תחבורה ציבורית בשבת 1111

אנחנו טוענות כי המדינה צריכה לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אבל יש לעשות את זה במתווה מותאם: השירות יופעל בערים בעלות אוכלוסייה חילונית ובצירים ראשיים, תוך הימנעות מכניסה לשכונות או לערים בעלות רוב חרדי מובהק. מתווה זה מאזן בין הזכות לחופש תנועה בשבת לבין השמירה על חופש הדת של הציבור הדתי והחרדי, ובכך מקדם קיום משותף במטרה לבנות חברה שוויונית שיש בה מקום לכולם.

היעדר מוחלט של תחבורה ציבורית בשבת יוצר אפליה ופוגע בזכות לשוויון ובחופש התנועה של אוכלוסיות שאין בבעלותן רכב פרטי כמו בני נוער, קשישים ושכבות מוחלשות. המתווה המותאם שייושם בצירים ראשיים ובערים חילוניות, יאפשר לאוכלוסיות האלה לנוע בחופשיות למטרות פנאי, עבודה או משפחה. במקביל, ההחלטה המודעת שלא להיכנס לשכונות חרדיות ודתיות מבטיחה שחופש הדת של הציבור הזה לא ייפגע, ושהמרחב הציבורי המקומי שלהם יישאר שקט ומותאם לאורח חייהם. כך המדינה מספקת שירות חיוני מבלי לפגוע באף אחת מהקבוצות.

החברה הישראלית מאופיינת במחלוקת בין הציבור החילוני לציבור הדתי. עקרון הפלורליזם מחייב את המדינה להכיר בכך שיש בחברה קבוצות שונות בעלות צרכים והשקפות עולם שונות, ולתת לכך ביטוי. בנוסף, כדי לקיים חברה יציבה למרות חילוקי הדעות, יש לפעול לפי עקרון ההסכמיות: מציאת פשרות וכללי משחק משותפים. המתווה המותאם הוא היישום המיטבי של פשרה זו, שכן הוא מאפשר לכל קבוצה לשמור על אורח חייה וערכיה במרחב שלה, מתוך כבוד הדדי והכרה בצרכים השונים של האחר, וכך המדינה אינה כופה אורח חיים דתי מוחלט על החילונים, אך גם אינה כופה אורח חיים חילוני בסביבת המוגרים של החרדים. 

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה