סגל בן גוריון כנגד ההתפרעות בשטחים

אנו, חברות וחברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מביעים זעזוע עמוק ושאט נפש מן ההתנכלות חסרת הרסן לפלסטינים בגדה המערבית ומהעלמת העין המתמשכת מצד הממשלה ומערכת הביטחון. האלימות באה מידיהם של יהודים, והיא כוללת הפחדה, השפלה, גירוש, הצתה, התעללות בבעלי חיים, פגיעה פיזית ומינית ורצח. בחודשים האחרונים, ובעיקר בתקופת המלחמה עם איראן, היא הולכת ותופחת לממדים מפלצתיים, ואי אפשר עוד לשתוק. במציאות הנוכחית שתיקה כמוה כשיתוף פעולה.
האחריות לעצור את התופעה מוטלת קודם כול על המדינה, הן מתוקף המשפט הבין-לאומי והחוק הישראלי הן מתוקף החובה המוסרית למנוע אלימות כלפי חפים מפשע, ובהם ילדים, חולים, פגועי נפש ובעלי חיים. זו חובתה של כל אומה, ועל אחת כמה וכמה אומה כשלנו, שקמה כתשובה לפשעי שנאה ולאלימות גזענית ממוסדת ונשבעה "לעולם לא עוד".
אבל האחריות מוטלת גם על העם, וכשהמדינה אינה ממלאת את משימתה, תפקידם של אזרחים ואזרחיות להשמיע קול. דווקא בשעת מלחמה ומשבר, כשהמשימות הלאומיות משכיחות את זכויות הפרט וזכויות קבוצות המיעוט, יש חשיבות להתנגדות תקיפה לכל הידרדרות מוסרית, והיא צריכה להישמע מכל המחנות הפוליטיים החפצים חיים, משמאל ומימין. זהו חוסנה האמיתי של אומה, שיאפשר לה להתקיים בבטחה גם בימי שלום, ולא רק הישגיה הצבאיים.
אנו קוראים לעצירה מיידית של הטרור היהודי, לגינוי רחב וחד-משמעי של האלימות המשתוללת בגדה ולפעולות מניעה וענישה דחופות.