לא לעבודות המבוקרות!

שלום רב,
 בפנייה זו אני מדברת בשם תלמידי ותלמידות כיתות י'–י"א מכל רחבי הארץ.
אנחנו רוצות לשתף אתכם בקושי שמלווה אותנו כבר שנתיים, מאז החלה הרפורמה החדשה של משרד החינוך, המכונה "התוכנית החדשה". לפי המשרד, הרפורמה נועדה להקל עלינו את עומס הבגרויות, אך בפועל אנחנו חווים בדיוק את ההפך. העבודות המבוקרות, המרכיבות חלק משמעותי מהציון הסופי במקצועות רבים, הפכו למקור של תסכול, בלבול ועומס נפשי ולימודי שאינו הגיוני.
הבעיה הראשונה והגדולה ביותר מתחילה כבר בשלב ההוראות. ההנחיות מנוסחות באופן שאינו ברור ולעיתים אף לא תקני. כדי להבין מה בעצם מבקשים מאיתנו, אנחנו נאלצים לשבת זמן רב, לקרוא שוב ושוב, ולנסות לפענח את דרישות העבודה. חוסר ההבנה לא פוגע רק בנו אלה גם במורים המתקשים להסביר את הנדרש מאיתנו ואת הנדרש מהם כדי לתת את הציון, רבים מהם מודים שההנחיות עצמן אינן ברורות ומהוות קושי נוסף ומיותר על העבודה. התוצאה היא בלבול משותף, שמעכב את כולנו ומוסיף תסכול שלא צרוך.
חוסר ההבנה גורם לתלמידים רבים למצוא את עצמם כותבים את אותה עבודה פעמיים ואף שלוש פעמים, רק בגלל פירוש לא נכון של ההוראות. במקום להתמקד בלמידה ובתוכן, אנו עסוקים בלנסות להבין את הניסוח.
הבעיה השנייה היא בעיית הזמן. יום הלימודים שלנו מסתיים ברוב המקרים בשעה מאוחרת למדי, ובשעון חורף לעיתים לאחר השקיעה, ורק אז מתחילות המשימות האמיתיות: שיעורי בית, למידה למבחנים, התנדבות ואל כל אלו מצטרפות שתיים-שלוש עבודות מבוקרות, שכל אחת מהן דורשת שעות רבות של עבודה. הזמן פשוט לא קיים. אנחנו נאלצים לעבוד בשעות לילה מאוחרות, תחת עומס רגשי גדול, במיוחד בתקופה שבה המצב הביטחוני בארץ מוסיף לחץ וחרדה.
במקום להקל עלינו, העבודות יוצרות עומס נפשי שמגיע על גבול הבלתי אפשרי. ואז לכל הסחרור הזה מתווספת העובדה שההוראות משתנות לעיתים ברגע האחרון מה שמאלץ אותנו לתקן, להדפיס שוב, להתחיל מחדש. המצב הופך למתסכל עוד יותר. שינוי אחד קטן בהנחיות יכול לזרוק כסף ושעות של עבודה לפח.
העומס הזה פוגע בכולנו: בתלמידות, בתלמידים, במורים ובמורות ובעיקר באווירה שבה אנחנו אמורים ללמוד. חשוב לציין הקושי אינו לימודי. הציונים שלנו במקצועות אחרים מוכיחים שאנו יודעים ללמוד ולהצליח. הקושי הוא בדרישות שאינן תואמות למציאות של כיתות י' וי"א: לא לזמן, לא לרמת העומס, לא לתקופה הנפשית שאנחנו נמצאים בה, ולא למבנה הלימודים בפועל.
לכן אנחנו פונים אליכם. ומצפים להתייחסות ציבורית אמיתית וראויה. אנו מבקשים שתיתנו במה לקול שלנו, שתציגו את המציאות כפי שהיא באמת, ותסייעו לנו לגרום למשרד החינוך לבחון מחדש את מתכונת העבודות, להקל בדרישות, או להתאים אותן למה שקורה בשטח.
תודה רבה על ההקשבה ועל הנכונות להעלות את הקול של תלמידי ישראל.
 בכבוד רב,