עצומה-תמיכה במאבקם של הלומי הקרב בישראל

עצומה-תמיכה במאבקם של הלומי הקרב בישראל

מספר חתימות

110
 
100  

הלם קרב, הידוע גם בשמו "תגובת קרב" היא תגובה לפוסט טראומה של חייל לאירוע שהתרחש בזמן פעילות מבצעית-מלחמתית.

כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. בישראל חיים כ-4,000 נפגעים כאלה.

הסימפטומים של הלם קרב כוללים סימנים חודרניים, הימנעותיים, מעוררים ודיסוציאטיביים. החודרנות מתבטאת במחשבות שלא עוזבות, זיכרונות חוזרים ונשנים של האירוע הטראומטי, חלומות בהקיץ וסיוטי לילה.

בעצם כל דבר עלול להזכיר את הטראומה, ולכן נכנסים גם סימפטומים הימנעותיים- האדם מנסה להימנע מכל מה שמעורר את הזיכרונות. הוא עלול להתרחק מאנשים שהיו עימו בקרב, להימנע מרעשים מסוימים, ממראות מסוימים ועוד.

ההימנעות יכולה להביא להגבלה מאוד משמעותית על פעולותיו של האדם, ולצופה מבחוץ יראה הרבה פעמים שאין קשר בין האירוע לבין מה שמזכיר אותו.

כאשר אדם נחשף לגירוי שמזכיר את האירוע, מתעוררים הסימפטומים של עוררות היתר. בעצם המערכת הפיזיולוגית נכנסת לעמדה של בריחה או לחימה, כמו בזמן אמת, למרות שהסכנה כבר חלפה. עוררות היתר מתבטאת בעליה בדופק, עליה בלחץ הדם, הזעה, רעידה ועוד.

סימפטומים דיסוציאטיביים גורמים לתחושה של ניתוק, כאילו החוויה לא קורת לי. האדם מרגיש כאילו הוא רואה את עצמו מבחוץ, כאילו הוא חי בתוך חלום. הרבה פעמים הוא גם שוכח פרטים מאוד משמעותיים מהאירוע הטראומטי, ומתקשה לדבר עליו.

(מתוך האתרים "פסיכיאטריה" ונט''ל)

נפגעים אלה אינם מקבלים את הזכויות שלהם עקב חוסר מודעות הסביבה/חוסר עניין הציבור כלפי בעיה זו, בנוסף, על מנת לקבל הכרה כנכי צה''ל(נכי נפש במקרה הנ''ל) על הלומי הקרב לעבור תהליך ארוך ומייגע. הכרה ומעמד של נכה צה"ל אינה פשוטה, לרוב יש צורך במאבק משפטי ניכר במהלכו יש להציג ראיות ומסמכים עם חוות דעת מומחים.

ברגע חתימה על העצומה את/ה מסכימ/ה שקראת את קטע זה ותומכ/ת במאבק הלומי הקרב.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו

ציר הזמן של העצומה

02/05/2018
העצומה השיגה 100 חתימות!
02/05/2018
העצומה נפתחה