עוצרים את ההדתה בספרי הלימוד

ההדתה במערכת החינוך הממלכתית קיימת זמן רב, בשנים האחרונות היא הולכת וגוברת בעקבות מספר גורמים לרבות דעותיו של שר החינוך המכהן וכניסת עמותות דתיות למערכת החינוך הממלכתית. ההדתה הספציפית בספרי הלימוד מתבטאת במגוון דרכים.

לפי האתר הנפלא "הפורום החילוני" העורך מחקרים אמינים ורלוונטים בנוגע להדתה באופן כללי נמצא ש: "המסקנה העולה מהסקירה הינה כי אין מדובר בתופעה מקרית או שולית, אלא במהלך שיטתי, יסודי ואידיאולוגי, לעצב מחדש את תודעתם של הילדים החילונים על ידי כך שהעולם היהודי-אמוני בגרסתו האורתודוקסית נמצא בכל מקום: בטקסטים, בתרגילים, באיורים ובמשפטים תמימים לכאורה המשובצים בטקסט".

האתר הוכיח זאת כשאסף מספר גדול של מקרים בהם נתקלו בהדתה בספרי הלימוד כגון: "סיפורים על ניסים שקרו למי ששמר את השבת, על הצורך להתפלל כדי שהסבא יבריא, משפטים כמו "אנו מצווים" או "עלינו לנהוג", יום הזיכרון נועד להגן "על ארץ ישראל" ואפילו החלוצים "התפללו למען מדינה יהודית", קביעה שכל האזרחים מתגייסים לצבא. הטקסטים מעצבים מציאות בה יש זיקה הדוקה בין הדת היהודית ללאומיות הישראלית, ובנוסף הדת מוצגת בגרסתה האורתודוקסית בלבד. האינדוקטרינציה מתבטאת גם בחלק מספרי הלימוד של מקצוע התנ"ך הכוללים קריאה לאומית מצד אחד, ודתית – אורתודוקסית מצד שני, ללא כל קריאה ביקורתית תוך שימוש בכלים היסטוריים או ספרותיים". 

לנו אישית מפריעה ההדתה הזו מאוד מכיוון שהיא ממומנת ע"י המדינה, באמצעות כספים ומיסים שאחנו- האזרחים החילוניים- משלמים, והיא מבוצעת ע"י גורמים שונים, בעיקר עמותות דתיות או מפלגות דתיות, שמטרתן היא להחזיר בתשובה כמה שיותר אזרחים חילוניים. מה שקורה במערכת החינוך כ"כ מכעיס אותנו מכיוון שהדת לא מקומה בחינוך הממלכתי, אשר אמור להיות "נקי מדעות" או מתכנים סובייקטיבים, ובכל זאת ספרי הלימוד והמבחנים מלאים בכפייה דתית.