קריאה למשוך לאלתר את הצעת החוק לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

קריאה למשוך לאלתר את הצעת החוק לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

מספר חתימות

17,248
 
5,000  

קריאה לחברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, יעקב אשר, אליהו ברוכי, יעקב טסלר, למשוך לאלתר את הצעתם לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית, התש"ף–2020 (להלן: "חוק מקצועות הבריאות") שהונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התש"ף 20.7.2020.

 חברי הכנסת הנכבדים מציעים לתקן את חוק  מקצועות הבריאות באופן שיאפשר למי שאינן מרפאות בעיסוק או קלינאיות תקשורת לטפל בילדים (ובכלל) שאובחנו עם קושי התפתחותי. מדברי ההסבר עולה כי: "אם נאפשר לתלמידות אלו להיקלט במוסדות החינוך בקהילה, ילד שצריך טיפול וסיוע יקבל אותו, ויוכל לקבל את הכלים בכדי להמשיך ולהתפתח. שילוב אותן תלמידות בשוק העבודה יביא גם לפתרון הבעיה של תעסוקת הבנות החרדיות"

האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת  והחברה הישראלית לריפוי בעיסוק מביעות התנגדות נמרצת וחד משמעית להצעה זו, ופונות למציעי החוק הנכבדים ומבקשות להאיר לתשומת לבם:

  • טיפול מקצועי בילדים וילדות הסובלים מקשיי התפתחות מוענק להם על פי חוק ע"י מי שהוכשרו והוסמכו לעסוק במקצועות הבריאות בכלל, ובמקצוע הריפוי בעיסוק וקלינאות התקשורת בפרט, וזאת מאחר והמדובר בידע והכשרה מעמיקים וייחודיים.
  • בישראל מאות אלפי ילדים המטופלים ע"י מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת. רבים מהילדים המטופלים סובלים מקשיי מוטוריקה, תפקוד, עיסוק, תקשורת, שמיעה ,שפה, בליעה ודיבור והם כוללים אוכלוסיות מגוונות כמו ילדים עם שיתוק מוחין, לקויות שמיעה, אוטיזם ועוד. בזכות הטיפול המקצועי שהם מקבלים מאנשי מקצוע בעלי ידע והכשרה מתקדמים, ילדים אלה יכולים להתפתח ולהשתתף בחיי היום יום, ולגדול להיות מבוגרים מתפקדים ומשולבים בחברה.
  • כדי שבריאות הילדים לא תפגע זקוקים הילדים לטיפול של אנשי מקצוע שלמדו במוסדות אקדמיים מוכרים, מוסדרים ומפוקחים, עברו הכשרה מעשית ונבחנו במבחן ההסמכה ע"י הרגולטור.

קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק לומדות 4 שנים אינטנסיביות באקדמיה, המשלבות הכשרה מעשית תחת פיקוח והדרכה אקדמית. עם סיום הזכאות לתואר האקדמי והצלחה בהכשרה המעשית הן מקבלות אישור לגשת למבחן ההסמכה הממשלתי, ורק אחרי שעוברות את המבחן בהצלחה רשאיות לקבל רישיון ולהתחיל לעסוק במקצוע.

הליך הכשרה קפדני ומצוין זה מבטיח את הטיפול המיטבי בילדים של כולנו, ושומר על בריאות הציבור.

  • אין לנו ספק כי מגישי הצעת החוק לא התכוונו להביא לפגיעה כה חמורה בבריאותם והתפתחותם של מאות אלפי ילדים במדינת ישראל, ואנו מאמינות כי ההצעה לשלב במקצוע מי שלא סיימו תואר אקדמי, או סיימו תארים אקדמיים שאינם מתחום הריפוי בעיסוק ו/או קלינאות תקשורת לא נועדה כדי לבזות אלפי נשות מקצוע מתחום הריפוי בעיסוק וקלינאות התקשורת אשר עלולות, בטעות, לחשוב כי חברי הכנסת הנכבדים אינם רואים בעבודת הקודש שהן עושות ערך מקצועי.
  • מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי מטרת ההצעה היא פתרון בעיית האבטלה בקרב נשים, ("בנות" בלשון הצ"ח), במגזר החרדי. ספק רב אם נשים אלו היו רוצות לקחת חלק ביוזמה אשר תפגע קשות בהתפתחותם של ילדים. אין לנו ספק כי אותן נשים חרדיות יקדמו בברכה פתרון לבעיית האבטלה שאינו מציב אותן בדילמות מוסריות כה כבדות, ואף אינו מציב אותן ככוח עבודה זול ומשני.
  • כפי שלא היינו רוצים שרופאים, אחיות, ואף עורכות דין, כלכלנים ועוד בעלי מקצועות יגויסו ללא תואר והסמכה ראויים, כך גם איננו רוצים זאת עבור מקצועות הבריאות, ובכלל זה קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. כחברה מתוקנת עלינו למחות נגד הצעה נפסדת זו, המביישת את אנשי מקצועות הבריאות ורואה בהכשרתם דבר שיש "להתגבר עליו" בדרכי עקיפין.
  • אנו בטוחות כי לאחר שחברי הכנסת הנכבדים יבחנו שוב את הצעתם, הם יבחרו למשוך אותה, שכן מדובר בהצעה אשר מתאימה למדינות עולם שלישי ולא למדינת ישראל אשר את אזרחיה הם מייצגים כנציגי ציבור.
  • במאמר מוסגר נבקש להביא לתשומת ליבם של חברי הכנסת הנכבדים כי "בנות" אלו ילדות עד גיל 12, ועל כן הגדרתן של נשות מקצוע כ-"בנות" גם היא עלולה לגרום אי נוחות, בלשון המעטה.

נציין כי במקצועות הבריאות בכלל ובמקצוע קלינאות תקשורת והריפוי בעיסוק בפרט, עוסקות נשים ולא "בנות" (כ-95% נשים וכ-5% גברים).

קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, הצטרפו אלינו וחיתמו על העצומה הקוראת לחברי הכנסת הנכבדים למשוך את הצעת החוק ולחפש פתרונות חדשים לתעסוקת נשים חרדיות, שלא תפגע בבריאותם של הילדים בישראל.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

23/07/2020
העצומה השיגה 10,000 חתימות!
22/07/2020
העצומה השיגה 5,000 חתימות!
22/07/2020
העצומה נפתחה