בוא נעשה משהו בקשר לזה!!!

יש לקרוא את כל הברית החדשה כדי לדעת לכתוב נכון, הוא לקח משפטים בודדים מהברית החדשה והכניס אותם לתוך מאמרו. הוא מכפיש דת שלמה, ועוד אומר שמדובר במחקר של היסטוריון. תקראו את מה שהדגשתי בכתבה, זה סותר את כל האמונה שלנו.

בכתבה נאמר כי החוקר לא נכנס לתאולוגיה, אלא רק לפן ההיסטורי,  אבל הוא כן נכנס לתאולוגיה כי הוא מצטט משפטים מהברית החדשה. הוא כן בחר לצטט משפטים אחדים כדי לחזק את טענתו,אך התעלם מכל השאר. זה אפילו לא נכון מחקרית!! 

בדר\\\\\\"כ, אנו הנוצרים, שותקים על הכל, ואני אחת כזאת. אבל על זה, אינני יכולה לשתוק.

נא להרים את הכפפה ולחתום על העצומה שיצרתי ולשלוח לכל רשימת התפוצה שלכם!! 

________________________________________________________________________________________________________________________________________

מחקר: ישו לא באמת התכוון לייסד דת חדשה

יעל פטר,‏ יום חמישי, 29 ביולי 2010

מחקר שנעשה ע\\\\\\"י ד\\\\\\"ר דן יפה מאוניברסיטת בר אילן גורס שאלמלא הרפורמות הדתיות היהודיות שהגיעו לאחר חורבן בית שני, יכול להיות שהנוצרים היום, היו לא יותר מאשר עוד זרם יהודי, ממש כמו חב\\\\\\"ד או הדתיים הרפורמים

ד\\\\\\"ר דן יפה, אוניברסיטת בר-אילן

ישו לא התכוון להוסיף על תורתו של משה, בטח שלא לייסד דת חדשה. והנוצרים הראשונים ראו עצמם כיהודים שומרי מצוות. מחקר שנעשה ע\\\\\\"י ד\\\\\\"ר דן יפה מאוניברסיטת בר אילן גורס שאלמלא הרפורמות הדתיות היהודיות שהגיעו לאחר חורבן בית שני, יכול להיות שהנוצרים היום, היו לא יותר מאשר עוד זרם יהודי, ממש כמו חב\\\\\\"ד (1*)  או הדתיים הרפורמים.

ישו לא ראה את עצמו כמשיח, ובטח שלא כאל. ככל הנראה הוא ראה עצמו כנביא. בספר הבשורה על פי מתי פרק ה\\\\\\\', אומר ישו \\\\\\"אל תחשבו כי באתי להפר התורה או הנביאים. לא להפר באתי כי אם למלאת\\\\\\". על פי המקורות, התפיסה שלו הייתה תפיסה נבואית- התנ\\\\\\"ך מלא בכאלו. אז מה בעצם ההבדל בין ישו לבין ישעיהו, ירמיהו או חבקוק? התזמון.

\\\\\\"הנוצרים הראשונים נקראים יהודים-נוצרים, כלומר יהודים ששמרו את המצוות שבתורה. הם ראו עצמם כיהודים וגם תפסו וראו את ישו לא כדמות אלוהית, אלא כדמות משיחית\\\\\\".

הבלבול בהבחנה לא היה רק בקרב היהודים- נוצרים. אפשר למצוא רמזים לכך שאפילו במהלך המאה הראשונה לאחר תחילת הנצרות ישנם חכמים יהודים שמכירים את האוונגליונים, ואף נשפטים על כך, בלי שהם עצמם ידעו מה הם עשו לא בסדר. היהודים-הנוצרים נראים ומתנהגים בדיוק כמו היהודים הרגילים. התלמוד מספר על רבי אליעזר בן הורקנוס שהלך ברחוב יום אחד ופגש ביעקב שמספר לו הלכה מעניינת בשמו של ישו. רבי אליעזר נהנה מההלכה כי באותה תקופה זה עדין לא היה פסול, ורק לאחר שנים (לאחר הרפורמות נגד הנצרות), הוא מצטער על כך.

החברה היהודית בימי בית שני היא מאוד דינמית ועוברת תמורות משמעותיות. היא פלורליסטית ומפולגת, אין הלכה אחידה ואין נורמה דתית מחייבת. לאחר חורבן הבית, החברה מנסה לאחות את שבריה, ועל מנת למנוע התמוטטות של הקהילה, היא הולכת לכיוון שמרני הדוק. לאחר שנת 70 החכמים תופסים עמדה פוליטית דתית, והם מכתיבים לכולם את עמדתם. הם מנסים למגר מתוכם את כל הזרמים היהודיים שאינם עומדים בקנה אחד עם הנורמה, וכהתחלה הם מוסיפים סעיף חדש ב\\\\\\"ברכת המינים\\\\\\", ברכה שהיא בעצם קללה נגד כל אויבי ישראל לדורותיהם. בין המינים נמנים כעת גם הקוראים בספרים חיצוניים ובני הכיתות הזרות, כלומר היהודים-הנוצרים.

\\\\\\"לפי הכתבים המאוחרים של הבישופים של הנצרות העתיקה (אבות הכנסייה), החל מהמאה ה-2 ועד המאה ה- 5 לספירה, ישנן עדויות ספרותיות לכך שהיו כתות יהודיות של יהודים-נוצרים שהיו בין שתי הדתות. גם האמינו בישו כמשיח וגם שמרו על המצוות\\\\\\". על זה אפשר למצוא תימוכין גם במקורות היהודים מהתלמוד, אומר ד\\\\\\"ר יפה, אשר חוקר את המקורות הללו.

יכול להיות שאלמלא חורבן בית שני, וברכת המינים, הנוצרים היו היום זרם מתוך היהדות?

\\\\\\"זה מאוד נכון, אם (ואנו עוסקים בספקולציות) לא היו מכריזים על ברכת המינים, ולא היו מגרשים אותם מבתי הכנסת, מכיוון שהיהדות הלכה ונהייתה יותר ויותר אורתודוקסית, אם באמת האנשים הללו היו נשארים בתוך המגזר היהודי, ואם גם בסוף המאה -1 לא הייתה הצטרפות של הפגאנים לתוך הקהילה היהודית-נוצרית והיא הייתה נשארת רק יהודית-נוצרית. ואם היו נשארים עם כתבים כמו הבשורה על פי מתי, ולא הבשורה לפי יוחנן למשל שמושפעת מהתרבות ההלניסטית, אז יש להניח בעצם שהנצרות לא הייתה מתפתחת, אלא הייתה נשארת כזרם יהודי, כמו שהיו הרבה זרמים יהודים אחרים עם תפיסה משיחית מאוד חזקה\\\\\\".

ויכול להיות שישו בעצם לא התכוון לייסד דת חדשה?

\\\\\\"זה לא יכול להיות זה בוודאי ובוודאי. הרי הבשורה על פי מתי שהיא בין הבשורות הנוצריות, אותן ביוגרפיות שעשרות ומאות שנים לאחר מכן הוכנסו אל תוך הקנון הקדוש של הברית החדשה, בפרק ה\\\\\\\' ישו אומר שלא בא כדי להפר את התורה, ולא להוריד, אלא כדי למלא אותה.

לישו הייתה תפיסה שהיא אנושית הדוגלת ומנסה להראות שצריך היררכיה במצוות הדתיות. המצוות הדתיות של קורבנות למשל, אין להם שום ערך אם אין הערכה כלפי הזולת, ואהבה כלפי החברה. היה לו חשוב הפן החברתי, וחשוב לציין שישו בעצמו לא ממציא שום דבר בזה, הוא בעצם מתבסס לגמרי על תפיסה נבואית שכבר מושרשת ורשומה בתנ\\\\\\"ך, מוצאים את זה אצל ישעיהו והנביאים האחרים.

הברית החדשה עצמה מעידה על כך, אנו רואים ש[כאשר הוא מתבקש לרפא] ישו לא רוצה להתקרב אל הנוכחים, הוא לא רוצה לרפא אותם, אלא רק בשני מקרים שמתעקשים ולוחצים אותו אל הקיר, הוא מרפא (אם בהנחה שהוא ריפא באמת, אני לא נכנס כאן לקטע התיאולוגי, אני היסטוריון). ישו מסרב באמרו שהוא רק נשלח כרועה לצאן האבוד של ישראל.

הוא לא רואה את עצמו כרפורמטור, ובוודאי שלא כדמות משיחית. הוא ראה עצמו כדמות יהודית מן הגליל, שבאה כדי להכניס אנושיות והתחשבות לתוך המערכת החוקתית שהיא בהתהוותה. כי אסור לנו לשכוח שאין עדיין הלכה באותה תקופה, כל זה עדין בהתהוות. אין עדין את התורה שבע\\\\\\"פ אין משנה ותלמוד\\\\\\".

יש אמרה ידועה של היסטוריון צרפתי דגול בשם \\\\\\"ארנסט רנאן\\\\\\", אומר ד\\\\\\"ר יפה, שהולכת כך: \\\\\\"ישו רק התכוון לבשר על עידן הגאולה, ובמקום זה קמה הכנסיה\\\\\\".

ד\\\\\\"ר יפה חיבר מספר ספרים על התקופה בצרפתית, ספרדית  ואיטלקית.

(*) הערת עורך אתר הידען: לפחות לגבי חב\\\\\\"ד יש מחקרים אקדמיים שמראים על כך שהם בדרך להיפרדות מהיהדות. ראו מאמרו של תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב\\\\\\"ד כתב העת תכלת, קיץ 2009