מכתב גלוי לגולן יוכפז

קריאה דחופה למנכ"ל תאגיד השידור הציבורי גולן יוכפז

עניין ביטול התוכנית "מה שכרוך"

נחרדנו – לא פחות – לשמוע על החלטתך להוריד מהאוויר את תוכנית הספרות "מה שכרוך" בהגשת מיה סלע. יש עשרות תוכניות "תרבות", אך יש בישראל תוכנית אחת המוקדשת לספרות – תוכנית אחת שבה אפשר לדבר על ספרות ממש, על ספרות עכשווית, ישראלית ומתורגמת; תוכנית אחת שבה משוררת צעירה ומתרגם מרוסית יכולים להתראיין ולזכות לאוזן קשבת; תוכנית אחת שבה אפשר לדבר על שוק הספרים המקומי, המסכן, החרוף; תוכנית אחת שבה אפשר לדבר על הדואופול סטימצקי את צומת ספרים, על הפיכת חנויות הספרים לחנויות צעצועים ומטעני טלפונים, על חיסולו של עם הספר היהודי. ואת התוכנית הזאת בחרת להוריד מהשידור.

מדוע? לכאורה כדי להפיק תוכן לילדים בזמן השהייה במקלטים. איזה תירוץ עלוב. עם כל הכבוד, ילדים אינם מאזינים לרדיו כאן. הם אינם מצטופפים במקלטים עם הטרנזיסטורים.

במקום להקדיש את תוכניות "מה שכרוך" להשפעת מלחמת "שאגת הארי" על הקוראים והסופרים, על העורכים והמגיהים והמעצבים; במקום לתת פתחון פה לחנויות הספרים העצמאיות ולמו"לים ולכל שאר העוסקים במלאכה הנאנקים תחת העול הכלכלי והמלחמות התכופות; בחרת להשתיק את פתחון הפה האחד שהיה לרפובליקה הספרותית הישראלית: רצועת "מה שכרוך". החלטתך האומללה אינה שונה מהחלטת שר התרבות מיקי זוהר לבטל את פרסי שר התרבות: היא עלבון נוסף לאינטליגנציה, מסמר נוסף בארון הקבורה של עולם הרוח.

אנחנו מקווים מאוד שביטול זה זמני, וקוראים לך לקצר זמן זה ככל האפשר – ולהחזיר את "מה שכרוך" לאוויר לאלתר. אדרבא, אתה דואג לילדים? דאג לכך שייחשפו לאנשי רוח וספר. לפני עשרים או שלושים שנה כולנו ראינו את יונה וולך מתראיינת בפריים טיים ואת אפרת מישורי משוררת ב"רק בישראל" ובחדשות השעה שמונה סיקרו מלחמות כתבי עת לספרות. חלפו-עברו הימים ההם. מר יוכפז, לא נשאר לנו דבר. אף לא דבר.