שינוי וייעול קורסי האנגלית

אין תמונה

מספר חתימות

עד כה נאספו: 13 חתימות.
פורסם בתאריך: 02/07/2017
 

לכל מאן דבעי,

אני מצטרפ/ת לכל האמור בנייר העמדה המצורף ומעוניינ/ת בשינוי וייעול הפורמט הנוכחי של קורסי האנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

"קורסי אנגלית באוניברסיטה: פול גז בניוטרל ואפליה סטודנטיאלית" 

הקדמה:

כל סטודנט המועמד ללימודים לתואר ראשון באוניברסיטה העברית (ובכלל) צריך להיות ברמת אנגלית גבוהה ומסְפקת, על מנת להשתלב בצורה טובה בדרישות האקדמיות. קביעת רמת האנגלית של הסטודנט, נעשית על ידי ציון הפסיכומטרי בחלק האנגלית וציון בבחינות חיצוניות (אמיר או אמירם). לפי חלוקת הציונים משתבצים הסטודנטים לרמות השונות. אני אתייחס רק לשתיים מהם, מתקדמים א' ומתקדמים ב'.

בעייתיות תהליך המיון:

בקורסי האנגלית מתקדמים א' וב', הסטודנטים נדרשים לדעת כיצד להתמודד עם טקסטים אקדמיים באנגלית. מבחן הפטור של הקורסים היינו אנסין עם שאלות מתוחכמות הבוחנות את שליטתו של הסטודנט בקריאה וניתוח מאמר אקדמי באנגלית, לרשותו של הסטודנט עומדת מילונית. לעומת זאת, מבחני הפטור החיצוניים המדרגים את רמת התלמידים או מעניקים פטור, דורשים שליטה באוצר מילים וקריאה מהירה בלבד ואינם דורשים התמודדות עם הטקסט. כמובן שחלקי השלמת המשפטים וניסוח משפטים מחדש דורשים רק שליטה באוצר מילים וקריאה מהירה, אך גם שאלות צמודות טקסט המופיעות במבחן, הינן שאלות פשוטות הדורשות הבנה בסיסית בטקסט דהיינו אוצר מילים. כתוצאה מכך כבר בתחילת התהליך ישנה אפליה בין מקבלי הפטור בתהליך המיון המקדים למקבלי הפטור לאחר הקורסים הלימודיים.

בעייתיות הקורסים:

מכיוון שהקורסים מתמקדים בהבנה וניתוח טקסטים, רוב ההתעסקות במהלך הקורס הינה בהבנה לוגית של עיקרי הדברים בטקסט ולא בלמידת השפה.[1] המורה מלמדת שיטות מהירות לניתוח הטקסט וממילא בריחה מהתמודדות עם השפה. החיסרון בדרך הלימוד הזו הינו כפול. ראשית, התלמידים אינם מתפתחים בלמידת השפה - אוצר המילים הנלמדת לאורך השנה, יכול להילמד באופן מרוכז במהלך חודש בלבד וכמו כן הרבה מאוצר המילים הנלמד נשכח מכיוון שלא נעשית חזרה מסודרת על אוצר המילים במסגרת הקורס. שנית, התלמידים לומדים להבין מהטקסט רק את עיקרי הדברים - בתור אנשי אקדמיה, חובבי ידע, הסטודנטים צריכים להתחנך ללמידה גם של הפרטים הקטנים הנקרים בדרכם האקדמית. במאה 21, לא חסרים תקדימים לחידושים גדולים שנתגלו מהערות שוליים וכיווני חשיבה מחודשים הנלמדים מדוגמאות. לסיכום הקורסים מלמדים כיצד לעבור את המבחן, לא כיצד לשפר את השפה ואפילו לא כיצד להתמודד עם הטקסט אקדמי בצורה ממצת ומעמיקה.

הבעייתיות מצד הסטודנטים:

ראשית, סטודנט שהגיע ברמה מסוימת לקורסי האנגלית ואינו מפתח את האנגלית שלו במהלך השנה (הנחה שאוכל לבסס על ידי ניסוי פשוט), בהכרח שוכח את תלמודו במשך השנה לאור פיתוח קלוקל של התמודדות עם השפה. על אף שלעיתים הסטודנט נדרש לקרוא מאמרים באנגלית בדיסציפלינות השונות, הוא יבצע אחד מהשניים. או יתרגם את המאמר בצורה הדרגתית[2] כך שכלים לניתוח טקסט יהיו מיותרים בשבילו שהרי הוא כעת מבין את כל המאמר. או יקרא סיכום של הקולגה שלו שבהכרח יהיה חלקי ומוטל בספק. הצד השווה שבהן שהוא אינו מתמודד עם שיפור אוצר המילים בצורה נקודתית וממילא מנציח את בורותו. כמובן שלצפות מהסטודנט לעבוד על רמת האנגלית שלו באופן עצמאי, אינה ריאלית ו/או לגיטימית. ראשית, הסטודנט נדרש להשקיע 4 שעות שבועיות מזמנו בלימודי אנגלית, לא כולל שיעורי הבית שהוא מקבל במהלך הקורס. שנית, תלמידי הקורסים של מתקדמים א' ומטה משלמים תוספת שכר אוניברסיטאי על הקורס, כך שהם עושים את המוטל עליהם מבחינת השקעה כספית והדבר היחידי שנשאר הוא לדאוג שהכסף הנ"ל יניב את הפירות הרצויים.

