חשיפה כשרות הבשר
מספר חתימות
4 |
|
90,000,000 | |
בעזהשי"ת
קונטרס
מכתבי התעוררות בענין השחיטה
חלק א'
שנת תשל"ג-תשל"ט לפ"ק
עם הוספות חדשות
כל מה שכתוב כאן נוגע לכל הבתי שחיטה בכל העולם כולו, [ראה באריכות בחלק ב']
הקדמה
אנו מוציאים לאור מכתבים מרבנים ושוחטים שבשעתם נכתבו בשמות מוסוים: "וועד העומדים על המשמר"; "ועד אחוזת שובי"ם" ועוד, מפחד הטעראר הנורא, שלא שערום אבותינו ואבות אבותינו,שגם אצל יהודים החרדים ביותר יגיע מצב הכשרות בכלל וכשרות השחיטה בפרט לידי נסיונות כאלו.
אמנם כידוע היו אז בארצות הברית, כמה רבנים ושוחטים יראים לדבר ה', שיצאו חוצץ נגד השחיטות המפוקפקות, כפי שמוסר הגה"צ הרידב"ז מסלוצק וצפת, בעל המחבר פירוש על ירושלמי בהקדמת ספריו, שאף הוא לבד לחם נגד זה במסירות נפש, עד שהוכרח לעזוב העיר שיקאגא.
גם הרב הכולל, הגה"צ רבי יעקב יוסף נ"ע לחם מלחמת הכשרות עם הקצבים והרבנים עד שהוכרע על משמרתו.
רב אחד אחד בעל מחבר ומוהל שלחם נגד המאכילי טריפות, קרה שהזמינו אותו לברית-מילה ומיד שירד מהרכבת ירו בו למות.
ראש ישיבה ידוע אחד שמחה נגד הקצבים אימו עליו שמשאית תעבור עליו. מכיון שלא התחשב באיומים הללו, אמנם עלתה משאית עליו, ורבות בשנים מובילים אותו על כסא גלגלים.
כשהמדובר בקצבים אמעריקאים, עוד יכולים להבין מעשי תעתועים כאלו. אך כשהמדובר הוא יהודים, כלומר חרדים, החוסים בצל הצדיק הקדוש מסאטמאר זצ"ל, שהם, במקום להודות על האמת ולתקן הכל כראוי, איימו לרצוח כל נפש העומד למחות נגד הפירצות הנוראות, זה מעורר חשדות שגם לרבם שיקרו בזדון, והוא לא ידע האמת.
כששאלו מרב אחד הגון מדור הקודם, היתכן דבר כזה? ענה: הרי הקצבים המה שותפי עמלק, כלשון הגמרא: "טוב שבטבחים שותפו של עמלק", ראה רש"י על אתר. לכן איפה שעמלק שולט, אין כל פלא שעושה מה שרוצה.
באתו איום, להדרס על ידי משאית, השתמשו בו גם נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א. חלק מנוראות הללו פורסם בספרים ובמכתבי העתים.
אנו מפרסמים כאן עדות נאמנה מפי הגאון ר' שלמה יהודה שווייצער שליט"א שסיפר מה ששמע מהגה"צ מדעברעצין שליט"א במקוות בעלז בשדרת השש-שרה:
"עם הסאטמרים לא יכולים לעשות שום דבר. הם מסוגלים לדרוס בן-אדם עם משאית ולומר אחר כך שזה היה תאונה".
שמענו מהשוחט ר' בן ציון דוד בריף, כשסיפר לאנשי שלומו, איך שקרא להרב מהאלמין כשעוד היה שוחט (אחרי שפרסם מכתבים שבהם מעורר לתקן השחיטה, בשמות מוסווים, מחמת שידע למה האנשים הללו מסוגלים) ואמר לו בשליחות השוחטים-קצבים כעצה טובה, להפסיק עם המאבקים והפרסומים נגד שחיטתם, אחרת יורידו לו ראשו. הרב מהאלמין ענה לו "היטלער ימ"ש הרג 6 מיליאן יהודים, אז יהיה עוד הרוג אחד, ואין אני מפחד מטרור. שום דבר לא יעזור להם, רק שיתקנו אופן השחיטה".
כשנתפרסמו המכתבים מה שהרב מהאלמין הוציא לאור, נחשכו עיני הרבנים. הם חשבו כל הזמן שהמה אוכלים הכל "חלק", ועתה נודע להם שזה ח"ו...
הרבנים שוחחו איש את רעהו ונתעורר מבוכה גדולה וחרון אף רב.
כשהגיע מכתב הרב מהאלמין שליט"א להגה"צ ר' משה ביק שליט"א, היה אז אצלו רב אחד שקבל שימוש ממנו, הרב ר' משה פארקאש שליט"א, תלמיד ישיבת ר' חיים בערלין, פלעטבוש. הוא אמר שאינו מאמין הכתוב במכתב, ורוצה להווכח במו עיניו.
הרב הנ"ל הוא חכם ואומן יד, הוא למד שחיטה, להעמיד חלף וכו'. אחרי שהכין עצמו בידיעות ובאומנות בשטח זה נסע עם עדות כשרים לבית השחיטה, ונוכח שמה שכתוב במכתב הוא אמת ויציב.
כל מה שראה הוא מסר להרב ביק שליט"א. אחרי שהרב ביק השתכנע שהדברים אמנם נכונים, דרש ברבים ואמר שאסור לאכול העופות של וויינשטאק מוויינלאנד, הם ספק נבילות וטריפות.
מיד שנודע פסקו של הרב ביק שליט"א הפסיקו כל הישיבות לרבות הליטאיות לאכול העופות מוויינלאנד של וויינשטאק.
כשהפסיקו לקנות העופות של וויינשטאק מוויינלאנד המפעל פשט הרגל והוצא למכירה פומבית. והבעלי בתים סידרו, שאנשי שלומו יציעו מחירים נמוכים, וככה הציל המפעל ושוב התחיל לעבוד אך בתפוקה יותר נמוכה.
כשבעלי השחיטה התבוננו מה שהרב ביק פעל באיסורו, שעל ידי זה עבדו אמונתם, וכמעט כל רכושם ירד לטמיון, הגיעו לידי החלטה, שמוכרחים לעשות משהו כי אם הוא ישאר מבחו הוא ישבור אותם לגמרי. לכתחילה הם ניסו בטרור ואלימות, אך נוכחו מיד שזה לא הדרך הנכון נגדו. אלא להמשיך אותו לפנים העסק.
אז שינו את הסדר והתחילו לעשות אסיפות רבנים והכניסו אותו להתאחדות הרבנים, גדלו ונשאו אותו, הבטיחו לו משרות רמות עבור בניו וחתניו. (אמנם היו אז רבנים חרדים באמת, שהתריעו שהוא תלמיד ישיבה אוניווערסיטא, וזה חרפה להתאחדות הרבנים שהוא יהיה חבר נכבד בה, אך בעלי הכיסין הכריעו בדבר) הם קבלו הכשרת המקוואות ועוד, הכל כדי שיתמוך בהתאחדות הרבנים, ועל ידי כך שוב ירוממו הכשר שחיטת וויינשטאק. ועתה יהיה הכל שריר וקיים, שהרי גם הרב ביק אומר אמן, ממילא כולם יודו ויברכו ויאמרו אין כשר כוויינשטאק.
אחרי כל זה פרסמו רבני התאחדות הרבנים קול-קורא ב"איד", המוסר, שהתקיימה אסיפת רבני התאחדות הרבנים בהשתתפות הרבנים (ראה שמותם בקול קורא), והוכח באופן ברור ביותר שאין אף שוחט השוחט יותר מ600 עופות לשעה. ומה שהלעיז בשעתו הרב מהאלמין זה הכל שוא ושקר ומצוץ מהאצבע. ממילא יאכלו ענוים וישבעו.
השקר הוא כה שקוף ובולט, שמיותר לנתח הדבר ולהוכיח גודל השקר. כהיום יודעים הכל שכל שוחט, שוחט לכל הפחות אלף עופות לשעה.
בשעתו פירסם אז ועד הכשרות מסמכים ממשלתיים ששוחטים שמה כמויות גדולות ביותר. הרבנים ידעו טוב מאוד שמרמים אותם בנוגע להלוך ילך בוויילאנד, אבל המה הסכימו לזה בדיעבד, רק שלכל הפחות מהיום והלאה ישחוט כל שוחט רק 600 עופות ולא יותר בשעה.
כששאלו להרב מהאלמין: נו, מה אתם אומרים עתה? אתם רואים מה שהרבנים כותבים ב"איד"?
הרב מהאלמין ענה: בס"ד נצחתי! עד עתה כל השוחטים אמרו והבעלי בתים לא כל שכן, שיש להם פסק דין מהרב מנירבאטער והרב מסיגעט, שכל שוחט מותר לשחוט 1200 עופות בשעה, ואם יכול לשחוט יותר שישחוט כמה שיכול. עתה יש לנו כתב מפורש מהתאחדות הרבנים שאסור ולא יכולים לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה.
ורק בשביל זה לבד היה הכל כדאי. לא תארתי לי בחלום הדמיוני ביותר שאצליח כל כך. הלוואי שיעמדו בדיבורם ולא ישחטו יותר, אז אוכל לומר שהשחיטה כשרה בדיעבד על כל פנים.
v
בשנים כתיקונם היה נהוג שהשוחטים היו ממונים מהקהילה, ולא היה להם שום שייכות עם הקצבים, השוחטים בשלהם והקצבים בשלהם.
כהיום נשתנה מצב השחיטה לרעה לאין ערוך; מדוע?
א) מלפנים לא עלה על דעת אף קהילה לחשוב ש"שחיטה" הוא מסחר כמו שאר מסחרים, שחושבים איך לחסוך או לקמ, ללחו על השוחטים שיאיצו עבודתם ומי שלא רוצה להכנע לתנאים כאלו, יפטרו אותו. אך כהיום שהצורך בתפוקה רבה הוא הכרחי, מאיצים בשוחטים כעבדים נרצעים, הם אינם יכולים להתנגד לזה מכמה טעמים: א) חלק מהשוחטים המה הבעלי-בתים; ב) נסיון הפרנסה הוא נורא, בפרט שוחט שהוא רגיל רק בזה ואינו מתמצה במקצוע אחר.
כידוע שר' ... ור' ... המה שותפים עם וויינטשאק מחצה על מחצה מהרגע הראשון. המקור לזה הוא עד נאמן ששמע מפי ר' ... שיחי' שסיפר לחברו בעת שמחה במונרו.
לכתחלה הוא השקיע רק אלף דולר וכמו כן וויינשטוק. גליק היה מחפש עופות בזול ושוחטן וויינשטוק היה מוכר התוצרת. המסחר התרחב וגליק השקיע עוד אלפיים דולר וכמו כן וויינשטוק. אז הם התחילו לקנות ולשחוט עגלים וכבשים. כמו כן סיפר אז, ששוחטים ומוכרים 470 ראשי בקר לשבוע. זהו חו ממה שוויינשטוק מוכר בעצמו שלא היה כלול בשותפותם.
כשהעסק התרחב והתחילו לשחוט גם בקר, עברו האחים... לשחוט הבקר. לשחוט בקר ועופות זה כבר היה יותר מדי, לכן הם הכניסו את ר' ... שיחי' לעסק, שהוא יהיה הממונה על מחלקת העופות. הוא היה מוכר לוויינשטוק העופות ומחשב לו מחירים גבוהים ביותר. מובן מאליו כשלושה שוחטים המה הבעלי בתים הם יכלו לעשות כל מה שברצונם והכל הותר.
מאז לא קרה שהחלפים יהיו פגומים חוץ מ"פעם אחד". לא קרה שהחלף יפגם מהמפרקים. טריפת "הגרמה" זה רק קרה באירופא אבל לא אצל ... וויינשטוק.
שרשרת העופות רצה במהירות גדולה, כאילו העופות הם "פּאַפּ-קאָרן" כדי לחסוך בהוצאות ולהגדיל הריווח, פחות שוחטים ומשגיחים וכו'. השוחטים היו שוחטים בכמה מקומות ביום אחד ובמהירות גדולה, שלא יתכן שהרגשתם לא כהתה.
השוחטים-בעלי בתים הנהיגו עוד דבר לגריעותא בזה, ששלמו לכל שוחט רק כפי מהירות עבודתו, זה גרם לפירוד ושנאה בין שוחט לחבירו. מכוח זה היה בכוחם ללחום על כל שוחט ושוחט כרצונם. למשל, ר' ... נ"י הרוויח יותר מר'... שוחט זה שהיה זקן השוחטים קיבל פחות מכולם.
מנהג הסתדרות השוחטים בארה"ב הוא, שהם משלמים לפי מספר העופות ששחטו. ... וויינשטוק הנהיגו לשלם לפי קלות השוחט, או לפי מה ששתק ולא התאונן על כשרות השחיטה. זאת שמענו מפי ר'... שסיפר זאת בפומבי.
שלושת השוחטים שותפים הנ"ל היו ממקורבי אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושימשו אותו כל שנותיו האחרונות בלי קבלת פרס. כמו כן היו מפזרים ממון רב לכל מיני צדקות של האדמו"ר זצ"ל ולהבל"ח הרבנית תחי'. כל אחד יכול להבין שאפילו באופן בלתי ישיר, היתה השפעתם עצומה.
המאבק נגד כשרות שחיטה זו התחיל בערך לפני שלושים שנה, בעת שוויינשטוק ושותפיו התחילו באמצעים שפלים לחסל שחיטת הרב מצעלעם זצ"ל, שהיתה אז שחיטה הוגנת.
בתקופה ההיא פרסם האדמו"ר מקאסן, הרה"צ ר' ישראל ראטענבערג שליט"א, מכתב אל הרבנים ואל ראשי קהילות היהדות החרדית בעולם, שידעו מה קורה אצל שחיטה זו.
מוצאים אנו לנכון להעתיק בקונטרס זה חלק ממכתבים שהגיעו אז לידינו, שאר המכתבים נפרסם בחלק שני בעזהי"ת.
מכתב האדמו"ר מקאסן עשה רושם גדול ביותר. זאת אנו יכולים לראות מתגובת וויינשטוק... במקום לענות תשובה נכונה כהלכה, הם הפיצו בדויות נגד האדמו"ר מקאסן, שביזו את האדמו"ר הזקן מסטמאר זצ"ל, ואין כוונתו לתקן השחיטה, אלא לבזות את סאטמאר, לחצו עליו באיומים נוראים שיקבל נזיפה מרבם. עוד העלילו שקאסן הוא עוד שונא לסאטמאר מתמול שלשום מאיראפא, ואין כוונתו לשם שמים.
אחי האדמו"ר מקאסן שליט"א, האדמו"ר ר' משולם ראטענבערג סיפר: ששנים רבות היו הנ"ל עוקבים אחריו לתופסו ולחסלו. איפה שלא הלך עקבו אחריו. כשהיה יוצא מביתו זוגתו הרבנית היתה בפחד עד שחזר שלם ובריא.
כשלא יכלו לחסלו פיסית, רצו לחסלו באופן אחר. בעת שעמד לגמור שידוך עם האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א, עמלו ראשי סאטמאר שהדבר לא יבוא לידי גמר. אך ברחמי שמים הדבר נגמר למזל טוב.
שאלנו ליודעי-דבר מה איכפת לכם עם מי הוא משתדך, האם זה מפריע לכם? הם ענו ש... -וויינשטוק הם תומכים כל שנה באלפים מרובים, והשאר מובן מאליו.
שמענו מהאדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, שלפני שנים רבות היה בדעתו להעמיד שחיטה מהודרת ביותר תחת השגחת סאטמאר. הוא דבר עם האדמו"ר זצ"ל אודות זה, והוא חזקו ביותר בהבטחה שיעזור לו בזה.
האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א התאמץ ביותר למנות שוחטים הגונים ביותר, בית מטבחיים ואיטליז, הכל על צד הכי טוב. כשהיה מוכן עם כל הנ"ל. נכנס לבית האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, [בעל דברי יואל] לשוחח אתו לפני הגמר על כל מה שיש לו להאיר ולעורר לשפר הדבר, שיהיה הכל מהודר ביותר. בינתיים נודע הדבר לוויינשטוק ומיד טס למיאמי (האדמו"ר שהה אז שם מחמת בריאותו) דבר עם הרבנית ור'... אודות קיוויאשד שרוצה להקים שחיטה מהודרת שתהרוס את כל מה שהם העמידו בעמלם. הרבנית ... נכנסו להאדמו"ר והרעישו עולם ומלואו, היתכן שיתן יד להרוס ידיד כזה שתומך במוסדותינו בממון רב?
בקיצור, אחרי התערבותם יעץ האדמו"ר מסאטמאר להאדמו"ר מקיוויאשד שלטובתו ימשוך ידו מזה.
למחרת פורסם מכתב פלסתר נוראי נגד האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, אז הוא נכנס להאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושאלו: "זו היא שכרי?". האדמו"ר מסאטמאר צוה מיד לפרסם מודעה מההתאחדות הרבנים להגן על כבודו, ובזה נסתיימה השחיטה המהודרת.
שטנא נצח...
אותו דבר קרה גם בשנת תשל"ג, כשהרב מהאלמין שליט"א התחיל לעורר אודות פגמי שחיטה זו. הוא פרסם שבע מכתבים אל עשרים רבנים, קהילות, והאטליזים מקהילות שונות, במיוחד האטליז של סאטמאר.
במכתביו תחת שמות שונים גילה הרב מהאלמין שליט"א, מהנעשה אצל שחיטה זו.
איך נודעו "הסודות מהחדר"...
אחר שראו במכתבים פרטים מדוייקים, אודות כל מה שנעשה אצל שחיטה זו. מתי כל שוחט נוסע ובא, כמה משאיות באים כל יום, כמה ארגזים יש על כל משאית, מתי השוחטים חוזרים לביתם וכו', הבינו שזה מוכרח להיות "אחד משלהם". כנראה שחשדם נפל על הרב מהאלמין שליט"א, מחמת שהחזיקו אותו לישר ביותר, וכן משום שהיה מתאונן מדי פעם בפעם על המצב שם. היות ולא היה "שותף" והאמין בבורא עולם שיזמין לו פרנסתו מה שלא יהיה, לכן יצא חוצץ נגד המאכילי טריפות.
מה עשו "שותפי עמלק"?
1) התחילו לדבר סרה נגדו.
2) בערמומיות הוציאו לעז שהוא שונא להאדמו"ר זצ"ל.
3) לא הסתפקו בזה, אלא שפירסמו שהוא שונא לכל קהילת סאטמאר, הגם שהם ידעו ברור שאין כוונתו אלא נגד השחיטה השפלה של וויינשטוק שהגבאים... הכניסו עופות וויינשטאק לאיטליזם (ראה להלן מכתב התאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ).
4) אותה שיטה של לשון הרע עשו לכל רב ורב שהעיז למחות נגד השחיטה הנ"ל.
הרב מהאלמין שליט"א חוץ ממה שהוא ירא שמים מרבים, הוא אינו פחדן מטבעו ולא שם לב לכל איומיהם ופעולותם הנוראות. אך מכיון שהוכח למעלה מכל ספק שכוונתם לחסלם אחת ולתמיד, הוא עבר לגור בשכונת בענסנהויז, המרוחקת קצת מהם. גם עשה תרגיל מחוכם כנגד רודפיו נפש, הוא הודיע להם ששכר לו שומרי-ראש מהחבורה האיטלקית הידועה... שיניחו אותו לנפשו, אחרת דמם בראשם. התרגיל הצליח, ונהיה שקט.
כדאי להביא כאן מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר בשעתו בעת סעודת משתה לכבוד בית חולים לינאדו שלו, כשנוכחו מאות רבנים מכל ארץ-ישראל. הוא גולל לפני הנוכחים ששוחט אחד גילה מהנעשה אצל שחיטה זו, שמפטמין את היהדות החרדית בארה"ב, בנבילות וטריפות. גם סיפר שהרב מהאלמין שליט"א היה מוכרח לברוח על נפשו מפני שאנשי סאטמאר רצו לשפוך דמו. האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: "אני יש לי כבר זקן לבן ואין לי כבר מה לפחד מהם".
7) הרב מהאלמין שליט"א ארגן בשעתו וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות, שעמד תחת השגחת הרב מדעברעצין זצ"ל. אחר כך הם נטפלו גם להרב מדעברעצין ואימו עליו, שאם לא יפסיק לעורר אודות שחיטת סאטמאר הם יחסלו אותו. בעדינותו לא היה בו הכח לעמוד נגדם והפסיק מלהוכיח ולעורר אודות שחיטה זו.
יותר פרטים אודות מעלליהם "הנעלים" של סאטמאר יסתכל ב"מדריך הכשרות" שיצא לאור בתקופה ההיא ויווכח, כל מה שמחריבי הדת פעלו מתחת מעיל השקר- כיסוי "סאטמאר", כידוע כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זי"ע הכניס בעיתונים שאין לו שייכות לשום הכשרים ובוודאי שלא נותן שום הכשר על שום בשר וכדומה.
העובדות דלהלן נדפסו בספר "סיפורים נוראים ונפלאים בעניני כשרות ח"ב":
מאורע מחריד אירע. חמשה שוחטים נסעו לשחוט אצל עמפאיער. בדרך התנגשה במכוניתם משאית גדולה וכמעט כולם נהרגו על המקום. לזכרם סודר הספד בבית יעקב.
הרב מדעברעצין שליט"א אמר בהספדו: שאסון השוחטים רמז הוא לנו מן השמים, על שלא נזהרים די ויפה על חמש הלכות שחיטה. בקול בוכים התריע שמי שאכל מהשחיטה המהירה שכל שוחט מוכרח לשחוט - 900 או 1000 עופות לשעה, שיכשיר כליו. גם שיכשירו המעיים שאכלו עופות הללו. הצבור פרצו בבכי מר בשומעם דבריו.
אחרי ההספד נשארו עוד אנשים רבים לשאול מהרב מהאלמין, מה לעשות הלאה בעניני השחיטה ושאר מאכלים, כדי שלא יוכשלו להלאה.
בין השיחין סיפר הרב מהאלמין דברים מענינים ביותר בנדון זה:
1) בשבועות האחרונים נפגשתי כמה פעמים עם חלק מהשוחטים שנספו. בקשתי מהם, שהם כולם ביחד יקבלו החלטה נחושה שכל שוחט לא ישחט יותר משש מאות עופות לשעה.
השוחטים היססו בדבר באמרם שהם מפחדים שיפסידו פרנסתם, ובודאי לא יצליחו לבצע החלטה כזאת, ומה הם יעשו הלאה, ובמה יתפרנסו. [שוחט מוגבל בפרנסתו יותר משאר בני אדם. שאר בני אדם, אם אין לו פרנסה בענף אחד, הוא הולך לענף שני, וכן הלאה. אבל שוחט, אחרי שנים רבות במקצוע זה ללכת לחפש פרנסה אחרת הוא כמעט מן הנמנע.
השוחטים ז"ל, הם רצו באמת לתקן הדבר, אבל לא היה להם מי שיעודד אותם לבצע החלטתם. כי גם הרבנים המכשירים חיים בפחד. אם המה יחמירו בדבר יבואו אלף בעלי מכשירים אחרים ויתירו לשחוט כמה שהבעל בית רוצה.
מעשה נורא מהרה"ק ר' ברוך מגארליץ, בן הדברי חיים, ששמעתי מפה קדוש, (מחותני) הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל:
בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדרך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שהרב מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.
כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו: באנו לשמוע חוות דעתו אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.
הרב הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ג נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא...
התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה. הרוב מהם היו מוכרים לי.
מסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה. הרב לא פיגר אחרי באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.
הרב הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי רץ שלוש פעמים ביום, מפני שפחד מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שהוא אינו נמצא עמהם.
הוא הדגיש, שגם הקדוש החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. הרב מקלוזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.
תוך כדי דבור אומר אלינו הרב, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא:
בעיירה גארליץ חיה יהודי בשם רבי ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארליץ זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.
ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארליץ זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש, ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש.
בעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.
לכן טיכסו חסידי צאנז-גארליץ עצה איך להביא את השוחט מגארליץ ר' ימיש לבערלין.
באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארליץ, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.
הבעל -בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.
בית המטבחיים היה גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארליץ, בעל הבית הסכים לזה מיד.
אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצץ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.
הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.
ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.
בעל המטבחיים כבר היה אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.
בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?
השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהיה מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי, אין לי שום הרגשה בה, אין לי שום מושג מה קרה.
בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה, גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק, כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.
הרופאים בדקו את יד השוחט, ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.
השוחט ר' ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתכיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה, הוא מקווה שבעהי"ת זה יתרפא מאליו.
ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר, משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.
בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים, השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות, גם ילדי העיר בקרו אותו, ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.
ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם, כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר:
באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלי:
- "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:
- כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".
הצדיק מגארליץ נ"ע שואלו הלאה:
- "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם, אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.
ר' ימיש ממשיך ומספר:
"הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארליץ זי"ע ושואל אותי:
- "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי:
- "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו, פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר:
- "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.
כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני, בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל.
הרבי מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו[א], שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".
הרבי מקלוזנבורג נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צדק במהרה בימינו".
הרבי הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קאסטים בדרשות שלו.
ברכתו של אותו צדיק הכניסה בנו חיות והתעוררות חדשה ליכנס בעובי הקורה, ולערוך מלחמה כבידה נגד השוחטים הקצבים, שנוסף על זה שמאכילים טריפות רח"ל, מוכנים להרוג כל מי שיעמוד נגדם.
ידוע הסיפור הנורא אודות חמשה שוחטים מ"עמפאייער כשר" ששבקו חיים בבת אחת בתאונה טרגית, כשמשאית פגעה במכוניתם, ההספד התקיים בבית יעקב עווניו 14, סטריט 46, בארא פארק.
הרב מדעברעצין שליט"א, שאג בדרשתו ואמר שזה אות משמים, שחמשת השוחטים שבקו חיים, בגלל זה שאין נזהרים בחמשת הלכות שחיטה, ואמר בקול בוכים שמי שאכל מהשחיטות הגדולות ששוחטים שם שוחט אחד בשעה 900 וכן 1000 עופות, שיכשיר את כליו, וכן צריך להכשיר את הבטן שאכל את הבשר, כל הנוכחים בכו מאוד כששמעו את הדרשה.
לאחר גמר הדרשה נשארו שם מקצת מהאנשים לשאול את האדמו"ר מהאלמין כמה שאלות מה לעשות הלאה בנוגע לאכילת עופות וכן בנוגע לשאר מאכלים, כדי שלא יכשלו להבא.
בתוך הדברים סיפר להם האדמו"ר מהאלמין כמה דברים מענינים:
- בחודש האחרון היה לו כמה אסיפות עם כמה מהשוחטים ששבקו חיים, והאדמו"ר ביקש מהם שכל השוחטים יחד יחליטו שאינם רוצים לשחוט יותר מ-600 עופות לשעה.
השוחטים אמרו לו שהם מפחדים שינשלו אותם מהפרנסה, הם ודאי לא יצליחו, ואם יפסידו את פרנסתם מה יעשו אז מאין יהיה להם פרנסה?
הם באמת רצו, אבל לא היה להם תמיכה מהרב המכשיר שיוכלו לומר לו שאסור ואי אפשר לשחוט כזה כמות גדולה של עופות לשעה, ושהרב המכשיר יהיה לו אינטרס לתקן, כי בדורנו הרבנים המכשירים אם רב אחד יגיד היום שזה אסור יקחו אחר ויאמר שמותר, והרב המכשיר בעצמו פוחד מזה.
- האדמו"ר מהאלמין אמר שיספר להם סיפור נורא ששמע מהגה"צ האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע.
בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את מדריך לכשרות מספר 14, ששם גיליתי את הסודות הגדולים שמתרחשים בבתי השחיטה, לאחר שדיברתי כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן את השחיטה, שמעתי שהרב מקלויזנבורג הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, הלכתי אליו עם איזה בנש"ק שגם הוא היה מומחה בעניני שחיטה.
אחרי שהרב מהאלמין גמר לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם הרב ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו.
ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים.
רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.
אחר כל הנ"ל יצאו עשרות רבנים גאוני ומאורי ישראל החרדים לדבר ה' (ראה תולדות יעקב יוסף פ' וישב באריכות החילוק) והתריעו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבקר לכל אורך ורוחב ארה"ב. עשרות רבנים הותקפו בטרור איום ונורא. אך הרבנים האמיתיים עמדו בנסיון ולא נסוגו, אשרי חלקם בזה ובבא.
8) הרב מהאלמין הוציא אז ספרים חשובים בעניני שחיטה, שמבאר כל הענינים בזה בכובד ראש.
9) הוא אסף מיותר מאלף ספרי שו"ת, כל הנוגע לשחיטה כשרה והגונה, ומכשולים שיכולים לאירע אם לא זהירים בזה ביותר, ופרסמם בספר. כמו כן הוציא לאור עולם שלושים ושש ספרים על עניני כשרות ושחיטה וניקור ועוד.
אודות פעולותיו הברוכות והאמיצות של הרב מהאלמין שליט"א, יצאו אחר כך רבנים גאוני ומאורי ישראל האמיתים (ראה בספר תולדות יעקב יוסף ההבדל[ב] ביניהם) והרעישו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבשר בקר בארה"ב.
ספר
קול השוחטים
מכתב א'
לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי התאחדות הרבנים.
שלום וברכה!
הנה ידוע שיצא קול קורא מאת התאחדות הרבנים בחתימת יד קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א ועוד רבנים חברי התאחדות הרבנים, שלא לאכול שחוטי חוץ, דהיינו עופות הבאים משאר מקומות, וכן מובא בלוח התאחדות הרבנים שהעופות שמביאים ממקומות אחרים הם נבילות וטריפות רח"ל, ורק העופות שיש עליהם חותמת של התאחדות הרבנים הם כשרים, כידוע.
לכן באתי לעורר אודות מכשול איום ונורא, היות ואני קונה בשר עוף אך ורק מהבוטשער שלנו קהל יטב לב דסאטמאר, והיה אצלי פליאה גדולה כי כבר זמן רב שאני רואה שהאגף (פליגל) בצד אחד קרוע ובצד שני יש פלאמבע של התאחדות הרבנים, וזה נמשך כך כל שבוע, שפליגל אחד קרוע ובפליגל השני יש פלאמבע, ומי יודע, אולי מביאים לחנות הבשר (בוטשער) עופות נבילות עם פלאמבעס, ומורידים הפלאמבעס בצד אחד ומוסיפים פלאמבע על הפליגל השני, ונמצא שאנו נכשלים בנבילות וטריפות רח"ל.
אין ברצוני להעלות על מוחי ולהאמין דבר כזה, אבל הרי איתא בגמרא טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ע"כ נא ונא לברר הענין במוקדם האפשרי, כי זה נוגע לנו מאוד.
ותודה למפרע.
המעורר
תוכן מכתב ד'
א. מעורר על דבר האיסור של שחוטי חוץ, שהתאחדות הרבנים יצאה נגד קניית בשר במקולין אחרים, חו מבוטשער סטאר של קהל יטב לב ד'סאטמאר.
ב. מוכרים עופות ממקומות אחרים שאינם עומדים תחת השגחת התאחדות הרבנים.
ג. כדי לרמות את הציבור הגדול של הקונים בחנות הבשר של סאטמאר, מסירים הפלאמבעס מעל צד האחד של העוף בהבוטשער סטאר, ומדביקים פלאמבע (של התאחדות הרבנים) בצד השני של העוף.
ד. מעורר שנכשלים באיסור נבילות וטריפות רח"ל, כמו שכתוב בלוח התאחדות הרבנים.
a
מכתב ב
לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א
חודש אדר תשכ"ח
באתי לעורר על ענין נחו מאוד, שנוגע ללב הכלל ישראל.
הנה רבינו הקדוש מסאטמאר יסד ארגון התאחדות הרבנים כדי שיהיו לנו רבנים משלנו למחות על כל פירצה ופירצה. גם יצא בקרית חוצות קול קורא עם איסור חמור על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ביחד עם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים, נגד אכילת בשר ממקומות אחרים, הנקרא "שחוטי חו", וכדי שלא להכשל באכילת נבילות וטריפות ח"ו, התקין רבינו שליט"א שאחב"י החרדים על דבר ה' יקנו בשר אך ורק ממקולין שלנו.
והנה ביום ד' לפנות בוקר, בשעה 3:45, כאשר הלכתי עם חבירי ללמוד בביהמ"ד, עברנו על ידי חנות הבשר (בוטשער) שאנו קונים בו בשר, וראינו עכו"ם אחד עומד על יד טרעילע"ר גדול ובו כעשרים אריזות (באקסעס) של עופות, עומד סמוך לחנות הבשר. ושאלתי אותו מהיכן באו עופות הללו כעת באישון לילה? והשיב לי, מווילאמענטיק על ידי הארטפארד קאנעטיקוט. זאת אומרת, שהבוטשער סטאר מרמה את ציבור הקונים, שבאמת צריך למכור רק עופות שנשחטו כאן בוויליאמסבורג על ידי שוחטים החרדים לדבר ה' בהכשר של התאחדות הרבנים, כדי שלא להכשל באיסור שחוטי חו על ידי אכילת עופות נבילות וטריפות, וכמו שנכתב בלוח של התאחדות הרבנים, כידוע. ועל זה אנו משלמים הרבה יותר כסף עבור כל עוף, בהיותינו בטוחים שהעוף הזה הוא באמת כשר.
תמיהני איך יתכן דבר כזה, שאע"ג שיש לנו ב"ה בארגון התאחדות הרבנים כל כך הרבה רבנים גדולי ישראל, יראים ושלימים עוד מדור העבר שלפני השואה באירופה, ולא עלתה כלל על דעתו אפילו של רב אחד מכל אלו הרבנים שמכשילים את אחב"י בעופות טריפות רח"ל.
כאשר באתי לביהמ"ד סיפרתי לכמה מחבריי, אברכים יראים ותמימים, וכולם כאחד אמרו לי שעכשיו מבינים מדוע בצד אחד של העוף קרוע האגף בכל עוף ועוף, כיון שקונים עופות ממקומות אחרים ומורידים הפלאמבע מההכשר הראשון ותולים פלאמבע באגף השני.
התחלנו לחקור היטב אחר מקום השחיטה הנקרא "כשר בעסט", וטילפנתי למשרדי "OU" כדי להתוודע אודות בית השחיטה הנ"ל, איזה הכשר יש להם, והשיבו לנו במשרדי "OU" שההכשר של "כשר בעסט", הוא של "OU". אחר כך שאלנו אותם מי הם השוחטים שם, ואמרו לנו שמותיהם של השוחטים שם ב"כשר וועסט".
התקשרנו לאחד השוחטים שם ושאלנו אותו האם בית השחיטה הנ"ל הוא קטן או גדול. והשיב לנו בדיוק כמה עופות שוחטים שם, ותיאר את הדברים בפירוט, ששוחטים עם מכונה (מאשי"ן בלע"ז) שמסתובב עם העופות, ואחר כך תולין העופות על שרשרת (טשעי"ן), ואופן ה"כשר מאכן" נעשה גם כן על ידי מכונה, והוסיף לספר ששוחטים שם עשרים וחמש אלף עופות ליום!
שאלתי את השוחט אם ידוע לו ששולחים משם עופות לוויליאמסבורג, לסאטמאר בוטשער? וענה לי, בודאי, הם הקונים הכי גדולים של בית השחיטה שלנו.
שומו שמים!
והננו לפרט כאן כמה שאלות נוקבות:
א. איך זה ירדנו כל כך פלאים - שהרבנים הגאו"צ חברי התאחדות הרבנים לא ידוע להם כלל על איזה בשר הם נותנים "הכשר"? הלא החנות של בשר של קהל יטב לב דסאטמאר הוא ממש סמוך ונראה על יד בית המדרש, ויש לנו ב"ה רבנים הרבה, ואיך יתכן שאף אחד מהם אינו הולך לשם כדי לראות מה נעשה בסביבותינו ממש?
איך דעתם מסכמת שיעשו חוכא ואטלולא מבקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיקנו אך ורק ממקולין שלנו, כדי להחזיק המוסדות, שבאמת הוא דבר נחו מאוד, אבל הלא שם מוכרים לנו בשר טריפה רח"ל.
ג. על אף שמצב הפרנסה דחוק מאוד ל"ע, מ"מ מוסרים נפשינו ומאודינו לקנות בשר דוקא במקולין שלנו, אף על פי שהבשר כאן עולה הרבה יותר מהבשר שקונים במקום אחר, וכל זה עם המחשבה שהכל כדאי כדי שלא להכשל באכילת טריפות רח"ל, אם כן למה באמת ניכשל ח"ו?
ד. אנחנו חסידי סאטמאר, היחידים שנשארו נאמנים לה' ולתורתו, ואנו הולכים בשיטת רבינו הק', ואיננו משתחוים לפסל מיכה, הציונים למיניהם שרוב רובם של כלל ישראל יצאו מהדת על ידם ונפלו לתוך רשתם רח"ל, ונשארנו במתי מעט כמה שנאמר בספה"ק ויואל משה, עיי"ש. ואם אנו נאכל ח"ו טריפות, מה יהיה אתנו?
ונא לראות שהבשר שאנו אוכלים לכבוד שבת יהיה כשר בלי פקפוק וחשש כל שהוא, ואז יאכלו ענוים וישבעו.
אני מחכה לראות מודעה של התאחדות הרבנים ב"דער איד", מה ואיך תקנתם שלא נכשל יותר באכילת טריפות, ואם צריכים להגעיל הכלים שבשלנו ואכלנו בהם את הבשר עד היום.
בכבוד רב,
א. פאלאק
a
תוכן מכתב ה'
א. מספר מה שראה במו עיניו לפנות בוקר אצל הבוטשער של סאטמאר, איך שהורידו עשרים אריזות (באקסעס) של עופות שהובאו מ"כשר וועסט", העומדת תחת השגחת ה... OU, בלי ידיעתן של הקונים התמימים, ואין פוצה פה ומצפצף.
ב. בבית השחיטה של "כשר בעסט" הנ"ל שוחטים העופות על ידי... מכונה (מאשין), ומכשירים אותם גם כן על ידי... מכונה כנ"ל.
ג. בבית השחיטה הנ"ל שוחטים לא פחות מעשרים וחמש אלף עופות ליום!!! וכולם יוצאים "כשרים" למהדרין...
ד. משם מביאים עשרות אריזות (באקסעס) של עופות, כנ"ל, לחנות הבשר שלנו בוויליאמסבורג.
ה. מורידים את הפלאמבעס של בית השחיטה הנ"ל ומניחים פלאמבעס של התאחדות הרבנים (אשר בית השחיטה שלהם הוא בוויליאמסבורג, בנארט 4) בצד השני של העוף.
ו. הכותב תמה מאוד על חברי התאחדות הרבנים איך נותנים לבזות את רבינו הקדוש מסאטמאר על ידי שהוציאו בשמו קול קורא שמי שאינו קונה בשר במקולין שלנו עובר על איסור שחוטי חו
ז. הקונים בקהילתנו שהיא הקהילה היחידה שעדיין הולכת על דרך המסורה מאבותינו הק' מוסדי דור דור, מוסרים נפשם ממש על אף דוחק הפרנסה, לקנות במקולין שלנו, והנה נכשלים אנו באכילת נבילות וטריפות רח"ל. ומה יהיה בסופינו?
הערות המחבר:
א. מכתב זה הוא נחוץ מאוד, שאפשר לראות קצת איך היו נראים המכשולות אז לפני שלשים שנה.
ב. תמימותו של הכותב שחושב בתום לבבו שלא נשאר מכלל ישראל כלום ח"ו רק קהילת סאטמאר, ואת הקהילה הקדושה הלזו רוצים למחות ח"ו על ידי המכשולות הללו, שבזה הוא צודק, כמו שכתב בשו"ת דברי חיים, ובשו"ת חתם סופר, ועוד בספר טיול בפרדס.
וז"ל שו"ת דברי חיים (יור"ד ח"א סימן ז'): "שעל ידי השוחטים קלים יצאו מדינות שלימות מדת ישראל ואבד זכרם".
ושם בשו"ת דברי חיים (יורה דעה ח"א סימן ו') כתב וזה לשונו: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי", עכלה"ק.
ומרן החתם סופר זי"ע כתב בשו"ת חת"ס או"ח סימן ר"ה, כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים חזנים שוחטים וסופרים, עיין שם. (וכעין זה בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת נשא, ד"ה והעולה).
ועיין בספר טיול בפרדס להגה"צ משאמלוי זצ"ל הי"ד, שכתב בחלק א' (מערכת שחיטה) כי כח הציונות נתהוה גם על ידי השוחטים הקלים ובשר טמא שנתפטמו שלומי אמוני ישראל, עיי"ש.
וזה לשונו של הגה"צ מוה"ר עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בעהמח"ס לב העברי כותב וז"ל שם: הגהצה"ק ר' נתן אדלער זלל"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסטרא אחרא השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי' וכו', ואלמלא השיג כל רצונו היה בא משיח צדקינו, אך הס"מ העמיד עליו רודפים קצבים, והוצרך לברוח מפפ"ד, ותלמידו החתם סופר ר אחריו כמה פרסאות וכו' עכ"ל. (הובא בספר משכיל אל דל להגה"ק מוה"ר הלל מקאלאמיי זי"ע, עיין שם באריכות).
a
מכתב ג
קול ברמה נשמע!
להסיר מכשול
אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.
ביום שבת אחר הצהרים טיילתי עם חבירי בחוצות וויליאמסבורג, ובפתע פתאום ראינו טרעלער גדול שהיה מלא בשר בהמה, אשר עכו"ם הורידו ממנו חצאי בהמות, ובעצם יום השבת קודש הובילוהו את חצאי הבהמות הללו לתוך חנות ווינשטאק.
לא התעצלנו, וניגשנו כדי להסתכל על החצאי בהמות לראות אם יש עליהם פלאמבע"ס, אבל לתמהונינו לא היו עליהם שום פלאמבעס! זאת אומרת שהבהמות הללו אינם כשרים ממה נפשך, אם נשחטו בהכשר של התאחדות הרבנים, הרי הם בכלל "בשר שנתעלם מן העין" כיון שהיו זמן רב בלי השגחה, ומי יודע אם נשחטו בכלל כדת משה וישראל, אולי לא נשחטו בכלל, והרי הם נבילות וטריפות גמורים רח"ל?
אי אפשר להעלות על הרעיון כלל, ועיקר שהרי אנו אוכלים מבשר בהמות הללו.
אחת שאלתי:
איפה הם חברי התאחדות הרבנים? מדוע שתקי רבנן על העוולה הנוראה הזו?
הכי יעלה על הדעת שטרעילער גדול של עשרים פיס יכנס בעצם יום השבת קודש אל תוך שכונת וויליאמסבורג החרדית והמעטירה, וחברי התאחדות הרבנים אין יודעים מזה כלל?
לדעתי עליכם לארגן אסיפת מחאה גדולה דוגמת המחאה שהיתה בוואשינגטאן נגד גיוס בנות בארץ ישראל, כי במקרה דנן הרי אין כאן רק גיוס בנות, אלא גיוס בנים גם כן בכלל, דהלא כולנו אוכלים מבשר הזה.
a
מכתב ג
(העתק ממכתב הנ"ל, בשפת אידיש)
קול ברמה נשמע!
להסיר מכשול
אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.
שבת נאכמיטאג בין איך געגאנגען שפאצירן אין וויליאמסבורג מיט מיין חבר, האבן מיר געזען א ריזיגן טרעילער פול מיט פלייש וואס גויים נעמען אראפ דערפון גאנצע זייטן פון האלבע בהמות, און מען טראגט דאס אריין בעצם יום השבת קודש אין וויינשטאק'ס געשעפט.
מיר האבן זיך נישט געפוילט, נאר מיר זענען צוגעגאנגען קוקן אויף די זייטלעך פלייש אויב עס זענען דא פלאמבעס דערויף, אבער מיר האבן נישט געזען קיין איין פלאמבע! דאס מיינט, אז די בהמות זענען נישט כשר, זייענדיג "בשר שנתעלם מן העין", אפילו אויב זיי זענען יא גע'שחט'ן געווארן אונטער אן ערליכע השגחה.
אבער מי יודע, אפשר זענען זיי בכלל נישט גע'שחט'ן און זענען פשוט נבילות?
עס ווילט זיך אפילו נישט ברענגען אויפ'ן רעיון דער קלענסטער חשד אז מיר עסן אט די בהמות.
איך וויל פרעגן:
וואו איז די התאחדות הרבנים? פארוואס שווייגן די חשובע מיטגלידער פון די התאחדות הרבנים?
איז דען מעגליך אזא זאך, אז א גרויסער טרעילער פון 20 פיס לאנג קומט אריין מיט נבילות אין וויליאמסבורג, און איר ווייסט נישט דערפון?
איך בעט מען זאל דורכפירן א גרויסע פראטעסט פארזאמלונג, אפילו אין וואשינגטאן, אויב עס קען פאסירן אזא עוולה אין וויליאמסבורג, אין עצם יום השבת קודש. עס איז פונקט אזא געפערליכע צרה ווי גיוס בנות אין אר ישראל, וואס קעגן דעם פראטעסטירט מען יא בראש כל חוצות, ווייל דאס איז נישט נאר גיוס בנות, נאר אויך "גיוס בנים", מיר עסן דאך אלע פון דעם דאזיגן פלייש.
ועל זה באתי על החתום,
ב. פארקאש
a
תוכן מכתב ד'
א. מספר מה שראה בעצמו בחוצות וויליאמסבורג איך שהביאו בעצם יום השבת קודש בהמות ממקום אחר לחנות של וויינשטאק, ולא היו על בהמות אלו שום פלאמבעס.
ב. זאת אומרת שהבהמות, גם אם נשחטו כדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, יש בהם משום איסור בשר שנתעלם מן העין.
ג. מי יודע אם אינם טריפות גמורים, שנשחטו בלי שום השגחה כלל וכלל?
ד. מעורר את חברי התאחדות הרבנים, מדוע שתקי רבנן ולא קאמרי מידי נגד הפירצה הנוראה הזו של מכירת בשר ועופות נבילות וטריפות בהבוטשער של קהל יטב לב ד'סאטמאר, ובזה מכשילים את כל הקונים התמימים שחושבים לפי תומם שמוכרים שם בשר שנשחט והוכשר בהשגחת התאחדות הרבנים?
a
מכתב ה
קול נהי!
לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.
באתי לעורר אודות מכשול גדול מאוד שנתקעתי בו.
היות ואני קונה עופות מבית השחיטה של וויינלאנד העומדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, ואני מוכר את העופות הללו להציבור, ואני מכשיר אותם בביתי.
פעם אחת כאשר הייתי שם בבית השחיטה של וויינלאנד, ראיתי איך שמשגיח (אחד בלבד), יהודי חשוב עם זקן ארוך, בעל צורה מהודרת, אשר תפקידו היתה לבדוק את הבני מעיים (קישקעלעך) וצומת הגידין, ובמקום לבדוק מה שהיה עליו לבדוק, היה מוריד את השומן (פעטן) מעל העופות כל הזמן, ולא היה בודק את הבני מעיים וצומת הגידין כלל וכלל, וגם כן אין מוציאין שם את הדם בעין והגידין מצווארי העופות במקום שחיטה.
אחר זמן רב שראיתי כל זה, שאלתי את המשגיח הנ"ל מי בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין, ולמה משאירין את הגידין באשר הם שם, הלא עפ"י הלכה יש לעשות כל זה? וענה לי המשגיח, שהכל עומד תחת השגחת התאחדות הרבנים, והם אומרים לו בדיוק מה לעשות שם.
לכן באתי בשורות אלי לעורר אתכם על מה שעושה המשגיח שעובד עבור השגחת "התאחדות הרבנים", ונא לשלוח רבנים יראים לפקח על מקום השחיטה הנ"ל.
אני כותב שורות אלה בשם כל קהל ישראל, ונא ליתן אוזן קשבת לדברינו הנ"ל, ולתקן את המכשלה על אתר, כי בנפשינו הוא.
בעה"ח י"ז בתמוז תשכ"ז
שניאור זלמן ראטמאן
a
תוכן מכתב ה'
א. מספר מה שראה בבית השחיטה של וויינלאנד, שמי שהיה עומד בתור "משגיח" עבור התאחדות הרבנים, במקום לבדוק את הבני מעיים וצומת הגידין, היה מסיר את השומן (פעטן) מעל העופות, ולא היה בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין כלל וכלל.
ב. לפי תומו ענה ה"משגיח", שהוא עושה הכל על דעת הרבנים של התאחדות הרבנים, ומקיים רק מה שפקדו עליו לעשות.
ג. מעורר לשלוח רבנים מובהקים לשם, לראות מה עושים השוחטים והמשגיחים (לדאבונו לא מצא הכותב יותר מ"משגיח" אחד שלא היה משגיח כלל, אלא שכל עבודתו היתה ביזנעס, להסיר את השומן מעל העופות ולמכרם אחר כך בכסף מלא קודם חג הפסח לאחב"י החרדים).
a
מכתב ו
מחאה נמרצה
לכבוד מנהלי ודייני קהילות וישיבות ייטב לב העומדת תחת דגל כ"ק אדמו"ר שליט"א.
משכו וקחו, משכו ידיכם מעבודה זרה שבידכם מהשחיטות הגדולות שהם ממש נבילות וטריפות רח"ל, היות שכולם שמעו דברי אלוקים חיים מדברת מתוך גרונו של האדמו"ר מפאפא אשר צעק לפני 8 שנים כשהתחילו שחיטות הגדולות לאלפים ולרבבות לשעה, ואמרו הרבנים מצעלים ופאפא אשר יותר מ-300 עופות לשעה אסור לשחוט בשום אופן, ובבוטשער סטאר שלהם מכרו רק מהשחיטה "נאָרט 4" בוויליאמסבורג ששוחטים 300 לשעה, ועכשיו העלו את המחיר בגלל שעשרים אחוז של העופות נטרפו מחמת שאלות בבני מעיים וצומת הגידין, ועכשיו חדשים מקרוב באו, דוברים של המאפיא שהם אנשי בית המטבחיים הגדולות, ובתחבולות שונות עשו שכל אחד יקנה רק נבילות וטריפות של 1200 עופות ויותר לשעה, שחיטה כשירה ומהודרת בהכשר אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א עפ"ל, הגם שרבינו שליט"א מעולם לא נתן שום הכשר כאן באמעריקע על שום דבר, וכל שכן שלא לקח כלל שום אחריות על שום ענין הנוגע להשחיטה ובדיקה מליחה וניקור כידוע. - והועד הכשרות אומר לא תיגע בו יד בעניני שחיטות. כפי הנראה שוויינשטאָק לבד עם המאַפיא שלו לא היה יכול לעשות כלום, כי הוא מפחד מאלפים יהודים חרדים, מה עשה הס"מ? ייסד ועד הכשרות והכריזו שצריכים לקנות רק משחיטות וויינשטאָק.
אחר כך באו בעלילה על הרה"ג אבד"ק טענקא שליט"א שנותן הכשר רק על פאטעיטע טשיפ שזה היא רק חשש איסור דרבנן, וכאן אמרו שלשה רבנים אמרו ששחיטת ייטב לב היא מאה אחוז דיעבד ואלף היתרים של שעת הדחק, ושוחטים ומאכילים את כל קהל סאַטמאַר נבילות וטריפות ממש רח"ל, על חשבון אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א, ה"י.
ומה קרה עם הבני מעיים וצומת הגידין שהטריף האדמו"ר וגאב"ד פאפא? זה שייך רק אם שוחטים 300 עופות לשעה, ובמקומות ששוחטים מ1200- עד 1500 לשעה אין מוצאים שם טריפות על בני-מעיים, שם הכל טוב, ולא נמצא כלום.
השובי"ם הרוצחים שהרגו את דורינו בשחיטת נבילות וטריפות, ועל דמינו קונים בתים וגורמים שמד לבנינו רח"ל. אנו מוחים נגדם ומכריזים בשער בת רבים שהשובי"ם הרוצחים אינם באי כוחו של אדמו"ר שליט"א, ובודאי אילו אדמו"ר שליט"א היה יודע מה נעשה, היה קורע בגדיו והיה צועק צעקות גדולות ומרות וכו', וכל ההפקירות הזו נעשה רק משום שוויינשטאָק משחד לסאַטמאַר, וכן משחד את הגבאים של כ"ק אדמו"ר שליט"א וכו'. זהו גרוע יותר מגיוס בנות בארה"ק, ששם משמידים רק בנות וכאן משמידים הבנים גם כן.
ושאלה בפינו: איך יוכלו ללמוד תורה כאשר המוחות נתפטמו במאכלות נבילות וטריפות, פרעה לא גזר אלא על הזכרים, ושחיטת וויינשטאָק שנקראת על שם סאַטמאַר גזרה על הנקיבות גם כן, משום שצריכים לקנות רק משחיטת סאַטמאַר.
האם יכול כל אחד לשהות בבית המטבחיים שלכם, ולראות כל היום מה שקורה אצלכם? למה קהילה קטנה כמו פאפא לוקחים רק משחיטת קטנות, ואנו שיש לנו קהלה גדולה, נהיה תחת כפיית השמד רח"ל, כמובא בספר תורת משה פרשת קדושים, שרוב האפיקורסים באים מאכילת נבילות וטריפות, והרי על דבר זה נצטער אותו צדיק, שלחם אדמו"ר שליט"א כל ימיו נגד כתות המינים והאפיקורסים שלא להיכנע להם.
אנו רוצים שחיטות עופות כאן, לא במקומות שחוטי חוץ שלא יוכלו לראות כלום, כמו שחתם כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחד עם עוד רבנים שליט"א שאסור לאכול משחיטת חוץ (ראה לקמן הקול קורא). ברצונינו שקהל ייטב לב תנהיג שחיטות גסות ששוחטים שם רק 10 בהמות לשעה, ולא יותר, ומכל שכן שלא ישחטו 80 עד 100 בהמות לשעה, ורק אז מוכנים אנו לקנות בשר רק מסאַטמאַר.
למה בבית המטבחיים של קהלת ברייער שוחטים רק מ8- עד 15 בהמות לשעה, ויש להם שוחטים בודקים משגיחים, רק בקהלתינו אין להם כלום. מסכימים אנו לשלם 3$ לפונט טשיקען או לבהמה פלייש, רק שיהיה כשר לכתחילה, ולא כפי דעת השובי"ם המשקרים את הרבים ואומרים שיכולים לשחוט יותר מ1000- לשעה, זה אינו, כי הלכות שחיטות היא במשהו.
אנו עובדים כל היום והלילה להיות יהודים כשרים, ולבסוף נתוודע לנו שאנו אוכלים נבילות וטריפות. תדעו נאמנה אשר לא נחשה ולא ננוח ולא נשקוט, ואם לא יכניסו תיקונים באופן השחיטה, נפרסם בכל העולם ויתודע לעין כל למה עשה ה' לנו, ולמה חרה עלינו שכמעט רוב בתי אחינו בני ישראל מלאים צרות ומחלות רח"ל מיתות משונות, מיתות ילדים, יונקי שדים, בחורים אברכים לומדי תורה שלא חטאו!
תדעו שעליכם אמר קרא "לא תעמוד על דם רעיך", ומי יודע אם מה שרבינו שליט"א אינו בקו הבריאות אינו בשביל חטא זה, שמגדלים דור מקבלי משיח עם נבילות וטריפות. מה תענו ליום הדין?
ואיתא בספרים שעיכוב ביאת משיח צדקינו הוא מחמת אכילות נבילות וטריפות, ויעזור השי"ת לגדור גדר בעדנו וימנע הרעה הזה מאתנו, וישלח לנו משיח צדקנו אמן.
נ"ב, הנני לגלות שדברי "המאור" היא 100% בצדק, כמו שראיתי בחוש לפני חצי שנה.
a
מכתב ז'
לכבוד דייני ומנהלי קהלתינו קהלת ..... יצ"ו.
הנה שמענו שביקרתם שם בוויינלאנד כדי לבדוק את השחיטה, והוטב מאוד בעיניכם, ואמרתם שאין שום חשש והכל היא ביותר טוב ומה שנדפס בקו' "המאור" הם דברי הבל ורוח, שוא ושקר...
הנה באמת כל מי שיעיין בירחון "המאור" שם יראה שהם דברים שיש להם תיקון, למשל אם היו מורטין השערות ושוחטין באיטיות יותר, ובודקים החלפים ורואים על כל דבר שיהיה על צד היותר טוב, בודאי היה אפשר לעשות תיקונים גדולים. והנה ראיתם בעצמכם שהשוחטים צחקו מכם בלי פחד ומורא, מטעם שידעו שאפשר לרמות את הרבנים הרוצים לעשות תיקונים.
וכעת אגלה טפח ואכסה טפחיים קודם שתפרסמו בענין השחיטה (ואחד הרבנים אמר שאין שוחטים יותר מג' מאות ויותר קצת, ואחד אמר שאין שוחטים יותר מה' או ו' מאות וכו').
ראשית אביא כאן איזה גרגרים שהם אמת גמור בלי שום פקפוק, ויש על זה עדות גמור, הנה יש עד ראיה שאחד השוחטים שחט 22 וחצי עופות לדקה אחת, ושמו הוא אצל הכותב. שוחט אחד אמר שביכלתו לשחוט טוב יותר מחבירו שיכול לשחוט רק 1200 לשעה ואני יכול 1380 לשעה! והנה אצל שחיטה כזו יש חשש כל חמשה הלכות שחיטה שהוא במשהו, וגם כן אינו יכול למרוט השערות [נוצות], וגם איבריו כבידים עליו, ואינו יכול להרגיש הפגם כשהוא בודק החלף, כמו שהיה מעשה שהרב שוואַרץ מבראָנקס היה אצל שחיטה, וראה המהירות ששוחטים, ואמר שאינו מאמין שיכול להיות להם הרגשה, ובדק את החלף של אחד מהם וראה שהיתה פגומה, והלך אל הרב מפאפא שליט"א, וצעק ככרוכיא נגד הפקירות כזו, ונתבהל ונתרגז הרב מפאפא, אחר כך נח ושקט מרגזו ונשאר הדבר בשתיקה, ואחד מן השוחטים אמר לפני ג' שבועות בריש גלי כששאלו כמה הוא שוחט, השיב שהוא שוחט 900 עופות לשעה... דבר זה הודה בפני רבים, ויותר מזה הוא מה שלא גילה.
והנה המציאות יכחיש גם כן שספרנו כמה עופות נכנסו עם הטראָק, והכל נשחט ביום אחד, וגם אם שוחטים מספר נמוך כזה האיך יש להם כל כך הרבה עופות לכל חנותי מיל מאַרט... ולסאַטמאַר, ועוד לכמה חנויות.
הנה וויינשטאָק בעצמו קונה יותר מעשרים אלף עופות לשבוע, וסאַטמאַר גם כן לוקחת הרבה, וכן עוד חנויות של בשר, אם כן אינו במציאות שישחטו כל כך הרבה עופות, אלא באופן שוויינשטאָק קונה מגוים או שהוא הורג עופות לבד, כי בלאו הכי אין שום מציאות לזה, ה' ישמרינו אם היא כך, ואלא מאי, שרק השוחטים רימו אתכם, ועוד, מה היא זה ההשגחה שנותנים אם לא היה שם משגיח בשום פעם, רק שהרב בא פעם ביובל, וכי זו היא הנקראת "השגחה"? לא היה מעולם דבר כזה שלזה יקרא השגחה.
ועכשיו כשנעשה צעקה בעולם אז נוסעים להסתכל, וגם השוחטים ידעו שהרבנים יבואו מפני שהדבר היה מפורסם לכל אחד ולא באו בפתע פתאום, וכי רציתם שאם יודעים שאתם באים לא יהיה הכל על צד היותר טוב?!! והם ידעו היטב שביום זה תבואו ובשעה זו תבואו, ואם כן האיך אמרתם שזה כשר גמור, ואין שם שום חשש, ובגללכם אוכלים נבילות וטריפות!!!
ועוד, מה נשמע עם בני המעיים, בודאי שם אין שום חשש ושאלה, משום שכשהייתי שם ראיתי שהבדיקה היא כמו השחיטה. השחיטה מתנהלת במהירות עצומה, והמשגיח הוא "בעל רוח הקודש" ויודע מבחוץ אם כשר או טריפה, ועוד, מי הוא הפוסק על השאלות שנמצאים שם, מי נתן להשוחט הלזה סמיכה שיכול לפסוק אחר שעובד ושוחט 1380 עופות לשעה והולך לנוח עצמו, אז הולך לפסוק על השאלות, ואחר שהוא עיף פוסק השאלות בתוך רגעים אחדים כמו רב גדול, וזהו גם כן על סמך רוח הקודש שבו, ומתקן הסכין וחוזר חלילה לשחוט, זה הסדר שלו בדיוק, ואני יודע בבירור שפסק על טריפה שהוא כשר, ואחר כך כותבים על זה ויאכלו ענוים וישבעו...
ואמר לי שוחט שהוא גם כן יכול לשחוט יותר מאלף לשעה, אבל ברור אצלו שב' מאות מזה הם טריפה גמור, ואמר לי שיכול לישבע על זה, לא כמו שאומרים שכל אחד יכול לשחוט כפי יכלתו.
והנה אודות זריקת הבאַקסעס, הנה במו עיני ראיתי שם כשבא הטראָק עם העופות הבאַקסעס שלמעלה נזרקין למטה, ובוודאי יש על זה חשש ריסוק אברים.
הנה אודות מה שאמרו שהובא בירחון "המאור" שנמצא לפעמים שישחטו עופות שמתו, דברתי אתמול עם שוחט ואמר לי שבאמצע החורף או בתקופת תמוז, או כשבאים ממהלך רב נמצאים הרבה עופות שגוססים מפני הקור והחום (או בגלל רעבון) ועל ידי זה נמצא לפעמים נוצות בגרון, ועל פי ההלכה אם נמצא בשעת שחיטה נוצה בהגרון העוף טריפה, ובשחיטה גדולה אין פנאי לראות אם יש נוצה אם לאו, ולזה צריך מתינות שהשוחט ירגיש דבר זה, ואמר שבשחיטה של עשרת אלפים נמצאו הרבה עופות שמתו, וצריך לזה מתינות, ואם שוחטים במהירות אז אין פנאי להבחנה זו.
ברצוני לדעת אם אחד השוחטים מוכן לישבע שבועה דאורייתא שאינו שוחט יותר מאלף לשעה וכו', ועוד יש שוחט ששוחט רק בהולכה ולא בהבאה, וזה מותר רק בדיעבד, אבל לא לכתחילה, עיין בקו' "המאור" (חודש סיון) ויש עדות נאמנים על זה, ובגלל זה אין אנו רוצים בשחיטת חוץ.
ותדעו שאם לא יהיה כאן מורא בשר ודם, כמו ששמענו שוויינשטאָק אמר לאחד לפני זמן כביר שאם לא ישתוק, אז יעשנו "מיט א קאָפּ קלענער" [עם ראש קצר - זאת אומרת להוריד לו את הראש], ויש לנו עדות גמורים שילכו להבי"ד ויעידו שם.
אנו ממתינים לראות אם תפרסמו שהכל היא כשר על צד היותר טוב, ואחר כך נראה לכל העולם בבירור גמור ולא יוכלו עוד לשקר, על זה יש לנו דברים כאלו, שכל אילי נביות לא ישנו את המציאות ויראו במציאות בחוש העין של כל השחיטות, אבל אז ח"ו תהיה קהלתינו בחרפה ובבושות, ויראו שהיינו אוכלים נבילות וטריפות.
אין ברצונינו לגרום צער ועגמת נפש לשום אדם בעולם, וכוונתינו רק לתקן מצב השחיטה, ותו לא מידי. ברצונינו שיהיה לנו שחיטה עצמאית.
אין אנו רוצים לבייש את קהלתינו המעטירה, אבל מבקשים אנו בעוד מועד, כי אחר כך יהיה מאוחר מדי, כי יתגלה הסוד לעין כל ותהיו לחרפה ולדראון עד עולם, כי אי אפשר להשאיר המצב כמו שהיא עתה. הרי נתחייבנו מן התורה לעשות מה שביכולתינו כיון שאנו יודעים את המצב השפל. די לחכימא ברמיזא, ומבקשים אנו שלא יקל דבר זה בעיניכם.
ונסיים את מכתבי בשברון לבבינו. מאוד נשבר לבבינו בקרבינו על מצב כזה, כמו דאיתא במשנה סוף מסכת סוטה והגבלן ישום, עיין יכין ובועז. אם קהלתינו יש להם מוסדות הרבה, מעדיקל סענטער, בוטשער-סטאָר – בית חתנות וכו', הרי שיש ביכלתינו לפתוח בית שחיטה עצמאית רק לקהילתינו, אף שהיא קהילה גדולה. הרי זוכים אנו היטב איך שהקפיד כ"ק אדמו"ר שליט"א על השחיטה לפני המלחמה, שתהיה בהידור ובתכלית הכשרות.
המצפים לשמועות טובות,
מבקשי האמת והצדק
a
מכתב ח'
לכבוד הרבנים מנהיגי הקהלות בכל קצווי אַמעריקא יצ"ו
הנה בודאי שמעתם מה שנדפס בקו' "המאור" בחודש ניסן, אודות שחיטת העופות, עיי"ש.
הנה כאשר ראינו את בקו' המאור, שלחנו מרגלים בסתר לראות השחיטה אם אמת היא או שקר, ולדאבונינו ראינו שהכל אמת גמור, וחיסר שם עוד כמה פרטים, ונפרטם כאן.
והגם שהיו שם רבנים, אבל כפי הנראה לנו ראינו שזה דבר מה שיכולים לתקן כשהרב שם, ואין לסמוך על כלום רק לעשות כמו שעשו לפני המלחמה שכל קהלה היתה לה שחיטה בפני עצמה, ויהיה על זה השגחת רב הקהלה, ויהיה שחיטת פנים, ולא יהיה שחיטה של אלף לשעה, כמו שהיו נוהגים לפני המלחמה שהיתה שחיטה קטנה ובדקו הסכין בכל כמה עופות והיתה בכל ההידורים וכו'. הנה אביא לכאן איזה גרגרים ומזה ילמדו.
הנה אגלה טפח ואכסה טפחיים.
אברר מקודם כמה שוחטים שם, ואחר כך אביא החסרונות מה שיש בזה. הנה תעיינו בהמאור מה שאני שולח לפניכם, ותדעו שכל מה שכתב שם הכל אמת גמור, ואחר כך תעיינו מאוד בדברינו שיש לנו על הכל עדות גמורים מה שאני כותב עכשיו.
הנה יש עד, ששוחט אחד שחט 22 וחצי עופות בתוך רגע אחת (!), ושמו ידוע לנו. שוחט אחד אמר שהוא יכול לשחוט יותר טוב מחבירו, שחבירו יכול לשחוט רק 1200 לשעה והוא יכול לשחוט 1380 לשעה!
והנה מי ששוחט שחיטה כזו אינו יכול להבחין בחמשה הלכות שחיטה שהם במשהו, ועוד, דהלא אינו במציאות בשום אופן שיוכלו למרוט השערות, והשמלה חדשה פוסק שצריכין למרוט ומי שאינו מורט לכתחילה מעבירים אותו מהשחיטה, עיין תבואות שור שהחמיר מאוד בזה.
ועוד שבשחיטה גדולה כזו איבריו כבידים עליו ומביא לידי דרסה, ועל ידי זה נאבד מידיו כוח ההרגשה ואינו מרגיש הפגימות, כמו שהיה מעשה שאחד הרבנים ביקר שם, ואמר להשוחט שאינו מאמין שיכול לשחוט הרבה כל כך ושיש לו הרגשה, וציוה עליו שיראה לו את החלף, וכאשר הביט בחלף ראה שהוא פגום, והלך אל גאב"ד פאפא שליט"א וצוח ככרוכיא, והרב מפאפא נתבהל ונתרגז על זה, אבל אחר כך נחה דעתו ונשאר הדבר בסוד ולא באה לידי תיקון.
ועוד, שאין שום עינא פקיחא על השחיטה ולא על הבדיקה ולא על החנות, לא רב ולא משגיח, רק פעם אחת בזמן רב הולכים לראות, ולא כמו שהיה לפני כמה שנים שידעו שהמשגיח נמצא שם בכל זמן ובכל עת, ורק לו היה המפתח של בית השחיטה, ועוד הרבה דברים שאינם עולים על הקולמוס.
על כן מטרתינו שכל הקהלות העומדות תחת רבנים גאונים וצדיקים, אם רוצים להיות נאמנים לעדתם, לשמרם מכל צרה וצוקה, יעשו שחיטה לקהלותיהם וישתדלו שלא יתגעלו נפשות אנשי עדתם בפת פג המלך, כמו שעשה דניאל, ואם יש להם לב טהור יפתחו לבם לתורה ועבודה, מה שאין כן אם מפטמים נפשם בבשר נבילות וטריפות רח"ל, כמו שמעיד החוש על זה, אז הכל להבל ולריק ואין התורה נכנסת למוחם ולבם, משום שכבר נתפטמו ואין מה שיקלט שם.
ועיין בספר אגרא דפרקא (אות קכ"ו - לא הבאתי כל לשונו מחמת האריכות, נא לעיין שם ותסמר שערות אנוש), ובספר צפנת פענח פרשת יתרו וז"ל:
"מי שאינו נזהר ממאכלות אסורות של טריפות ואיסורים ודברים טמאים וכו' על ידי זה השכל והדעת שלו נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה ובא על ידי זה לידי כפירה ר"ל, היינו לכפור בדברי רבותינו ז"ל ואינו שומע ומקבל מוסר מחכמי הדור והפורעניות קרובה לבוא אליו" וכו', עכ"ל קדשו (ועיין בפרי חדש יו"ד סי' פ"א).
333
וזהו התירו לכל השאלות והספיקות, ששואלים בני אדם מפני מה אנו נתונים היום לצרות הרבה כל כך עד שכמעט אין בית שהכל מתנהל שם כשורה, לזה בנו או בתו אין הולכים בדרך הישר, לזה יש חולה אנוש רח"ל מה שאין הפה יכול לדבר והעט לכתוב ל"ע, השי"ת יאמר לצרותינו די.
הנה דברי הצפנת פענח הם לנו לעינים, כאשר רואים אנו שבעונותינו הרבים נתקיים כל מה שכותב שם.
ואליכם הרבנים החשובים אטוף מלתי, אנא עורו נא התעוררו נא להשיב רבים מעון בענין זה הנפרץ מאוד, וברור כי אפשר לתקן בענין זה, וברית כרותה על הדברים היוצאים מן הלב שיתקבלו על לב שומעיהם.
ואקוה שתעשו גדר בעדתכם, ובגלל זה ישמע ה' צעקתינו וישלח לנו את משיחו הולך תמים, במהרה בימינו אמן.
a
מכתב ט'
ב"ה
החיים והשלום וכל טוב סלה.
