הדחת המרצים שחתמו על איסור ייצוא נשק לישראל

בשבעה באוקטובר תנועת החמאס ועוזריה יצאו למתקפת פתע רצחנית ואכזרית נגד תושבי הנגב המערבי ללא כל פרובוקציה מצד ישראל. המתקפה אירעה לאחר מאמצים רבים של ישראל לשפר את רמת חייהם של תושבי עזה, תוך לקיחת סיכונים משמעותיים שהתממשו.

המתקפה האכזרית כללה אלימות מינית קשה ועינויים נוראיים - הורים נרצחו לעיני ילדיהם וילדיהם נרצחו לעיני הוריהם. אבריהן של נשים נכרתו תוך כדי אונס. האסון החמור ביותר לעם היהודי אחרי השואה. הטבח הנורא נעשה לעיני המצלמות כשהמחבלים מתגאים במעשיהם הנפשעים.

כדי להשיב את הביטחון לאזרחי ישראל, מדינת ישראל יצאה למלחמת אין ברירה, תוך הבנה שלבני האדם הזכות שלא לחיות לצד מטורפים שכל יום עלולים לצאת ולרצוח אותם ואת משפחתם. מדינת ישראל במלחמתה בגרועים שבבני אנוש נוקטת באמצעים רבים שלא לפגוע בבלתי מעורבים למרות תמיכתם בטבח, אמצעים שאף אומה מתורבתת איננה נוקטת. את התוצאות ניתן לראות ביחס הנמוך בין הנפגעים הבלתי מעורבים לבין המחבלים שהוא הטוב ביותר בעימותים דומים בהם המחבלים מסתתרים בקרב אזרחים.

המכתב עליו המרצים חתמו מלא בעלילות דם שפלות שאין בינן לבין האמת דבר. לא הייתה אלימות מינית של חיילים כלפי עזתים, לא היו עינויים ולא הוצאות להורג.

עלילות הדם האנטישמיות נועדו ליצור השוואה שקרית בין חיילי צבא ההגנה לישראל לבין הגרועים שבמין האנושי, ובכך לטשטש את חומרת מעשיהם של אנשי החמאס ועוזריהם ולהצדיק את קריאתם במכתב לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן להפסקת העברת נשק שחיוני ליכולת של מדינת ישראל למלא את חובתה - הגנת אזרחיה.

כך שבמעשי המרצים יש כדי לסכן את חיי הסטודנטים שפוקדים את האוניברסיטה ולהרע את האווירה במוסד ולכן יש להדיחם.

שמות המרצות והמרצים:

ד"ר לי מרדכי

פרופ' מלאת טריינין

ד"ר מאיה רוזנפלד

ד"ר פרסטון וורנר

ד"ר מיכל ברייאר

ד"ר עודד נאמן

ד"ר ענת גרינשטיין