מעמד הדת במדינת ישראל

עוד טרם הקמת המדינה התנהל ויכוח בין הזרמים החילוניים והדתיים בישוב, סביב שאלת מקומה של היהדות בחיי היישוב והמדינה. כיום, מעמד הדת היהודית במדינת ישראל שנוי במחלוקת רבה. מצד אחד, בהכרזת המדינה, ישראל הוכרזה כמדינת הלאום של העם היהודי. מצד שני, הדרכים בהן הדת היהודית באה לביטוי במדינה עלולות לפגוע באורח החיים החילוני של חלק מאזרחיה. 

אנחנו מאמינים שבנושא מעמד הדת במדינה הבחירה צריכה להיות בידי הפרט ולא בידי הכלל והמדינה. לפי דעתינו, המדינה צריכה להשאיר את הבחירה בידי האזרחים ובכך לשמור על הזכות לחופש מדת ועל הזכות לדת. לדוגמא, לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מכירת חמץ בפסח, לפתוח עסקים בשבתות ובחגים השונים, ובכך לאפשר לפרט לבחור אם הוא רוצה להשתמש בשירותים אלה או לא. 

ברגע שהמדינה היא יהודית והולכת לפי ההלכה היהודית, אנשים חילוניים שמעדיפים שמקום הדת בחייהם יהיה כתרבות, מרגישים כפייה דתית מצד המדינה. למשל, החובה להתחתן ברבנות, לפי ההלכה היהודית, כדי שהמדינה תכיר בהם כזוג נשוי.

לכן, לפי דעתינו יש להפריד בין הדת והמדינה ולתת לכל אזרח חופש בחירה בחייו, אך יש להשאירה כתרבות ולא לשכוח מהעבר ההיסטורי והאופי היהודי של המדינה.