ביטול החזרה למתווה פרונטלי מלא בהשכלה הגבוהה והחזרת המודל ההיברידי

ביטול החזרה למתווה פרונטלי מלא בהשכלה הגבוהה והחזרת המודל ההיברידי

מספר חתימות

330
 
10,000  

לכבוד המועצה להשכלה הגבוהה,

הנדון:  ביטול החזרה למתווה פרונטלי מלא והחזרת המודל ההיברידי

לאור החלטת המל"ג לחזור ללימודים במתכונת פרונטלית מלאה מתעורר קושי אצל סטודנטיות וסטודנטים רבים. נרצה להזכיר שאנחנו בפתחה של מערכת בחירות בארץ, בתקופה של התאוששות ממשבר הקורונה ושוררת תחושת אי ודאות כללית במשק ויישום מתכונת הלימודים ההיברידית תהווה חבל הצלה משמעותי ביותר לאוכלוסיות המוחלשות. אנו מפצירות ומפצירים בכם לקבל את ההחלטה המתבקשת עבור ציבור הסטודנטיות והסטודנטים הכורעים תחת הנטל הכלכלי. לציבור שלנו אין אפשרות להכנס מתחת לאלונקה שכן אנחנו מעליה. אם לא נוכל לרכוש השכלה, ניוותר מאחור. האוכלוסיות המוחלשות שזכו להשכלה גבוהה בזכות המעבר ללמידה היברידית שאחרת לא יעברו את "אחוז החסימה": צעירים ממצב סוציו אקונומי נמוך, בעלי מוגבלויות, אנשים עובדים המשלבים בין הקריירה ללימודים, הורים ובפרט אימהות בגיל הפוריות וכן סטודנטים וסטודנטיות מהגיל השלישי. כל אלה מצאו יתרונות במסלולים גמישים, שבהם אפשר להתאים את הלמידה לצורכים האישיים וללוח הזמנים העמוס.

1.   משבר הקורונה הוביל לצמיחה אקדמית חסרת תקדים

במהלך המשבר, הושקעו משאבים לשיפור התשתית הטכנולוגית שאיפשרו את מנגנון ההוראה מרחוק, וכן את הכשרת הסגל בתחום ההוראה הדיגיטלית באמצעות סדנאות הדרכה פדגוגיות והעניקו לחברי הסגל כלים לשפר ולטייב את מערכי השיעורים ואופן ההוראה, כך שיתאימו למציאות ההוראה החדשה. לטובת מהלך זה הוקצה תקציב תוספתי בגובה 70 מיליון ש"ח. שנת הלימודים תשפ"ב צפויה היתה להיפתח ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה וזאת בתוך שגרת הקורונה המלווה את המערכת כבר מהסמסטר השני של השנה שחלפה.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שמשבר הקורונה הוביל את מדינת ישראל לצמיחה אקדמית והגדיל בצורה חסרת תקדים את מספר הסטודנטיות והסטודנטים. מהפכת הלמידה האקדמית דיגיטלית איפשרה לסטודנטיות וסטודנטים רבים מכל חתכי האוכלוסיה לרכוש השכלה ולעשות הסבת מקצוע על מנת להתאים לשוק העבודה המתחדש.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל: "זו תכלית המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי,להסיר חסמים ולרתום את הכלים הדיגיטליים לשינוי חברתי אמיתי." יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: "הנתונים החדשים מלמדים כי מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית בעיצומה ובשנים הקרובות הרכב הסטודנטים בישראל צפוי באופן שיחייב את המוסדות האקדמיים לעדכן את שיטות ההוראה, להתאים אותן לשינויים הטכנולוגים המואצים, ולעובדה שגיל הלומדים יהיה רב גוני ויתפרס מגיל התיכון ועד הפנסיה. בעיקר על המוסדות האקדמיים להביא בחשבון שבעולמות התעסוקה החדשים אנשים מרבים לשנות מקומות עבודה, להחליף קריירה ולהעשיר את הידע המקצועי. הלמידה האקדמית הדיגיטלית מאפשרת לבוגרים אשר השתלבו בתעשייה לחזור לאקדמיה במקום ובזמן שנוח להם ולרכוש ידע רלוונטי ועדכני".  שנת הלימודים תשפ"א התאפיינה בגידול משמעותי ויוצא דופן במספרי הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה מספרם של כלל הלומדים גדל בכ-24,000 סטודנטים - מ-311,720 בתש"ף ל-335,360 בתשפ"א, גידול של כמעט 8% בשנה.

