לא לגירוש הפיליפינים

תארו לעצמכם שאתם מגיעים למקום מסויים כדי לעבוד בו. הכל טוב ויפה עד שהמנהלים של המקום מגלים שיש לכם אהבה, משפחה וילדים במשך כמה שנים, והם מגרשים אתכם ואת הילדים שלכם למקום שהגעתם ממנו. הם מגרשים אתכם מהמקום שהתרגלתם אליו, מכל החברים שהכרתם, החל ממערכת החינוך של הילדים שלכם, השפה שהם גדלו בה, החברים שלהם, הכל נעלם רק בגלל שקיימתם מערכת יחסים והבאתם ילדים לעולם, רק כי אתם התאהבתם במישהי למרות שהיה לכם אסור במשך כל השנים שאתם עובדים שם לקיים קשר- דבר שהוא לא לגיטימי בכלל. כל העובדים הזרים שאתם רואים ברחוב: הפיליפינים, התאילנדים וכל העובדים שהגיעו ממדינות לא מפותחות, זאת המציאות שלהם, אלה חיי היומיום שלהם. משנות התשעים מדי שנה מגיעים למדינת ישראל עובדים זרים כדי לעבוד בעיקר בענפי הבניין, חקלאות וסיעוד. כאשר הם מגיעים לארץ הם מקבלים אשרת עבודה שתקפה עד שנה מסויימת, ובזמן תקופת שהותם בישראל אסור להם לקיים זוגיות ולהקים משפחה- למרות שזוהי זכות בסיסית שצריכה להיות לאדם. עובד זר שייתפס מקיים מערכת יחסים זוגית או משפחה יגורש מהארץ. האם העובדים הזרים הם אינם בני אדם? האם לא מגיעה להם הזכות לקיים זוגיות ולהקים משפחה? האם עצם העובדה שהם עובדים זרים אומרת שאסור להם להקים משפחה, להפוך לאמא או אבא?

אנחנו ספיר הורביץ ולינה יאנובסקי, תלמידות בכיתה יב בתיכון בחיפה. העצומה היא נגד גירוש הפיליפינים. לאחר שנגיע לכמות החתימות הרצויה, נשלח את העצומה לכנסת ונילחם על שחרורם של הילדים.