להשאיר את גוני בחולון

גוני יזרעאלי הפך לסמל כבר כשהיווה חלק אינטגרלי באליפות ההסטורית של הקבוצה, והמשיך לבסס את מעמדו במהלך ארבע השנים האחרונות. גוני הוא מאחרוני הנציגים של הספורט הישן והאותנטי, לא מפלצת פיזית או טכנית אלא שחקן נשמה בעל תשוקה עצומה למשחק ולניצחון וכזה שהסמל והקהל תמיד לנגד עיניו. חלומו הרטוב של כל אוהד כדורסל. במהלך תקופתו של גוני בחולון הוא עבר עם הקבוצה עליות ומורדות, וחווה שיאים ותהומות מקצועיים, עונת אליפות ועונה מסויטת שכמעט והסתיימה בירידה. את כל הדמעות, של אושר ושל עצב, חלק עם הקהל. זכורים במיוחד מהעונה שעברה שני מקרים בהם נוכחנו שוב לקשר העמוק בין הקהל וגוני, קפיצתו אל האוהדים שפרצו למגרש אחרי הניצחון הדחוק על הפועל תל אביב מחד, ועלייתו אל היציע ברוממה כשדמעות בעיניו לאחר ההפסד שסיים את העונה מנגד. גוני גם הוכיח השנה במקרים רבים, שבנוסף לתרומתו בחדר ההלבשה ובספסל עליה אין עוררין, יש לו מה לתת על המגרש. התשוקה, האכפתיות והחשיבות שהוא מקנה למשחק משפיעים על השחקנים הסובבים אותו ומתרגמים גם לתרומה קונקרטית מכיוונו, בעיקר ברגעי ההכרעה. יהיה עצוב לראות את גוני משחק מולנו בעתיד, מה גם שכל הישג אליו תגיע הקבוצה בלעדיו יהיה מהול בתחושת פספוס ובידיעה שמגיע לגוני להיות שם. אנחנו מבינים כי קרו דברים שהובילו לשחרור, וראינו כולנו את גוני מתנהל לעתים בהיעדר מקצועיות, אך התנהלות זו נבעה בדיוק מאותה התשוקה שאנחנו מעריכים כל כך. לדעתנו, במיוחד בעקבות המוכנות מצדו לקחת אחריות על מעשיו, החרטה שהביע בעבר בעת הצורך והכבוד שהוא הפגין כלפי הצוות גם עכשיו כשנודע דבר העזיבה, יש לאפשר לגוני להמשיך ולתרום לקבוצה. אנחנו בטוחים כי הכבוד לצוות המקצועי והמסירות לקבוצה ולאוהדים תמיד יאפיינו את גוני, ושיש להתייחס לכך כשמקבלים החלטות בעניינו, לכן נבקש לשקול מחדש את השחרור.