2. חתך הגילאים באקדמיה, צעיר עם רוב נשי מובהק

העליות יוצאות הדופן הללו התרחשו למרות שנת הקורונה ואולי אף בזכותה. דהיינו, ההנחה היא שחלק משמעותי מגידול זה ניתן לייחס להשפעותיה של מגפת הקורונה העולמית, אשר מצד אחד, הותירה את שכבת הגיל הצעירה בתוך גבולות המדינה, ומצד שני, פתחה את ערוצי הלמידה המקוונת. אנו עדים לעלייה משמעותית במיוחד במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ובמספר הסטודנטים החדשים שהתחילו תואר שני.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון התרכזה במיוחד בגילים 24-21, כך שבשנת תשפ"א הייתה תוספת של 6,180 סטודנטים (גידול של 25%) בגילים אלו בהשוואה לשנה הקודמת.

מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה בתשפ"א מ-55 אלף ליותר מ-63 אלף – עלייה חסרת תקדים של 15.8%, לעומת העלייה של 5.3% בתש"ף ולעומת ההתייצבות הכללית במספרם בשנים האחרונות. גם מספר הסטודנטים החדשים לתואר שני עלה משמעותית בתשפ"א בכ-4,400 סטודנטים לעומת תש"ף, גידול של כ-17% בשנה, שהוא חריג ויוצא דופן בהשוואה לשנים האחרונות.

ניתן לראות את תחומי הלימוד שבהם היו בתשפ"א עליות גבוהות במיוחד במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בהשוואה לתש"ף בחלוקה לפי מין. במדעים הביולוגיים וחקלאות הייתה עלייה של 630 סטודנטים חדשים (31%), 500 מהם נשים(80%). בעסקים ומדעי הניהול היתה עלייה של 1,802 סטודנטים (26%), 1,165 מהם נשים (65%). במדעי החברה הייתה עלייה גבוהה של 1,852 סטודנטים (17%), מהם 1,167 נשים (64%). בלימודי הנדסה ואדריכלות נרשמה עלייה של 1,467 סטודנטים חדשים (16%), מהם 570 נשים (39%).

3. מערכת ההשכלה הגבוהה עברה מהפכה משמעותית בעשורים האחרונים

הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה, פתיחתן של המכללות האקדמיות ופיזורן הגיאוגרפי מצפון ועד דרום, פתיחת תחומי לימוד באזורים מרוחקים מהמרכז. כל אלה יחד הביאו לכך שמערכת ההשכלה הגבוהה נגישה לאוכלוסיות שלא נהגו להגיע לשערי המוסדות שלה בעבר. ברור כי המלאכה עדיין לא הסתיימה אולם אין ספק שעברנו כברת דרך משמעותית.

כדי לבדוק את הנושא מנקודת מבט חברתית חשובה נוספת, ראינו לנכון לבדוק את שיעורם של הסטודנטים שהם דור ראשון בהשכלה הגבוהה בקרב הלומדים לתואר ראשון. יותר ממחצית הסטודנטים לתואר ראשון (53%) שלמדו במכללות המתוקצבות בתשפ"א היו דור ראשון להשכלה הגבוהה, כלומר, לאף אחד מהורי הסטודנטים אין תואר אקדמי. בתואר השני עמד חלקם על 48%. תמונה זו משקפת את אחד ההישגים המרשימים של מערכת ההשכלה הגבוהה ותרומתה להרחבת נגישותם של הלימודים האקדמיים בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. במכללות הלא מתוקצבות חלקם של הסטודנטים שהיו דור ראשון להשכלה גבוהה היה גבוה אף יותר, הן בתואר הראשון והן בתואר השני - כ-57%. באוניברסיטאות היה חלקם נמוך יותר ועמד על 32% בתואר הראשון ו-37% בתואר השני.

4. יסודות הלמידה המקוונת שמרו על רצף והצלחה אקדמית

במהלך הסמסטר השני של שנת הלימודים תש"ף, נדרשו המוסדות להשכלה גבוהה והסטודנטים לעבור באחת למתכונת של למידה מקוונת. כאן המקום לציין שהעובדה שיסודות הלמידה המקוונת הוטמעו במוסדות במסגרת התכנית הרב שנתית הם שאיפשרו למהפכה להתרחש בהצלחה. הלימודים נמשכו בעיקר באמצעות הלמידה המקוונת, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. המוסדות קיימו את מבחני הסמסטר בהם נבחנו עשרות אלפי סטודנטים, ובפועל שנת הלימודים הסתיימה בהצלחה מעבר למשוער.  גם הפעילות המחקרית במוסדות להשכלה גבוהה המשיכה להתקיים במגבלות הבריאותיות המחייבות. אין ספק שמשבר הקורונה הציב אתגרים לא פשוטים בפני המוסדות, הסטודנטים והסגל, ויחד עם זאת מנתונים שנאספו במל"ג עולה כי ישנו גידול משמעותי של כ-20%-25% במספר הסטודנטים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה בשנה"ל תשפ"א.

בשנת הלימודים תש"ף הלמידה הדיגיטלית קיבלה משמעות יתרה עם פרוץ מגפת הקורונה והצורך לעבור תוך זמן קצר מאוד למתכונת של למידה מקוונת. בתוך ימים ספורים מערכת ההשכלה הגבוהה התאימה את עצמה למציאות החדשה ודאגה להמשך קיום הלימודים במהלך סמסטר ב', כולל עריכת מבחנים וסיום הלימודים. כל זה לא היה קורה אלמלא המאמצים המיוחדים של המוסדות עצמם והדגש שניתן במסגרת התכנית הרב-שנתית של ות"ת לשנים תשע"ז-תשפ"ב, בנוגע לקידום והטמעת הלמידה הדיגיטלית ככלי לפיתוח חדשנות בהוראה ולמידה, להנגשה רחבה של ההשכלה הגבוהה ולחיזוק מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם .

5. תכנית המאה –קידום מדעי הרוח ואינטרדיסציפלינות

בהמשך למגמת הירידה במדעי הרוח בשנים האחרונות, שנמשכה גם בתשפ"א, חידשה ועדת ההיגוי למדעי הרוח בראשותה של פרופ' חביבה פדיה, חברת מל"ג, את עבודתה והגישה המלצותיה לוות"ת במרץ 2021 .המלצות הוועדה הגדירו את מטרות העל לקידום מדעי הרוח ובכללן, חיזוק התחומים השונים במדעי הרוח, העלאת יוקרת מדעי הרוח, הצעדת מדעי הרוח לדיאלוג בינתחומי עם כלל המדעים, הנגשת קורסים במדעי הרוח גם באמצעים מקוונים והרחבת לימודי מדעי הרוח ובשיתוף דיסציפלינות ובתוכם טבע, טכנולוגיה ומשפט.

ההמלצות מתייחסות להקמת מרח"בים (מדעים, משפטים, מדעי הרוח, מדעי החברה) שהן מסגרות חדשות שיאגמו את המחקר וההוראה בתארים המתקדמים ויקרינו בהיזון חוזר על יצירת תארים ראשונים מעודכנים. המרכזים יוקמו בפקולטות למדעי הרוח ויהוו מוקד לפעילות בינתחומית בין חוקרים ובין עמיתי מחקר, מלגאים. המרח"בים יהוו מוקד למפגש ולדיון כמו גם מוקד ללמידה מקוונת בינמוסדית ובינלאומית. המרח"בים ישקפו פלורליזם אקדמי, רב תחומיות, גיוון והטרוגניות, על ידי מפגש עם דיסציפלינות אחרות התורמות יחד להתפתחות של תחומים חדשים בחזית המדע .באופן זה תוכלו לגשר על הפער בין התדמית המיושנת של מדעי הרוח לבין יוקרת העידן החדש, רחב האופקים. מה שישפיע בעתיד על בחירות תעסוקתיות ואף יוכל להנגיש את עולם מדעי הרוח לתעשיית ההיי-טק וכך למנוע נשירה בלתי פוסקת מהתחום.

מספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות עלה באופן די רציף עד אמצע שנות האלפיים. לאחר מגמת ירידה שהסתיימה באמצע העשור הקודם, מספר הסטודנטים בשנים האחרונות החל לעלות באופן מתון, עד שבתשפ"א זינק מספר המועמדים לשיא. תחומי הלימוד המבוקשים ביותר המוצעים במכללות האקדמיות הם מדעי החברה, מקצועות מתחום ההנדסה, מנהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב. הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשפ"א נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק.

6. אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד הנדסה

מנתוני תשע"ח עולה כי בפעם הראשונה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר הראשון. מנתוני תש"פא עולה כי זו השנה הרביעית ברציפות בה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון. לימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול ביותר בישראל. משקלול הנתונים עולה כי אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

7. חזון הקמפוס החדש

הקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה הם המרכז שבו נוצר הידע באמצעות מחקר ומועבר לסטודנטים בהוראה. המהפכה האינטרנטית שמאפשרת גישה קלה למקורות ידע ולהעברתו, מחייבת התייחסות של המערכת האקדמית והיערכות למחקר והוראה בעידן החדש. חזון "הקמפוס החדש" כולל מספר היבטים בהיערכות הזאת במטרה ליצור בעתיד הקרוב חווית לימודים חדשה ועדכנית באמצעות למידה דיגיטלית, אקטיבית, תוך פתיחת האקדמיה לממשק עם התעשייה ושינוי מודל הספריות. כלים להנגשה ושיפור איכות ההוראה בעידן האינטרנטי מאפשר להגיע לתחומי דעת רבים באמצעים דיגיטליים שאינם בהכרח כתה פרונטלית. כדי להיערך לשינויים הנובעים ממציאות זו, החלו לפתח בעולם קורסים דיגיטליים המהווים אמצעי יעיל לשיפור איכות ההוראה וחווית הלמידה כמו גם להנגשת ההשכלה הגבוהה.

8. נשים באקדמיה ובעולם התעסוקה המתחדש

בשנת 2018 נחגג הישג מרשים של 59% נשים. בלימודים האקדמיים שיעור הנשים הלומדות במקצועות ההיי-טק היה נמוך יותר והגיע בתשע"ז ל-25%. כפועל יוצא מכך, שיעור הנשים המועסקות בתעשיית ההיי-טק היה 26% בלבד. כיום, נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים –%58 בתואר הראשון, %64 בתואר השני ו-53% בתואר השלישי. גידול במספר הנשים שלומדות לימודי היי טק – בשנים תש"ע-תשפ"א גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב) לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה)  מ-2,226 ל-6,784 בתשפ"א, גדל ב-40%. מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה גדל מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,008 סטודנטיות בתשפ"א, עליה של כ-40%.

9. דין פריפריה כדין מרכז וצמצום פערים חברתיים

הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: תוך 4 שנים גידול של מעל 8,000 סטודנטים שהגיעו מישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. מהנתונים עולה שהלמידה האקדמית דיגיטלית מאפשרת לסטודנטים מעל גיל 40 להשתלב מחדש באקדמיה לצורך רכישת קריירה חדשה, השתלמויות מקצועיות, או העשרת הידע הכללי. יצוין שבמידה והיקף הלמידה הדיגיטלית יהיה שליש מהיקף התואר - ניתן יהיה לפרוס את לימודי התואר הראשון על פני יומיים בשבוע בקמפוס, לעומת המתכונת הרגילה המחייבת שלושה ימי לימוד בשבוע בקמפוס ובכך לתמוך במיוחד באוכלוסיית הסטודנטים העובדים לצרכי מימון לימודיהם ומחייתם.

10. המודל החדש- גמיש ומותאם אישית

ההצעה שלנו היא מעבר למתכונת לימודים היברידית המשלבת בין לימודים מקוונים לפרונטליים. לא כל הקורסים מתאימים ללמידה מרחוק, יש מעבודת יישומיות שדורשות הגעה פיזית למוסד וכן בסמסטר הראשון לשנה א' מומלצת החוויה הפרונטלית לפיתוח תחושת הזהות והשייכות. מעבר לכך, הגעה פיזית להרצאה שניתן להעביר בצורה מקוונת היא טירחה עבור סטודנטים וסטודנטיות רבים ואף דבר אשר ייאלץ הרבה מהסטודנטים והסטודנטיות שהצטרפו לאקדמיה, לפרוש.

המודל ההיברידי מאפשר רציפות אקדמית בזמני משבר לדוגמא במשבר הקורונה, למידה היברידית היא ההוכחה לכך שהאקדמיה יודעת להתאים את עצמה לעידן החדש. הבחירה נמצאת בידיים של הסטודנטים- מסלול מותאם אישית בו ניתן ללמוד הכל- החל ממקצועות טיפוליים, מדעי הרוח, מדעי החברה ועד למדעים מדויקים. מסלולים אלה ינגישו את האקדמיה לאוכלוסיות מגוונות ומוחלשות. עם זאת התשתית הטכנולוגית עדיין בשלבי הנחה ושדרוג ולכן הטכנולוגיה גם מגבילה מה שמתבטא בתקלות טכניות. בנוסף היעדר אינטראקציה עם סטודנטים ומרצים פוגע בתחושת הזהות והשייכות הקבוצתית, יש סטודנטיות וסטודנטים המעדיפים ללמוד גם בקמפוס ולקחת חלק בחוויה הסטודנטיאלית המוחשית של לימודים פרונטליים בכיתה. ישנם סטודנטים אשר הלמידה המקוונת מקשה עליהם ואנו ערים לתחושה זו שכן לימודים פנים מול פנים עוזרים בפיתוח זהות ותחושת שייכות קבוצתית. נושא כאוב במיוחד הוא נושא האימהות באקדמיה, יש לאפשר לנשים אשר רוכשות השכלה גבוהה, לפתח את התא המשפחתי בשלווה. הריון, לידה וטיפול בתינוקות הוא מטלת האם מכורח הטבע, אנא אפשרו לנשים לעבור את השנים הפוריות של חייהן תוך כדי הכנה מקצועית רציפה שתאפשר יציאה לשוק העבודה בצורה מכובדת, כיום נשים רבות מתפטרות לצורך גידול הילד כאשר יש מחסור חמור של עובדות ועובדים במשק.

11. האקדמיה כפתרון לצמצום פערים חברתיים

מההיבט הכלכלי, למידה פרונטלית מגבילה את תהליך הלמידה למקום פיזי ולכן מספר הרישומים מוגבל בהתאמה. בעידן של הלימוד המקוון כל סטודנט זוכה להיות בשורה הראשונה בהרצאה, מעבר ללמידה היברידית יאפשר להשקיע בסגל ובציבור הסטודנטים במקום בבניינים.יעזור במשבר הפקקים בארץ אשר מפתחת תשתיות ללא הרף ובכל איזור. יעזור לסטודנטים לחסוך בעלויות נסיעה, דלק, חנייה ולחסוך זמן יקר.

הקורסים האקדמיים הדיגיטליים תורמים לצמצום פערים בחברה הישראלית ולהנגשה רחבה יותר של ההשכלה הגבוהה. בנוסף לכך, הרחבת השימוש בקורסים דיגיטליים תחזק ותבסס את מעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית ותאפשר הנגשת ידע אקדמי מישראל לעולם. בתוך כך במהלך השנה החולפת מל"ג אישרה לראשונה, את האסדרה של הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל, ובכלל זה הוחלט כי הקורסים המועברים בלמידה דיגיטלית יהיו שקולים ברמתם האקדמית לקורסים המתקיימים במתכונת הרגילה. בנוסף אנו מאמינים כי קיום מתכונת זו יעזור להפחית את זיהום האוויר, כמות הפקקים הארצית וכן יעזור במצוקת החנייה ההולכת וגוברת.

לאור הכתוב לעיל אנו מבקשים מכם בכל לשון של בקשה לבטל את המתכונת הפרונטלית כהכרח ולאפשר לציבור הסטודנטים והסטודנטיות מתכונת היברדית אשר משלבת בין היתרונות של המסלול הפרונטלי והמסלול המקוון.

בברכה,

קארין נובוסלסקי מנהיגה במיזם לביאה,

בשם הסטודנטיות והסטודנטים בישראל.

                                                          

עצומה חמה

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

26/07/2022
העצומה השיגה 100 חתימות!
26/07/2022
העצומה נפתחה