הסדרי פונדקאות בישראל

במשך שנים רבות, שונותם של בני קהילת הלהט"ב נחשבה לסטייה או מחלה. ההבניה החברתית המועברת באמצעות מוסדות חיברות שונים העמיקה את התפיסה החברתית של חוסר לגיטימציה והדרה של בני הקהילה כך שאלו נהגו להסתיר "בארון" את שונותם – וכך נמנע דיון חברתי אמיתי בדבר יחס החברה לנטייה מינית וזהות מגדרית שונה.

הזכות לשוויון היא מזכויות האדם החשובות ביותר והוכרה כזכות יסוד בישראל כבר במגילת העצמאות, שבה נקבע כי המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת גזע ומין".

החוק הישראלי המסדיר פונדקאות מגדיר "הורים מיועדים" כ"איש ואשה שהם בני זוג" במילים אחרות, החוק אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, עוברים הליכי פונדקאות בחו"ל אך התהליך נחשב ליקר במיוחד ומסובך מבחינה פרוצדורלית. תפקידה של מדינת ישראל מעצם היותה הוא להגן על זכויות החירות והשוויון לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין או נטייה מינית. החוק מפלה זוגות חד מיניים באופן בוטה ובכך נפגעת זכותם של הלהטב"ים לשוויון.