אמנת הערבות הישראלית: איחוי ושמירה על הרקמה החברתית
מספר חתימות
2 |
|
20,000,000 | |
אמנת האיחוי הישראלית: פרוטוקול לשימור החוסן הלאומי
דברי פתיחה: עתיד המדינה אינו תלוי בנרטיב כזה או אחר, אלא ביכולת התפקוד של המערכות הלאומיות שלנו בעתות משבר. אנו ניצבים בפני צומת היסטורי המציב אתגרים קיומיים הדורשים קשב פנימי מקסימלי, שיתוף פעולה אופרטיבי ומשאבים מנטליים ופיזיים ממוקדים. הקיטוב הפנימי אינו רק עניין רגשי; הוא כשל מערכתי המפחית את הכשירות הלאומית ומחליש את המנגנונים המגינים עלינו.
אנו, אזרחי ישראל, מכלל מגזרי החברה, מצהירים בזאת על התחייבות לסטנדרט התנהגות שנועד להבטיח את הישרדותנו ותפקודנו המיטבי:
-
הפרדת טראומה מניהול פוליטי: האסון הלאומי וזכר הנופלים הם נושאים לאומיים קדושים. השימוש בהם ככלי לקידום אינטרס פוליטי מצר פוגע במוראל הציבורי, מחליש את לכידות המערכת הביטחונית ומסיט את הקשב מהאיומים הממשיים בפתחנו.
-
דיוק השיח והפחתת רעשים: עלינו לסנן תכנים המיועדים להסלמת מחלוקות. שימוש בדה-לגיטימציה כלפי קבוצות בחברה פוגע ברקמה המבצעית והחברתית הנחוצה לתפקוד תקין של המדינה בעת מלחמה ומשבר.
-
אחריות על התפוקה המילולית: מודעות לכך שכל מסר (במרחב הדיגיטלי או הפיזי) הוא חלק ממערכת אחת. הערכת כל טקסט או תגובה לפי תרומתם או פגיעתם במוכנות הלאומית.
-
גיבוי לדרג המקצועי: תמיכה בתפקודן של המערכות הציבוריות והביטחוניות המיועדות לשמור על הקיום הפיזי שלנו, תוך הפרדה בין ביקורת עניינית לבין זריעת פחד וערעור יסודות המדינה.
התחייבות אופרטיבית: אנו חותמים על אמנה זו מתוך הכרה כי החוסן שלנו אינו נגזרת של הסכמה אידיאולוגית, אלא של משמעת אזרחית. האחריות על הלכידות אינה מוטלת על המוסדות, אלא ממוקמת בנקודות הקצה: בפה, במקלדת ובהחלטות הפרט.
עצירה בתהליך הקיטוב היא תנאי סף לשגשוג ישראלי ותפקודנו השוטף המיטבי והרציף בשאיפה למצוינות בכל התחומים כפי שאנו כולנו כבר מעצמה בכל תחום בעולם.
עם ישראל חי - 'ואהבת לרעך כמוך' (גם אם הוא לא כמוך כי יש לכולנו אויבים משותפים יותר מדי, אז כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן ב'כיף' פשוט חייבים לחדול מהקיטוב באופן-ציבורי-אזרחי-דרקוני-עצמוני-'דוגמא-אישית' כללית רוחבית לאלתר. נא בבקשה כולם.ן. להשתדל לחתום גם אם לא מזדהים או לא בא לכם.ן. ולשתף את רוח הדברים לכלל המדינה והעולם, תודה.)