עבודה באזרחות - תמיכה בחוק הגיור החדש

אנו תלמידי כיתה יב' מתיכון הראשונים הרצליה, אשר התבקשנו להכין תוצר לתלקיט באזרחות בסוגיית נושא הגיור. משמעות התוצר היא מסקנות שהסקנו מפרק הדיון בתלקיט ומה אנחנו רוצים לשנות במדינה בעקבות העבודה שחקרנו בנושא הגיור. במסגרת התלקיט באזרחות חקרנו את נושא הגיור בישראל, והופתענו לגלות איך סוגיה זו של נושא הגיור פוגעת בחוקים במדינת ישראל שהיא מדינה דמוקרטית. עם זאת יותר הופתענו לגלות כמה הליך הגיור מקשה על האנשים המעוניינים להתגייר, ובמקום שיעודד אנשים להתגייר ויקל עליהם בעשיית תהליך הקשה מלכתחילה, הוא רק מקשה עליהם ומרתיע אנשים לעבור אותו. הליכי הגיור בישראל נשלטים היום על ידי גוף אחד שהוא הרבנות הראשית, לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על הליכי הגיור בישראל, הרבנות הראשית נוקטת כשיטת בית שמאי בכל הקשור להליכי הגיור, בכך שהיא מציבה כללים מאוד נוקשים ומאוד מחמירים בפני אלו שרוצים להתגייר. כך לדוגמא, אישה שרוצה להתגייר עליה ללמוד ולדעת בעל פה את כל קיצור השולחן ערוך (ספר של 300 עמודים) שבו מופיעות הלכות שונות ומשונות (למשל איך לנעול נעליים בבוקר וכדו'), שחלק גדול מהם לא רלוונטי לתקופה של זמננו, ואין אף חילוני שלמד אי פעם את ההלכות האלו, אפילו הדתיים לא יודעים חלק ניכר מההלכות האלו. אנו תומכים בחוק הגיור החדש ורוצים לקדמו כמה שיותר מהר. הסיבות לתמיכתנו הוא שכיום הליך הגיור נעשה רק על ידי הרבנות הראשית והצבאית, הגופים האלה הם היחידים שמוסמכים לגייר אנשים במדינת ישראל כדי שמשרד הפנים יכיר בהם כיהודים, מה שמוביל לשחיתויות בנושא הגיור, ותלות בגוף אחד שהיא הרבנות. החוק קובע כי יוקמו בתי דין לגיור באופן שיאפשר לרבני ערים ורשויות מקומיות לבצע את הליך הגיור, ולא רק בבתי הדין המרכזיים לגיור. השינוי נועד להקל את הליך הגיור ולהנגיש אותו למעוניינים בצורה יותר נעימה ומכבדת, והוא נובע מגישה מקלה יותר ביחס לגיור ומן הצורך בשינויים בו בעת הזאת.זוהי רק התחלה של דרך חדשה בשינוי נושא הגיור בארץ שיהיה נגיש יותר בקרב ציבור המתגיירים, אך כמובן שיש עוד חלקים בהליך הגיור שחייבים גם לטפלם אחרי שחוק זה יעבור.

מגישי העצומה:

נדב וידר, דניאל כהן ובר יעקובי.