הכשרה בפסיכולוגיה רגישת תרבות - לא בחסות אונ׳ אריאל

אנו קבוצה של פסיכולוגים-ות ונשותאנשי בריאות הנפש (פסיכיאטרים, עו"ס ומטפלות באמנות). רבות-ים מאיתנו עסוקים-ות בקידום טיפול רגיש תרבות. בנוסף ליחידים, חתומים על מכתב זה קבוצות וארגונים "פסיכואקטיב", "מצטרפות להתנגדות" ו"אקדמיה לשוויון*".

אנו שמחים על עצם הרעיון להקים מרכז ההשתלמויות לפסיכולוגים-ות העובדים במגזר הציבורי.  ההחלטה להתחיל בהכשרה בפסיכולוגיה רגישת תרבות מבורכת שכן היא מאפשרת הנגשת שירותי בריאות נפש הולמים לפרטים בחברה המשתייכים לקבוצות מיעוט. טיפול רגיש תרבות הוא נושא שעד לאחרונה הוזנח בשדה המקצועי בישראל, על אף היותה של החברה בישראל חברה רב תרבותית. על כן שמחנו שנושא זה סוף סוף קיבל קדימות והוקצבו משאבים ואנרגיות לארגון השתלמות בפסיכולוגיה רגישת תרבות.

אך לצד שמחתנו, נדהמנו לגלות שמשרד הבריאות בחר להטיל את ארגון סדרת ההשתלמויות בפסיכולוגיה רגישת תרבות על אוניברסיטת אריאל. רגישות תרבותית היינה יחס מכבד אל מגוון קבוצות בתוך החברה, כולל קבוצות מיעוט אתניות, תרבותיות ולאומיות. הציפייה ליחס מכבד מניחה כמובן חברה שמושתתת על שוויון זכויות ועל שוויון חוקי ומעשי בכל חירויות האזרח וזכויות האדם. ללא שוויון, "רגישות תרבותית" אינה יכולה להתממש. חמור מכך, היא עלולה לשמש כסות לדיכוי, כלומר להפוך לאות ריקה שמשרתת מציאות של דיכוי ומעצימה אותה.

אוניברסיטת אריאל ממוקמת בהתנחלות באזור הנמצא תחת שליטתו של הצבא הישראלי. החיים תחת משטר צבאי בשטחים הם חיים הכוללים הפרות יומיומיות של כל זכויות האדם כולל הזכות לחיים ולמשפט הוגן. בניגוד לאזרחיה היהודים של מדינת ישראל, פלסטינים החיים תחת משטר צבאי גם אינם זוכים לזכויות פוליטיות בסיסיות, החל מהזכות להצביע בבחירות לכנסת ישראל, זאת על אף שבפועל, כל עוד לא מתאפשרת להם-ן הזכות להגדרה לאומית עצמית, הם-ן נתינים של משטר צבאי ישראלי. הגדרה לאומית עצמית היא מרכיב בסיסי בחוויית זהות עצמית, וכאשר זו נמנעת, יש לכך השלכות רחבות, חברתיות ואף נפשיות. בנוסף לזכויות הדמוקרטיות גם זכויות אדם אחרות כמו החופש לנוע, להשתכר ולחיות בביטחון נמנעות מרוב הפלסטינים החיים באזור זה ולכך כמובן יש השלכות ישירות על בריאות הנפש.

השתלמות בפסיכולוגיה רגישת תרבות חייבת להיות נאמנה לעקרונות וערכים שבבסיס הגישה, ולתת הכרה לפצע הלאומי ולקיפוח המתמשך עמו מתמודדת האוכלוסיה הפלסטינית, בין אם בתוך גבולות מדינת ישראל או מחוצה להם. אך בפועל, ארגון ההשתלמות במבנה הנוכחי – במוסד שעצם קיומו זורה מלח על הפצעים - מהווה פגיעה מופגנת באוכלוסיה זו.

לכן, אין להתפלא כי עמיתינו הפלסטיניים רואים בהטלת ארגון ההשתלמות בפסיכולוגיה רגישת תרבות על אוניברסיטת אריאל פגיעה בכבודם האישי, התרבותי והפוליטי והפרה של עקרונות אתיים של מקצועות בריאות הנפש, כולל עיקרון ההימנעות מגרימת נזק.

https://www.pgmhn.org/news/mental-health-training-in-the-service-of-israeli-violence-towards-palestinians

בקרב אזרחי מדינת ישראל קיימת מחלוקת מהותית לגבי המשך קיומו של המשטר הצבאי בשטחים. כך שעצם קיום ההשתלמות במוסד היא בבחינת נקיטת עמדה ע"י משרד הבריאות בנושא שנוי המחלוקת וכפיית עמדה זו על עובדי המשרד והמשתלמים-ות. קהל המשתלמים הינו קהל שבוי, שכן במסגרת עבודתם-ן במגזר הציבורי, הם-ן עלולים-ות לחוות לחץ וציפייה ממנהליהם-ן להשתתף בהשתלמות.  בנוסף, ההשתלמות מיועדת גם לפסיכולוגים פלסטינים אזרחי ישראל, שעלולים לחוות קונפליקט ערכי עמוק ותחושות מחיקה הנובעות מהזדהות עם בני עמם החיים בשטחים, אך יאלצו להשתתף כדי להימנע מקונפליקטים במקומות העבודה. מצב זה מנוגד לחלוטין לעקרונות של פסיכולוגיה רגישת תרבות. 

בשל כל האמור לעיל, בעינינו החלטת משרד הבריאות להטיל על אוניברסיטת אריאל את ארגון השתלמויות בפסיכולוגיה רגישת תרבות משדרת מסרים סותרים ומבלבלים. לימוד תכנים העוסקים בנושא הרגישות מבלי שיש עמידה איתנה מאחורי עקרונות הגישה, חוטאת בהעדר רגישות ומהווה בנוסף אמירה מקצועית המבטלת את הידע אותו אמורה ההכשרה להקנות.

אנו מאמינות-ים ומקוות-ים שההחלטות שהתקבלו, התקבלו משיקולים לוגיסטיים ומעשיים, ולא בכוונה תחילה לפגוע ברגשותיהם-ן של עמיתינו הפלסטינים. בהתאם, אנו מלאות-ים תקווה שמשרד הבריאות ייקח על עצמו אחריות על תיקון העוול שנגרם כתוצאה מהתמקדות בשיקולים הלוגיסטיים, על חשבון השיקולים המהותיים והעקרוניים, וישקול להעביר את ההשתלמות למסגרת אחרת, כזו שתאפשר רגישות תרבותית.

נשמח לקבל התייחסות לדברינו.

* ״אקדמיה לשוויון״ היא ארגון המונה כ-550 מרצים, סטודנטים ואחרים המעורבים בחיים האקדמיים בישראל, ופועל למען שוויון ודמוקרטיזציה במערכת ההשכלה הגבוהה ובחברה הישראלית בכלל.

בכבוד רב,

1. דן שכטר – פסיכולוג קליני
2. פרופסור אורי הדר, פסיכולוג קליני, ראש התכנית לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית המרכז האקדמי רופין

3. ארנונה זהבי, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית
4. פרופ' צ'רלי גרינבאום, פרופסור אמריטוס במח' לפסיכולוגיה, אונ' עברית בירושלים
5. ד"ר איריס דותן כ"ץ, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה
6. טובה בוקסבאום, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה
7. ד"ר אסתר רפפורט, פסיכולוגית קלינית
8. ד"ר רחל רוקח ,פסיכולוגית קלינית בכירה
9. אורנה שור, פסיכולוגית קלינית ומדריכה
10. ד"ר רוחמה מרטון, פסיכיאטרית, מייסדת הארגון "רופאים לזכויות אדם"
11. איבון דויטש, עו"ס ופסיכותרפיסטית
12. דורית גורני, עו"ס ופסיכותרפיסטית
13. גיטה קיפר, פסיכולוגית, דוקטורנטית באונ' בן גוריון בנגב

14        ד"ר חנה אולמן, פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכואנליטיקאית מנחה - מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו וביה"ס לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב.

15. ד"ר אילנה לח, מטפלת באמנות ואנליטיקאית יונגיאנית
16. שרה מצר עו"ס, פסיכותרפיסטית ויועצת ארגונית
17. פרופ' טלי ביטן, פסיכולוגית שיקומית, אונ' חיפה
18. ד"ר תמר לביא, פסיכולוגית חינוכית
19. ד"ר סני גורדון בר, פסיכולוגית קלינית ומאמנת
20. ורדה עמיר, עו"ס
21. ד"ר מרים לוינגר, עו"ס
22. ליאורה סוטו, מטפלת באמנות ומדריכה
23. ד"ר דוד סנש, פסיכולוג קליני, מרצה בכיר במכללת לוינסקי לחינוך
24. יעל שר-שלום מוכיח, מטפלת במוסיקה ותנועה
25. בלה סוסבסקי, עו"ס ופסיכותרפיסטית
26. אירה קונטורובסקי, פסיכולוגית בהתמחות קלינית
27. אמיליה פרוני, פסיכולוגית קלינית
28. סילוויה זילברמן, פסיכולוגית קלינית
29. מיכל שפלר, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית
30. ד"ר קים יובל, פסיכולוג קליני
31. ד"ר אפי זיו, פסיכותרפיסטית, אוניברסיטת תל אביב
32. יעל טל-ברזילי, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית
33. ד״ר בטינה בירמנס, רופאה נוירולגית
34. חני גליק, עו"ס ופסיכותרפיסטית
35. פרל ריין, פסיוכלוגית קלינית ומדריכה
36. ענבל שיין, פסיכולוגית חינוכית
37. לי איתן מזרחי, עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית
38. דוניה בורדה, פסיכולוגית קלינית וחינוכית
39. ורדה בלום, פסיכותרפיסטית
40. בתי לובינשטיין מטפלת באמנות, מדריכה ופסיכותרפיסטית
41. ד"ר אורן בלס, פסיכולוג קליני
42. ד"ר ג'וליה צ'ייטין, בית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר
43. תמר שליט ברלב, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית
44. מירה זעירא, פסיכולוגית קלינית
45. ד"ר קרני גיגי, מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית
46. ענת מנדלסון מכנס, מטפלת בדרמה ופסיכותרפיסטית
47. רבקה ורשבסקי, פסיכולוגית קלינית בכירה ופסיכואנליטיקאית
48. רתם זמיר, פסיכולוגית קלינית, דוקטורנטית באונ' בר אילן
49. רות בן אשר, פסיכולוגית קלינית בכירה
50. מיקי תודר – גולדין, פסיכולוגית קלינית
51. תמר כהן , פסיכולוגית קלינית
52. ד"ר נעמי בן-בסט, פסיכולוגית קלינית
53. מיכל גולדברג, פסיכולוגית קלינית
54. ד"ר עמי אבני, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי מנחה
55. עדנה גם, פסיכותרפיסטית
56. נעמה הוכשטיין, פסיכולוגית קלינית ומדריכה
57. נעמי ליפין, עו"ס ופסיכותרפיסטית
58. אור בן דוד, מטפלת בדרמה
59. אתי שפירא בק, פסיכולוגית חינוכית ומדריכה
60. ד"ר שרה קלעי, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית
61. טל שוורו
62. דניאלה קרמר, מטפלת בהבעה וביצירה
63. רוני סלונים, עו"ס
64. אנט פלד, פסיכואנליטיקאית
65. מיכל כצנלסון, פסיכולוגית קלינית ומדריכה
66. ד"ר עדנה גם, פסיכותרפיסטית
67. נעמה בן שמחון, פסיכותרפיסטית גופנית
68. לאה רות ארן, מטפלת באמנות
69. ד"ר מנאל שלבי, עו"ס, אונ' חיפה, מנכ"לית עמותת אד'אר: הפורום המקצועי למאבק בפשעי             רצח נשים

70. עמיעד אברהמס, פסיכולוג רפואי
71. חגית לבל, עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית