עצירת החפירות והקידוחים בגולן!

https://www.youtube.com/watch?v=OAYmuf8pYr4

ב30 במרץ 2014, החלו קידוחים לחיפוש נפט ברמת הגולן, בסמוך לקיבוץ נטור, זאת לאחר שבג"ץ דחה את כל ההתנגדויות לפרויקט. מדברים על כך שאם התחזיות של אנשי חברת "אפק" נכונות, מיליארדים אמורים להיכנס לקופת המדינה. מה שלא נלקח בחשבון זה הנזק העצום שעלול להיגרם כתוצאה מהפעולות שמתבצעות בגולן. ההתנגדויות שלנו לחפירות נובעות ממספר סיבות:

1.  קיים חשש לנזק לזיהום מי תהום.

ברמת הגולן ישנם שני אקוויפרים גדולים המהווים מקור מים חשוב, והם עלולים להיפגע קשות ולהזדהם באופן בלתי הפיך בתהליך  של הפקת נפט. אקוויפר אחד הוא הבזלת – שממנו נובעים המעיינות בנחלי האזור. מאקוויפר הבזלת מפיקים מים המשמשים את יישובי האיזור. אקוויפר זה נמצא מעל השכבה באדמה אליה מכוונים הקידוחים. 

יובל ברטוב, גיאולוג ונציג חברת אפק בפאנל שבסרטון המצורף טוען שלא צפויים נזקים לאקוויפר. לעומתו מומחים בכנס אמרו שאין אפשרות להתחייב שהאקוויפרים לא יינזקו, ובנוסף יש דוגמאות רבות בארצות הברית שם שנים האחרונות קודמו מאות אלפי קידוחי נפט וגז, אשר בעקבותם נגרמו נזקים בסדר גודל עצום לסביבה, ותעשיות הנפט באיזור גרמו לזיהום מקורות מים רבים באיזור.

בנוסף לאקוויפרים, האיזור שבו חברת אפק מקווה להפיק נפט נמצא באגן של חמישה נחלים הזורמים כולם – ישירות לכנרת. כל דליפה של מים מזוהמים, כימיקלים, או נפט תגיע ישירות לאגם הכנרת. מדינת ישראל קיבלה באחרונה דוגמה חיה של הנזק העצום שדליפה כזו יכולה להוות, בדליפת הנפט בערבה. הסיכון שבעבודות סמוכות כל כך לנחלים ולכינרת גדול בהרבה מבערבה. 

2. חשש לפגיעה בסביבה.

באתר אפק כתוב כי כל קידוח הפקה יתפוס דונמים בודדים ובסיום הקידוח תוחזר הקרקע לקדמותה. בניגוד לטענה זו, המומחים בכנס הודיעו  שבהפקה משכבת המטרה דרושים קידוחים רבים וצפופים, בשיעור של כחמישה קידוחים לכל קילומטר רבוע. תעשיית נפט מסוג זה משמעה תנועה מסיבית של משאיות ומקדחי ענק, שימוש בכמויות אדירות של מים לתהליך הפקת הנפט, ובנוסף לכל כמויות אדירות של תמלחות (מים מזוהמים) ותוצרי לוואי שזקוקים לשינוע וטיפול. תעשיית נפט היא תעשייה כבדה שתשנה את הנוף ברמת הגולן באופן בלתי הפיך.

 חברת אפק מתכוונת להעביר את הנפט תחילה במשאיות ומיכליות לאורך כל שעות היממה. בשנים הבאות הכוונה היא לבנות תשתית של צינורות הובלה לנפט. אין צורך לפרט את הנזק הסביבתי שמשתמע מפעולה זו.

3. המעבר מקידוחי ניסיון לקידוחי הפקה כרוך ברגולציה רבה אבל הגבול בין קידוח ניסיון להפקה אינו ברור.

עו"ד נעה יאיון מהחברה להגנת הטבע מסבירה שהרישיון המתיר קידוחי ניסיון ניתן למשך שנה אחת וכדי לעבור לקידוח הפקה דרושים נהלים מורכבים . מתעוררת בעיה כאשר על פי דוגמאות ממקורות אחרים בישראל שבהם מתבצעים בימינו קידוחי נפט, גם בקידוח ניסיון כבר החל תהליך הפקת הנפט עצמו (קידוח מגדים 4 ליד מודיעין ) ולא תמיד הופסק קידוח הניסיון בזמן (קידוח מגדים 5 ממשיך לאחר שנה וחצי ) – הרגולציה של משרדי הממשלה מאד רופפת (ראו מקרה דליפת הנפט של חברת קצא"א בערבה!).

רמת הגולן זהו מקום המחבר את האדם עם הטבע, החקלאות פורה באיזור, והכינרת שהיא לא החצר האחורית של תושבי הקיבוצים, אלא החצר הקדמית של מדינת ישראל היא לא מקום משחק לחברות רודפות בצע.

הצטרפו אלינו, ותמכו באמצעות הירשמות לעצומה. מפסיקים את הקידוחים בגולן!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה