לידה עם הבעל - מהתחלה ועד הסוף
מספר חתימות
19 |
2%
|
1,000 | |
חלק גדול מאיתנו חווה את זה - התכנון של הכניסה להריון, הניסיונות להיכנס להריון, כל מהלך ההיריון, הלידה ומה שבא אחרי זה. כל אלה שלבים שאנחנו עוברים כזוג, והזוג כאחד - בכל שלב שאפשר הבעל מלווה אותנו, תומך, עוזר ושם איתנו ובשבילנו.
מגיע היום הגדול ואנחנו יולדות כאשר הבעל נמצא איתנו ולצידנו (אלא אם לא רצינו שיהיה שם), ואז את שם בבית החולים עם התינוק/ת הקטן/ה שלך, ואומרים לבעלך: "עכשיו תיסע הביתה". אבל למה? למה בכל שלב של ההיריון והלידה שהם לא פשוטים, שזו חוויה של הזוג והרפתקה קשה, ארוכה ומהנה שהזוג בוחר לעבור ביחד, ופתאום מחליטים שהבעל לא יכול להישאר.
האישה זקוקה לתמיכה נפשית או פיזית ועזרה, ובכלל - אין סיבה למה שהאישה לא תבחר מי יישאר איתה לעזור לה ויתלווה אליה במשך כל ימי השהות בבית החולים, אין סיבה למה שהאישה לא תחליט עבור עצמה עם מי הכי נוח לה להישאר, אין סיבה שלא יתנו לאישה להחליט את מי היא רוצה לידה 24/7, אין סיבה למה שהבעל שהוא חלק משמעותי מאוד מכל התהליך - פתאום יעזוב וייסע הביתה. בעצם פה אומרים לבעל "הגיע זמנך לעזוב את המשפחה שלך ולהתחפף".
כיום בצפון יש רק בית חולים אחד שמאשר לבעל להישאר, וגם זה רק בתוספת תשלום. רק במרכז יש בתי חולים עם מלונית, משמע - לשלם ולנסוע שעה (או יותר לפעמים) עבור האפשרות להישאר מאוחדים כמשפחה. לא ברור למה צריך לשלם עבור משהו שאמור להיות מובן מאליו כשירות שניתן עבור בני הזוג והמשפחות. צריכה להיות בחירה חופשית.
המצב היום של בתי החולים מכריח אותנו לנסוע רחוק ולהוציא כספים שלא לכולנו יש אם אנחנו רוצים לעבור את חווית הלידה בנחת, ברוגע וכמשפחה בשלמותה. זה לא אמור להיות ככה. משפחה צריכה להישאר כמשפחה בכל עת ובמיוחד ברגעים כאלה חשובים. זו המהות של משפחה וזה צריך להיות מעל לכל.