הפרטת הטסטים

אנו פונים אליכם, בני הנוער במטרה להפריט את הטסטים. בעזרת העצומה אנו רוצים להוביל להורדת המחירים ויוקר תהליך הוצאת הרישיון.

משרד התחבורה דורש שתלמיד נהיגה ילמד לכל הפחות 28 שיעורים לפני שהוא מאפשר לו לגשת למבחן הראשון, אם כי בודדים הם התלמידים שאכן ניגשים לטסט לאחר מספר כזה של שיעורים. בממוצע נע מספר השיעורים של כל תלמיד בין 35-40 שיעורים, וישנם מורים שמדווחים על מספר כפול ואף יותר.

"כיום, זמן ההמתנה למבחני נהיגה עומד על לא פחות מחמישה חודשים מה שגורם למרמור רב בקרב התלמידים שמצפים בקוצר רוח למהלך ההפרטה."(ד.הרץ2017) ההפרטה מבטיחה טסט תוך שלושה ימים לניגשים לטסט ראשון והמתנה של ארבעה ימים עד כשבועיים לטסט הבא, דבר שמצמצם את המתנת הטסטים בכמה חודשים שלמים אותם נאלצים התלמידים להמתין עד שיוכלו להיבחן שוב.

המורים, שסופגים ביקורת קשה מהתלמידים בגלל ההמתנה הארוכה לטסטים, תומכים במהלך שיפתור את המחסור בטסטים. אבל האם הדבר אכן היה הכרחי?

כאשר חוקרים את נושא הטסטים מגלים בעיות נוספות, בעיות שמתגלות במהלך ניסיון לבעיה אחת ידועה!  זמני ההמתנה לטסטים. כאשר נכנסים לפתרון הדבר עולה ההצעה להפרטת הטסטים, לקיומם של בוחנים רבים יותר שלא בהשגחת המדינה ופה כבר נכנסים לבעיה אחרת שנמצאת בטבע האדם לתת יחס מועדף לאנשים שאתה מכיר, זה החשש העולה כחושבים על פתרון הפרטת הטסטים. לא הפחד שהבוחן ייתן יחס לא מספיק טוב לנבחנים אלה שייתן יחס מועדף לנבחן שהוא מכיר. הפירגון או העלמת העין מטעויות קטנות, טעויות שעל פניו לא נראות משמעויות בזמן הבחינה יכולות לסכן את האנשים שעל הכביש ועל המדרכה, לתת רישיון לנער שכנראה לא מספיק מוכן להיות חלק מהכביש ובכך יש סיכון. ולסיכון זה יש פתרון הצבת מצלמות ברכב שיצלמו את הנהג ואת הבוחן בשעת המבחן ומערכת שתקבל את ההחלטה האם אותו נבחן עבר את המבחן.