נקודה חשובה נוספת היא עתידו האקדמי של הסטודנט. מכיוון ששנה שלמה הסטודנט לא מקבל כלים ראויים ללמידת השפה, הוא נמצא בפיגור של שנה מאחורי עמיתיו לתואר. כאמור לעיל, מכיוון שאינו עובר את הסף המאפשר לו התמודדות עם השפה במהלך התואר, סביר שבמהלך הלימודים הוא יברח מהתמודדות עם השפה וכך ינציח את 'מעגל העוני'. מכיוון שהתואר הראשון בנוי בעיקר על מטלות מוגדרות וקבועות, תתאפשר ההצלחה ברוב התארים גם ללא שליטה בשפה האנגלית. אך לקראת התואר השני ואין צריך לומר השלישי, הסטודנט ימצא את עצמו כבלתי כשיר להעמקת והרחבת התחום שלו, לאור מכשול השפה וממילא ימנע המשך לימודים אקדמיים.

על אף שהאוניברסיטה אינה אחראית לרמת השליטה בשפה האנגלית של הסטודנטים, מין הראוי שתנתב את המשאבים שכבר קיימים (קורסי האנגלית) למקום יעיל המטיב הסטודנטים.

עריכת ניסוי לחיזוק הטענה:

לשם חיזוק עמדתי, אני מציע לערוך ניסוי. מטרת הניסוי – לבחון את יעילותם ותרומתם של קורסי האנגלית לסטודנטים, לשם שיפור השליטה בשפה. מהלך הניסוי – ניקח  מדגם מייצג של סטודנטים, בוגרי הקורסים מתקדמים א' וב', שיערכו בחינת אמירם. נבחן את התוצאות שיתקבלו בהשוואה לתוצאותיהם בתחילת הלימודים (בפסיכומטרי או אמירם) וכך נבחן את היעילות על סמך הפרמטר הראשון, בו דורגו כל הסטודנטים לרמות השונות או לקבלת פטור. כמובן שאף אם יתקבלו תוצאות חיוביות, הדברים האמורים לעייל מחייבים תיקון. אך לדעתי ולדעת רבים שעברו את שני הקורסים, התוצאות יהיו זהות במקרה הטוב וגרועות יותר במקרה הרע.

פתרון:[3]

לדעתי יש לנקות במספר שינויים בתוכן הקורסים. הקורסים צריכים להיות מכוונים לשלושת מישורי השפה המשפרים את יכולת הקריאה. א' – למידת אוצר מילים בכמות גובהה בתוספת שינון וחזרה על מילים שנלמדו. המילים יילקחו ממאמרים אקדמיים כך שהתלמידים יתאימו את אוצר המילים לדרישות האקדמיות. יתקיימו בחינות עבר/לא עבר מידי שבוע על 30-60 מילים. ב' – קריאת ספר לאורך הקורס. התלמידים ידרשו לקרוא ספר בעל מספר רב של עמודים, שיבטיח את הקריאה הרציפה לאורך הקורס ולבסוף ידרשו לכתוב עליו סיכום מונחה של 2 עמודים ו/או פרזנטציה. מספר העמודים יהיה רב מספיק בשביל לעודד את התלמיד לחלק את הקריאה בספר לאורך כל הסמסטר. ג' – ראיית סרטוני Ted מלווים בכתוביות באנגלית. ראיית הסרטים בליווי למידת אוצר המילים בקורס, תלמד את הסטודנט כיצד יש להגות נכונה את המילים ותפתח את כישורי השמיעה שלו ואת יכולת הקריאה המהירה.

סיכום:

אמא שלי הינה בעלת שלושה תארים בספרות עברית, מהאוניברסיטה העברית. בתחילת השנה, התלבטתי האם לעשות בחינת אמירם או לקחת את קורסי האנגלית לכתחילה, כדי לשפר את האנגלית שלי. אימי יעצה לי לעשות את בחינת אמירם בטענה שקורסי האנגלית מלמדים רק איך לעבור את האנסין שבסופם ואינם משפרים את השפה. ציער אותי לראות שהיא צדקה על אף שעברו מאז השנה הראשונה שלה בלימודים, כ25 שנים.

אני קורא לך, בשמי ובשם כל הסטודנטים שעברו את הקורסים המיותרים האלו (במתכונתם הנוכחית), ובעיקר בשם הסטודנטים של השנים הבאות, לעשות מעשה ולייעל את קורסי האנגלית! לטובת שיפור הידע האקדמי של כל סטודנט, לתיקון האפליה בין הסטודנטים, לעידוד רכישת ידע אקדמי ולפריצת 'מעגל העוני' בשפה, בקרב סטודנטים שאינם ברמה מספיק גבוהה בשפה האנגלית.

בברכה,

אורן, סטודנט שנה א' למנה"ס ותיאטרון - 0509020132  

[1] יש הטוענים: "למידת השפה האנגלית דורשת שנים רבות ולכן בזמן המועט שעומד לרשות האוניברסיטה בלימודי האנגלית, עליה לעשות את המרב כדי ליתן כלים לסטודנט בטקסטים אקדמיים". טענה זו אינה רלוונטית ומקבלת מענה לאורך כל נייר העמדה. למענה מפורט וספציפי על טענה זו, ניתן לפנות אליי ואספק תשובה על כך בדף נפרד.

[2] בדרך כלל הדרישות הלימודיות סביב מאמרים באנגלית נותנות זמן רב להכנת המאמר ומתייחסות לְרוב הפרטים המופיעים בו. ממילא תרגול של קריאת מאמר בשעתיים והבנת עיקרי הדברים לא בהכרח מועיל לסטודנט.

[3] הפתרון מובא בראשי פרקים. כל אחד מהעקרונות המנחים יכול למלא קורס שלם באנגלית אם יפותח ויותאם כראוי. כמו כן העקרונות המנחים יכולים להשתלב בצורה יפה עם המתכוננת הקיימת ועיקר חידושם הוא מתן דגשים.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו