מצב ניצולי השואה בישראל

כיום במדינת ישראל ניצולי שואה רבים מקבלים יחס לא שווה ולא הוגן שגורם לפגיעה בזכויותם. הם חיים מתחת לקו העוני ונאלצים לוותר על חימום הבית, מזון או תרופות . ניצולי שואה רבים זכאים לפחות מאחרים בקבוצת גילם מכיוון שעלו לאחר אוקטובר 1953, כלומר שניצולי השואה שעלו לארץ לפני אוקטובר 1953 זכאים לקצבאות חודשיות, שנקבעות על פי מצבם הבריאותי  ומצבם הכלכלי. קצבאות אלה יכולות להגיע לסכום של עד יותר מ–9,000 שקל בחודש, לצד הנחות והטבות נוספות. לעומתם יש עדיין קבוצה של עשרות אלפי ניצולי שואה, שהסיבה היחידה שאינם זכאים לקבל את כלל הזכויות וההטבות היא שהם עלו לארץ "מאוחר מדי", לאחר שנחתם הסכם השילומים עם גרמניה ב–1953. המשתייכים לקבוצה זו מקבלים רק מענק שנתי בסך 3,960 שקל, ופטור מתשלום התרופות שבסל הבריאות.

בנוסף, אין יד מכוונת המהווה גורם מתכלל הנותנת מענה לצרכיי הניצולים ובגלל שניצולי השואה אינם דוברי השפה העברית מגיל צעיר הם מתקשים בהבנת זכויותיהם.

נשמח אם תחתמו על העצומה שלנו זה יעזור מאוד