דברו עברית
מספר חתימות
6 |
0%
|
500,000 | |
נתחיל עם העובדות:
- השפות הרשמיות במדינת ישראל הינם עברית וערבית. שפת העזר הינה אנגלית.
- הרשות הפלשתינאית מבצעת החלפה של כל השלטים בהם מופיעה עברית לצד ערבית ביהודה ושומרון ומציבה במקומם שלטים בערבית ואנגלית בלבד.
זה אולי נושא נדוש, שנראה לעיתים כאילו אבד עליו הכלח ואינו מתאים לתקופה שבה אנו חיים; אבל בימים שאנחנו נלחמים, תרתי משמע, על זכותנו להגדרת מדינת ישראל כמדינת היהודים, שתהיה בעלת רוב יהודי מובהק, חייבים לפעול להפיכתה של העברית לשפה הרשמית היחידה.עבור ישראלים רבים המכתתים רגליהם ברחבי העולם, הצורך ללמוד מספר מילים בשפה המקומית הוא מחויב המציאות וברור מאליו. במקומות רבים בעולם, לימוד השפה המקומית, לפחות מספר מילות נימוס, הינו הכרח גם על-מנת לתקשר עם המקומיים וגם כדי לקבל התייחסות, במיוחד במדינות שתושביהן שומרים בקנאות על דיבור בשפתם בלבד (ע"ע צרפת, גרמניה ומדינות רבות ברחבי העולם). אז מדוע, במדינת ישראל יש למיעוט זכות לקבל כמובן מאילו את שפתו כשפה רשמית, ומדוע לא עולה הדרישה, בכל המו"מ על הסכמי שלום, לצידם של נושאים כדוגמת - גבולות, פליטים, ירושלים, מדינה יהודית ,שהשפה הרשמית של המדינה היהודית תהיה רק עברית.
אם החשש הוא ממה שיאמרו בעולם, אזי התגובה הנכונה לחשש זה צריכה להיאמר בקול רם: זהו המצב הטבעי, המקובל והמובן מאליו בכל אחת ממדינות העולם; ואף שיקול, גם לא תחת האמתלה שאי-הוספת השפה תביא בהכרח לפגיעה בחירותם או בזכויותיהם, לא תגרום להן להגדיר שפה של מיעוט כשפה רשמית. זכותם של המיעוטים במדינת ישראל לנוע בחופשיות בתוכה, ממנה ואליה, וחירותם, בכל נושאי פולחן, דת ודיבור בשפתם, אינה נפגעת, לא מותנית, וחייבת להישמר באדיקות וללא תנאים. אם אחת מהחירויות הללו או כולן נראית כמובנת מאליה אני מציע שתשאלו את האירים על התקופה החשוכה בהיסטוריה הלא-רחוקה שלהם, במאה הקודמת, שדיבור בשפתם העתיקה היה שווה ערך לגזר דין מוות שבוצע ללא אבחנה וללא משפט על-ידי חיילים ושוטרים בריטים. הגיע הזמן לשנות את המצב והצטרפות שלכם לעצומה תשמש אמצעי לחץ על כל חברי הכנסת שרוממות ירושלים בפיהם ודרישתם להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית נאמרת מעל לכל במה, אבל את השינוי האמיתי, זה שמגדיר אותנו כיהודים, שפתנו, הם אינם מוכנים להוביל למרות כוחם האלקטוראלי
לסיכום: טרם קום המדינה ואף גם כיום - בעת גילויי אנטישמיות, יהודים שילמו ומשלמים באיבוד חירותם, ולעיתים אף בחייהם, בגלל רצונם ללמוד ולדבר בשפה העברית. לכן, בזמן שמונחת על שולחנם חקיקה שעוסקת במיסוד השפה העברית כשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל, חייבים אותם שרים וחברי כנסת, המדברים על רוב יהודי ושלמותה של ירושלים, להילחם ללא לאות וללא מורא, להתעלות מעל ללחצים פוליטיים או פנים-מפלגתיים, ולהפגין אחדות בנושא שמובן מאליו עבור כל מדינה עצמאית בעולם. הצבעה בעד השפה העברית כשפה רשמית יחידה, חשובה לפחות כמו הצבעה בעד כל נושא לאומי אחר, ומהווה ציון דרך בהכרת האומות במדינת ישראל כמדינת העם היהודי.