חלאס עם החארטות : צדק חברתי?
מספר חתימות
4 |
|
10 | |
כפי שהאייק מציין, "אין טכניקה יעילה יותר" להשגת טרנספורמציה סמנטית רצויה "מן השימוש במילים הישנות תוך שינוי מובנן". הביטוי "רפובליקה עממית" הוא דוגמה טיפוסית למהלך כזה, אבל ראו גם מה קרה למילים כמו "ליברלי", "צדק" ו"חברתי". בספרו היוהרה הגורלית קיבץ האייק רשימה
השאלה המפחידה באמת העולה מן התכנון הכלכלי הסיטונאי אינה אם אנו חופשיים לחתור ליעדינו החשובים ביותר, אלא מיהו זה שקובע מה יהיו אותם "יעדים חשובים ביותר"
בת 160 שמות עצם שאליהם הוצמדה המילה "חברתי" – מ"חשבונאות", "ממשל", "גיל", ו"מוּדעוּת" ועד "הוגה", "תועלת", "השקפות", "פסולת" ו"עבודה" [סוציאלית]. המילה "חברתי" מרוקנת אותם מתוכנם ומותירה רק קליפה פונטית שאין לה אלא הד של משמעות. כפי שכותב האייק, היא "הופכת יותר ויותר לכלי סחיטה, למעין סיסמה עבור מוסר רציונליסטי שנועד להחליף את המוסר המסורתי, שיותר ויותר תופסת כיום את מקומה של המילה 'טוב' כמסמן של הנכון מבחינה מוסרית". חִשבו רק על הביטוי הדוחה "צדק חברתי". למעשה משמעותו אי-צדק, כיוון שהוא פועל באמצעות גיוס המנגנון המשפטי לתמיכה ביעדים מוגדרים. המצדדים ב"צדק חברתי" דוחים כל צדק שהוא "פורמלי גרידא"; ובעשותם כך הם מחליפים את שלטון החוק – אשר במקורו הוצג כעיוור בדיוק משום ש"איננו נושא פנים" – בשלטון של "הגינות" (כביכול).