בארץ יפים חיים

בנושא ארגון מערכת הרפואה והבריאות

לפי עקרון מס\\\' 4 לשלטון נאור, על הממסד, קרי ממשלה ושלטון מקומי, ליצור תנאים, לפקח על אכיפת  החוק,  אבל לא לנהל.  מותר לממסד להגביל היכן שנראה שיש ניגוד אינטרסים ואי שמירה על טובת הציבור או טובת הצרכן.

1. הממשלה, העיריות והמועצות המקומיות צריכות למכור את כל אחזקותיהן במתקני הרפואה, חברות הביטוח, וקופות החולים שעניינן ביטוח רפואי.
2. קופות החולים צריכות למכור את השליטה או למכור כליל את מתקני הרפואה, ואל להן להיות ספקות שרותים.
3. למעט אחזקת מניית זהב לשע\\"ח ארבע אחוזים, ניתן להשאיר עד 24 אחוז ללא שליטה. לא ייתכן שהן תהיינה הגוף המבטח וגם ספק השרותים, קבלן הביצוע.
4. תקציב משרד הבריאות צריך להיות מופרד מעלויות האשפוז והטיפול. התקציב צריך להספיק לתכנון, פיקוח, רישוי הערכות לחרום, תקינה  והגדרה.  בשלב  א\\\' הכספים נגבים לפי חוק בריאות ממלכתי וצריכים לעבור

ל \\"רשות האשפוז והטיפול\\". כספים אלו אינם צריכים לממן את קופות החולים או את משרד הבריאות, ובטח שלא את מנגנוניהן.

הכספים האלה צריכים לשמש תשלום לקבלני הביצוע ולבתי החולים, שיהיו תאגידים מסחריים על פי חוק בריאות ממלכתי. הכספים מיועדים עבור טיפול ואשפוז ברמה הבסיסית. סל בריאות ייגזר מיכולות התקציב ונאותות הטיפול. תהיה רשימת פרוצדורות, סל תרופות ופעולות אשפוז, אשר תתומחר ותעודכן.

רשות האשפוז יכולה להיות בבעלות \\"פול\\" של קופות החולים השונות.

1. תקציב משרד הבריאות התפעולי יכלול גביה ממוסדות הרפואה השונים - אגרת רישוי. כל תאגיד או גוף רשום שיעמדו בקריטריונים אשר יבטיחו נאותות הטיפול, הן מבחינת המתקן והן מבחינת כשירות וכושרי המטפלים להיות מרפאה, בי\\"ח, בית אבות, מרכז רפואי, מתקן אשפוז, בית הבראה, בי\\"ס לרפואה, פקולטה וכדומה - ישלם אגרת רישוי ויהיה נתון לפיקוח משרד  הבריאות.
2. מטבע הדברים, לאחר הפרטה כזו התייחסות לכל הגופים תהיה לגופו של ענין ולא לפי הבעלות. על הבעלות הפרטית והבעלות הציבורית יחולו אותו הדין ואותן התקנות.
3. יתוקן חוק פקודת הרופאים לפקודת הרפואה, והרופאים יהיו תחת סעיף העוסקים, שכן היום אופי המתקן נגזר רק מיכולות או הכשרת העוסקים בו.
4. משרד הבריאות יפקח גם על העוסקים ברפואה אלטרנטיבית, משלימה ואחרות.
5. מס הבריאות יממן את מינימום השרותים הניתנים לאדם שהמדינה מתחייבת לתת, ולכן יהיה \\"מס בריאות בסיסי\\". בכספים אלה לא יורשו קופות החולים לגעת.
6.  קופות החולים יפעלו להגדלת הכיסוי הרפואי באוכלוסיה מעבר ל\\"מס בריאות הבסיסי\\" וימכרו ביטוח רפואי משלים לסוגיו. עובד יוכל להפקיד בקופת חולים את דמי  ההבראה שהוא מקבל מדי שנה ולקבל מקופת החולים נופש, החלמה והבראה. ההוצאה לקופת החולים תהיה הוצאה מוכרת לצורך מס.
7.  מס הבריאות הבסיסי ישולם לפול של קופות החולים ויהיה מיועד לאשפוז ולתשלום למתקנים שיוגדרו בי\\"ח ומעלה (בי\\"ח, בי\\"ח יעודי, מרכז רפואי).  מס הבריאות הבסיסי יהיה שני אחוזים  מהכנסתו של אדם ברוטו. לדוגמה:

אדם שמשכורתו 100,000  שקלים ישלם 2,000 שקל, המשתכר 10,000 שקלים ישלם 200  שקל, המשתכר 5,000 שקלים ישלם 100  שקל.

 אדם עשיר שאושפז בבית חולים לצורך ניתוח מעקפים ומבקש מנתח מסויים בבי\\"ח מסויים עם תנאים מועדפים (חדר לבד, לדוגמה), רשות האשפוז תשלם את האשפוז הבסיסי בי\\"ח דרגה 1 - השאר ישולם מהביטוח המשלים לנושא אשפוז. התשלום הנוסף יהיה הוצאה מוכרת. במידה ואין לחולה ביטוח בחירת מנתח או ביטוח \\"שיפור עדיפות\\", יוכל המנותח לשלם ישירות למנתח חדר ניתוח שיוזמן בתשלום מיוחד. גם הוצאות אלה יהפכו להיות הוצאה מוכרת .

מה יתנו לנו השינויים בשיטה :

1. זכותו וזכאותו של כל אדם לקבל שרות מהמדינה מכובדות במלואן.
2. אדם עשיר, שברצונו לשלם תוספת לכל סעיף - \\"ברוך הבא\\". הוא אינו מהווה נטל על המערכת, אין מכניסים אותו בתור פרוטקציונר, אלא להפך - הוא מקבל את הטיפול \\"מעל השולחן\\". ההוצאה הופכת לו הוצאה מוכרת והוא מפנה את מתקני  בי\\"ח הבסיסי לאנשים הנזקקים לטיפול דחוף. המצב היום הוא, שהמטופל העשיר מטופל במתקני בי\\"ח של משרד הבריאות או קופת חולים ומקדים את תורו על חשבון מישהו אחר.
3. יימנע המצב המביש, שבתי החולים נותני השרותים עומדים בפניו בשל אי יכולתן של קופות החולים להעביר תשלומים, או בשל אי התאמה בין תקציב משרד הבריאות לצרכים בבתי חולים. כספי האשפוז והטיפול בעדיפות, לפני המנגנונים.
   1. ניצול המתקנים יהיה על בסיס כלכלי.
   2. כספים המיועדים לטיפולים אמבולטוריים על ידי קופות החולים ייגבו לא על ידי מס הבריאות הבסיסי, אלא כביטוח משלים. קופות החולים תוכלנה לגבות מהמתרפאים תשלום מסויים בעבור  ביקור רופא או ביקור אצל רופא. תשלום שיהיה הוצאה מוכרת :

1§                                     ביטוח משלים לתרופות.

2§                                     ביטוח משלים לאשפוז.

3§                                     ביטוח משלים לבחירת מנתח.

4§                                     ביטוח משלים לבחירת רופא מומחה.

5§                                     ביטוח משלים לחוות דעת  נוספת.

6§                                     ביטח משלים חו\\"ל.

7§                                     ביטוח משלים הבראה והחלמה וכדומה.

הביטוחים הנ\\"ל, בניגוד ל\\"מס בריאות בסיסי\\", יהיו על בסיס אקטוארי ויהוו הוצאה מוכרת לצורך המס.

1. אדם יוכל להחליט אם לרכוש ביטוח משלים, או לשלם בעבור התרופות שאינן נכללות בסל התרופות בשעת הצורך בלבד (מובן שסל התרופות יכיל את כל התרופות הבסיסיות והמיועדות להצלת חיים). מובן שניתן יהיה להציג את הקבלות כהוצאה מוכרת.
2. המצב כיום הוא, שהמדינה משקיעה רבות במתקני הרפואה, אולם אין שיוויוניות בניצול מתקני הרפואה. אדם עשיר שקונה שרות של שר\\"פ, בעצם מקבל רפואה פרטית במתקני הרפואה הציבורית, על חשבון חולים שידם אינה משגת.  שלא לדבר על מצבים קיצוניים יותר של שלמונים ושוחד, כדי לקדם תורים.
3. בשיטה המוצעת מקבל השרות הוא במוקד, ומקשרים בינו לבין נותן השרות. על ידי אפשרות בחירה (אני מאושפז בבי\\"ח זה כיוון שבחרתי, ולא כיוון שהוא שייך לקופת החולים שלי).
4. בשיטה המוצעת, מאפשרים לאנשים לפדות תשלומי הבראה שנתיים ולהפקידם בידי קופת חולים לבחירתו, שתדאג לו לנופש, הבראה והחלמה ורפואה מונעת .
5.  קופות החולים, במקום שיהיו קבלניות ביצוע, יהפכו לאט לחברות ביטוח רפואי, עם הרחבה ניכרת בתחום של נופש בריאותי וסיעוד זיקנה.
6.  בתי החולים יהיו תאגידים נפרדים ויילחמו על כל חולה מול קופות החולים. תחרות זו תביא ירידה בעלויות, עלייה ברמת השרות, פחות חריגות מנורמות מוסריות ויתר מקצועיות. קופת החולים מצד אחד ירצו מינימום אשפוז - ובתי החולים, כמובן, ההיפך. המשלם בעד השרות יבצע בקרת איכות אמיתית בעבור מבוטחיו.
   1. תהיה התמקצעות של בתי החולים. כל בית חולים וכל מחלקה יבצעו את הפרוצדורות הטובות שלהם, וכך גם תהיה התייעלות.
   2.  ההבדל בתשלום במס הבריאות הבסיסי בין עשיר ועני יבטא מידה של צדק חברתי: \\"קח ממי שיש לו, תן למי שצריך\\". במיוחד כשהוצאות הבריאות מעבר למס הבסיסי מוכרות לכולם. עשירים יוכלו ליהנות מטיפול ומשרות כמו בחו\\"ל ולא יסעו לחו\\"ל לטיפול. כמובן, טיפולים אלה לא יהיו על חשבון תורם של מחוסרי אמצעים.
   3.  תחומים שחוק הבריאות אינו נוגע בהם, כמו תרופות מיוחדות, רפואת שיניים, בתי הבראה, בתי אבות, בתי החלמה, רפואה אלטרנטיבית ומשלימה, יהפכו להיות הוצאה מוכרת לכל.
   4.  התייחסות משרד הבריאות לכל העוסקים במגזרי הבריאות והרפואה תהיה   שיוויונית.