אל ידידינו ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאָהר דקהילת סאַטמאַר...
הננו קוראים אליכם בקריאה של חיבה בקריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשול הזה מבתינו ומבתי קהלתינו בשחיטות הגדולות האלו וכו'
ונתחיל בזה:
א) הרב מבאטור שליט"א אמר לנו כי הוא לא היה אצל שחיטת העופות כבר שלש שנים, והוא בעצמו אמר שכל מה שנדפס בקו' "המאור" אמת וצדק, וכאשר היה בבית השחיטה בהאַרטפאָרד, ראה שם כל החששות האלו והיו לו משגיחים על הכל.
עוד העיד הרב מבאטור, שבענייני שחיטות האמין לשובי"ם, כי לא היה יכול להבין כל פרט ופרט של שחיטה מי שאינו שוחט בעצמו, ובפרט ששוחטים במהירות כזו, והאמין להם בכל דבריהם. והוסיף, שכעת הוא רואה שטעות היתה בידו, ולא היה לו להאמין לדבריהם, והוליכוהו שולל, כן העיד הרב מבאטור בעצמו.
כל מה שראה בעיניו היתה רק במה שנשחט, אמנם יתירה מזו, היו שם נבילות ממש שמתו, ולא נשחטו כלל וכלל. גם ראה בכל יום ויום מאות טריפות מחמת שנטרפו הבני מעיים ושאר טריפות וכו'. וויינשטאָק אמר לו כמה פעמים כשאמר לו כי צריכים עוד שובי"ם ומשגיחים, השיב להרב מבאטור בזה הלשון" איך קען נישט אויסהאַלטען אַזוי!
כאשר ראה שעולים לו ההוצאות לערך שלשים או ארבעים אלף דאלאר יותר בכל שנה ושנה, לקח לו את אב"ד סיגעט, והוא באמת אינו יודע "בין ימינו לשמאלו" וכו', כאשר השובי"ם והמשגיחים יודעים מזה היטב.
וסיפר לנו גם כן, אשר היה שם שו"ב ושמו..., אשר אחר השחיטה היתה לו פגימה גדולה, ופחד מאוד להראות לשובי"ם האחרים כדי שלא יטריפו השחיטה האחרונה, עד שעברה שעה אחת וראה אחר כך שהוא פגימה גדולה ממש לא יאומן כי יסופר, הלך לשאול לשו"ב אחר ואמר לו שהוא ממש פגימה רח"ל, ונבהל מאוד ושאלו מתי אירע הפגימה, והשיב שהרגיש בהפגימה לפני יותר משעה, ושאלו אותו למה לא סיפר תיכף אודות הפגימה, על זה ענה שחשב בדעתו שיהא אפשר לשפשף את הסכין על ידו ותסתלק הפגימה. ואמר לו השו"ב, וכי אפשר לסלק פגימה כזו, אפילו באבן קשה מאוד לסלק את הפגימה, ומדוע לא סיפר תיכף ומיד אודות הפגימה?
האמת הוא שבודאי התיירא אודות פרנסתו, כי היו שם עוד ששה שובי"ם ויצטרכו להטריף הכל מחמת הספק שכבר נתערבו כל העופות, ולא עלתה על דעתו כלל בשעת מעשה שיצטרכו להטריף כמה אלפים עופות שנשחטו על ידי כל השוחטים בשעה זו, ואולי מטעם שידע שמספיקא לא יטריפו כל העופות.
והנה על השוחט הנ"ל חשב הרב מבאַטור שהוא הטוב שבטבחים, ואם כן מה נאמר ומה נדבר, אם יש קלקולים כאלה אצל השוחטים הותיקים, וכי הוא חידוש ששו"ב [ששוחט ובודק] חדש שוחט נבילות וטריפות רח"ל?
רציתי להסביר לו שהשוחט אינו ראוי לשחוט עוד, אבל לא היה לי מישהו שיוכל לשחוט טוב יותר.
333
עוד סיפר לנו הרב הנ"ל אשר אחר שבא הרב מסיגוט היה כבר הכל הפקר, כי לא היה יכול הרב מבאטור לפעול כלום אצל וויינשטאָק. על כל דבר שאמר לו השיב שהרב מסיגוט גם כן יודע הכל, והוא אמר שטוב כך ולמה לי הוצאות בחינם, הרי על ידי זה אלך לאיבוד ח"ו. ומני אז היו הפקר כל הבלאָמבעס, הוא אמר שמשגיח אחד מהיוניאן צילצל אליו שנמצאים שם במשרד עוד מאה אלפים בלאָמבעס של סיגוט ואין מי שיבקש את זה.
חוץ מזה שיכולים לשים על טריפות הבלאמבעס הללו, עולה הדבר גם כן כמה מאות דאלאר ולא היו יודעים שום חשבון. וצלצלתי לשם לשאול מי היה מוליך הבלאָמבעס, והשיבו לי שוויינשטאק היה מוליך הכל.
ישבנו אצלו כבר לערך 20 שעות, והוא סיפר לנו הכל אשר לכל, ואת כל השיחות אתו הקלטנו על קאסעטעס שעדיין הם בנמצא אצלינו. ואמר לנו שיש רק עצה אחת לתקן הדבר הזה, ואם רוצים לדעת את האמת יקראו לכל השובי"ם של עופות, ואז יראו שיש עוד שובי"ם יראי שמים שאומרים על השחיטות הגדולות האלו שבכל יום הקלקלה מרובה מחברתה, וצריכים שלשה רבנים יראים ושלימים שלא יספרו להשובי"ם כלום, כי כל שו"ב מספר על חבירו לבעל הבית, באמרו, ראה נא, הוא אינו שוחט כמוני, ולמה אני צריך לעבוד יותר, וממילא צריכים ליתן לו כסף יותר מלשו"ב השני, וגם אם יספרו להשובי"ם מה שסיפר שו"ב אחד, המצא תמצא פרנסת השו"ב ההוא בסכנה עצומה, כי השו"ב יספר לבעל הבית שהשוחט שלו רוצה לאבדו, ואין שום חידוש בזה ששוחט מקבל ד' מאות דאלאר לשבוע מבעל בית השחיטה, ומה לא יעשה בשביל פרנסה?
והא לכם התיקונים שהציע לפנינו הרב מבאַטור שליט"א:
א) שהרבנים יוציאו כתב יד בית דין שאם שו"ב אחד ישחוט יותר מד' מאות עופות לשעה יאסרו שחיטתו, ולא יעבוד יותר במקום הגלאַטע שובי"ם. גם לא יעבוד יותר מד' שעות ליום, כי אי אפשר שתהיה לו הרגשה אם עובד יותר מד' שעות ביום. ולברר את האמת אם אין שוחטים יותר מד' מאות לשעה, יש שני עצות:
א) שהשו"ב ישבע בשבועה דאורייתא שלא ישחוט יותר, ואף על גב שגם אז אנו מסופקים אם הוא דובר אמת, דהלא עינינו הרואות הרבה אנשים שנשבעים בבית דין, וכל שכן שובי"ם אשר כל פרנסתם הוא רק אומנות שו"ב, אבל אולי יכול להיות אם ישבעו שלא יעבדו יותר.
ב) שהקהילה תעמיד משגיח תמידי שישגיח על כל הנעשה שם, והוא יקבל את משכורתו רק מהקהלה, כמו אצל קהלת ברויער, וילך לכל המקומות לראות איך השחיטה מתנהלת, המעלות והחסרונות, וישאל לכל שו"ב ומשגיח, וכל אחד יספר לו קצת לשה"ר על חבירו, ברצונו למצוא חן בעיני המשגיח, ואז יתגלה לו קצת ממה שנעשה ובמשך הזמן יהיה לו הנסיון לדעת את המהירות של ה"ליין" [סרט נא] של השחיטה, ובכל דקה יסתכל על המורה שעות לראות כמה טשעקעלס (שרשראות של ברזל, שעליהם תולים התרנגולים שנשחטו) עוברים, ומזה ידע החשבון על כל שעה כמה עופות נשחטו במשך השעה, למשל, אם הולך במהירות של 30 טשעקעלס לכל דקה, אז המהירות 1800 לשעה וכו'. וכך ידע כמה עופות יש בכל ארגז (באַקס) כמה באַקסעס יש בטראָק, למשל בכל שורה יש 40 באַקסעס, ויש 14 שורות, ובאופן זה ידע הסך הכל, כמה טראָקס יוצאים מבית המטבחיים בכל יום, וכך יוכל לדעת כל החשבון בדיוק.
האמת הוא שהרבנים אין יכולים לומר כלום להשובי"ם אם אין נותנין להם טשעקס כמו אצל... קהלה שיש להם שובי"ם כבר עשרים שנה ולא יכול אף אחד לומר להם כלום, כמו שסיפר לנו ר'... שהם צריכים לשחוט יותר כמו הגלאַטע שובי"ם, ועכשיו נדבר על המודעה (אַדווערטייזמענט) שכתבתם בהכשר וועד הכשרות...
א) התחלתם בזה שבעל בית חרושת יהודים יראים ושלימים, מלפנים באייראָפּע כשהיה כל בית השחיטה תחת השגחת רב ומשגיח וקהלה שלו, והמשגיח היה שם כל הבעל הבית, והיה לו גם כן מפתח כידוע לכם, היה קצת מעלה כמו שאמר לנו הרב... שאביו היתה לו שחיטה גדולה של שובי"ם אבל היה הכל לפי ערך ערי אייראָפּע, וזה אינו דומה כל עיקר לבתי השחיטה של היום וכו', תשאלו את פיו והוא יספר לכם הכל, אבל עכשיו אנו יודעין כבר הכל שסיפר לנו משגיח מלעיקוואוד שעובד שם, בשם השובי"ם שזהו חסרון גדול אם בעל הבית הוא יהודי, ואם לובש שטריימעל וגרביים לבנות (ווייסע זאָקען) אז השם ירחם וכו', כי הרבנים סומכים עליו בכל עניני הכשרות והוא אינו נאמן על כלום, אדרבה, רוב גנבי ישראל נינהו, ויש להם שכל לרמות יותר, ובפרט שחושבין עליו שהוא נאמן, וראיה לזה שאינו נאמן, שכאשר ישאלו את השובי"ם ואת המשגיחים יאמרו שהוא נאמן, כיון שהם מקבלים משכרותם מהבעלי בתים.
ב) אם הוא יהודי אז הוא מעודד את השובי&