיצוצים והמגרסות,  אבק דק החודר למקומות מגורים ומזיק לבריאות התושבים הנושמים אותו ומזיק גם לעולם החי (הן צמחים והן בעלי חיים). בנוסף ישנה פגיעה ביציבותם של מבנים סמוכים איזור הכריה והפיצוצים.      הפתרון הוא הרחבת פעולתה ומימון נוסף לטובת "הקרן לשיקום המחצבות" במתכונתה הנוכחית. תקציבה השנתי של הקרן עומד רק על 20 מיליון שקלים, כך שמדובר על פעילות דלה מדי של הקרן נגד בעיית המחצבות. תפקידה של הקרן הוא לשקם אתרי כריה וחציבה נטושים לקרן ניתנה סמכות ע"פ חוק לדרוש מבעלי המחצבות לממן את שיקומן לאחר סיום החציבה ולהחזירן לציבור במצב ראוי. המשמעות בשיקומה של מחצבה, הנה להתאים את פני השטח שנוצר לאחר החציבה לסביבת אתר המחצבה. יש להעניק למחצבה פנים חדשות שיהיו דומות לסביבה מבחינה נופית וחזותית. לכל מחצבה פתרון שונה בהתאם לטופוגרפיה שלה ואופי החציבה שהתקיים בה ואופי הסביבה. מחצבות נטושות יכולות לשמש גם כמאגרי מים. ליד אזור תעשייה חצב יבנה מאגר מזרימת נחל שילה, שיחדיר מיליון קוב מימי שיטפון למי תהום. בנגב, במצפה רמון לדוגמה, הושאר הקיר החשוף במחצבה, ולידו יוקם אתר תיירות. בבית אלפה, שבאזור הגלבוע, תשוקם המחצבה ואזור השטח הטבעי, יתקיים מוזיאון גיאולוגי פתוח טבעי וכן אזור לקינון ציפורים בבנימינה.