להציל את הפרח "גולנית ערב" מכרישי נדל"ן

להציל את הפרח "גולנית ערב" מכרישי נדל"ן

מספר חתימות

27
 
1,000  
פורסם בתאריך: 06/05/2014
 

פרח נדיר ומיוחד 

פרח גולנית ערב הוא בן-שיח (כלומר, שיח נמוך) שמגיע לגובה של כ-50 ס"מ. היא ממשפחת הגוּלניתיים, ובארצנו היא הנציגה היחידה במשפחתה. גולנית ערב הייתה מצויה בעבר לאורך מישור החוף, וגם בהר הנגב. אבל... השנים חלפו, האנשים התרבו - וממישור החוף הפרח הזה כמעט נכחד. 

רק בשמורונת אחת קטנה... 

נשארה רק שמורונת אחת קטנה מאד - גודלה כ-14 דונם ("שמורת עציץ") שבה עדיין פורחת הגולנית. זוהי שמורת הדסים, הנמצאת מאחורי כפר הנוער הדסים. 

שמורה קטנה זו, שבה קיימים עוד צמחים ובעלי חיים נדירים, הוקמה ביוזמתו של אבינועם קפלן, המורה האגדי מכפר הנוער "הדסים". המורה אבינעם בחוכמתו דאג עוד ב- 1947, עם הקמת המוסד, לשמור על חלקה בפאתי אדמות הכפר המייצגת את צמחיית האזור. 

לאחר חקיקת חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, הייתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל.

מדוע לפגוע בגולנית הערב ובשמורת הדסים?

למרבה הצער, פיסת טבע נדירה זו, או ליתר דיוק גוש 7936, חלקה 35, נמצאת במרכזה של תכנית בנייה גרנדיוזית ששוויה מאות מיליוני דולרים. את התכנית הגו והוציאו לפועל קברניטי ארגון החסד ויצ"ו ובסיועם הפעיל של גורמים שונים במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י). 

למי שייכות הקרקעות?

מדובר בקרקעות חקלאיות השייכות למדינת ישראל. הקרקעות הללו ניתנו בעבר בחכירה לכפר הנוער ויצ"ו הדסים לצורך פעילותו כמוסד חינוכי וכפר נוער חקלאי. 

למרבה הצער, ויצ"ו הדסים כבר מזמן איננו מתפקד כפר נוער חקלאי. למעשה, בשנים האחרונות כפר ויצ"ו הדסים הפך למתחם עסקי לכל דבר ועניין הכולל בתי ספר פרטיים, גני ילדים ועוד. מספר חניכי הפנימייה, שלפני שנים מעטות עמד על מאות, עומד כיום על עשרות בלבד.

נראה ששמירה על מספר מצומצם של חניכי פנימייה, משמש ככל הנראה להצדקת קיומו של המקום - שמניב לארגון ויצ"ו הכנסות נאות. 

מדוע ויצ"ו לא מחזירים את הקרקע בחזרה למדינת ישראל? 

זו הנקודה התמוהה בכל הסיפור.

לא רק שויצ"ו לא דאגו להחזיר את הקרקעות החקלאיות שקיבלו למדינת ישראל, אלא שויצ"ו בסיוע גורמים שונים במנהל מקרקעי ישראל, הגו תכנית גאונית שמטרותיה:

א) להפוך את הקרקע החקלאית הזולה שניתנה להם - לקרקע יקרה למגורים.

ב) לאחר ביצוע שלב א, למכור את הקרקע היקרה למגורים ליזמי נדל"ן.

האם ייתכן שתכנית כזו תעבור במדינה מתוקנת? 

ובכן הלא ייאמן קרה גם קרה... למרבה ההפתעה התכנית הצליחה לעבור את כל הועדות ולקבל את כל האישורים.

בכמה כסף מדובר? 

תכנית בנין עיר: הצ/250/1/1/א  הינה תכנית שהוגשה ביוזמת ויצ"ו ומנהל מקרקעי ישראל ומטרתה: ""לשנות יעוד של קרקע חקלאית, מוסד חינוכי ושטחים לבנייני משק וקביעת ייעודי קרקע לאזורי מגורים".

התכנית מתייחסת לשטח של 210,000 מ"ר, אשר נמצא מסביב לכפר הנוער הדסים.  בשטח זה בשרון, שנחשב לאחד היקרים במדינה, יבנו 483 יחידות דיור. שווי העסקה נאמד כאמור במאות מיליוני דולר. 

מי עוד נפגע מהתכנית? 

בחודש מאי 2013 התקיים בוועדה המחוזית לתכנון ברמלה דיון ב 14 התנגדויות שהגישו תושבי אבן יהודה ל-הצ 374, אשר כוללת את הבנייה במתחם הדסים. בין היתר, דובר על המחסור בשטחים למבני ציבור, עומסי תנועה קיימים ועתידיים, הקצאה של 2% בלבד לשטח לבנייה ציבורית (שב"צ)-כאשר התקן דורש 12%, וכן הלאה.

1,150 מתושבי אבן יהודה חתמו על התנגדויות. מרביתן נדחו על ידי הוועדה שאישרה את התכנית.

מה אומרים על כך ברשות שמורות הטבע? 

כדי להבין את המשמעות האקולוגית שיש לתכנית הבינוי על השמורה, ניתן רק לצטט את גב\' איריס ברנשטיין, מרשות הטבע והגנים, שהשתתפה בדיון בנושא ב-14/03/2011, במסגרת הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז. 

גב\' ברנשטיין: "יש בתכנית את שמורת הדסים, בתוך הקו הכחול של התכנית. חשוב להגיד שהשמורה הזו חשובה כי יש בה שרידים אחרונים של מגוון צומח, ודבר שני שחשוב להגיד, זה שבאזור הזה צומח והחי המועטים שנשמרים בשטחים קטנים כל כך, ההישרדות שלהם תלויה רק בזה שיש עוד כתמים כאלה במרחב, ושהמרחב מאפשר מעבר של אורגניזמים ומינים ובעלי חיים וצומח בין כתם לכתם.

ברגע שכתם אחד מתחיל להיות מושפע מהשפעות בינוי הוא יוצא לגמרי מהמשחק, והוא עצמו יכול להיות שטח ירוק, אבל אולי בית גידול לעכברי בית וחתולי בית, אבל לא חלק מרשת אקולוגית שמקיימת את בעלי החיים בסביבה. הנושא של רשת של כתמים במרחב כפרי חקלאי הוא מהוה כלי תכנון במדינות מערביות.

לארץ זה יגיע כמו כל דבר אחר עוד שלושים שנה, אבל אנו מחוייבים לשמור על הכתמים האלה. מה שקורה פה זה הכתם הזה מקבל בינוי בשלושת צדדיו, והשאלה המרכזית היא האם הכתם הזה יכול לקיים את הצומח והחי שהיו בו לפני שהוא היה מכותר בבינוי" . 

מה אנחנו מבקשים מכם? 

כמובן שנשמח אם תחתמו על העצומה וכמובן תסמנו לייק בדף הפייסבוק שפתחנו - להציל את גולנית ערב.

כמו כן, נודה לכם על כל הצעה, רעיון או סיוע אחר שיאפשר להציל את גולנית ערב ופנינת הטבע היקרה מפז שנקראת שמורת הדסים.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו