עתיד החינוך בישראל

לכבוד

חבר/ת כנסת

             הנידון: הנושא החשוב ביותר לעתיד למדינת ישראל

 אנחנו שולחים לכם את הפנייה הזו לפני הבחירות השלישיות כדי לקרוא לכם להציף את הסוגיה הזו ואת הדרכים להתמודד איתה – נושא שעל אף מצבו הקריטי, אינו נידון בכובד ראש בתהליך הבחירות.

נושא זה הוא עתיד החינוך בישראל, וקריסת המערכת הנוכחית.

ככל שהזמן מתקדם אנו נוכחים לדעת שהמצב במקומותינו נהיה מאתגר יותר ויותר בצורה משמעותית. בין אם מדובר באיומים הנובעים מהשכנים שמסביב לנו, ובין אם מדובר בשינויי האקלים הצפויים ובין אם זה "רק" התחרות הגדלה בעולם והשימוש במערכות מורכבות יותר ויותר. כדי להתמודד עם כל או חלק מהאתגרים הנ"ל צריך כוח אדם שיוכל לחשוב על פתרונות יצירתיים ושיהיה מסוגל להעריך את המצב ולהקצות משאבים בהתאם. לצערנו אנחנו רואים שאנו מתקדמים, אבל בכיוון השלילי.

אנו רואים את ההתדרדרות במספר רבדים:

• ישנו מחסור חמור במורים ומנהלים, במיוחד במורים מתמחים במקצועות הדורשים חשיבה קצת יותר עמוקה כגון מתמטיקה, מדעים ואנגלית. דבר זה מוביל לכך שמנהלים, לפי הודעתם בעצמם, מאיישים משרות במורים שבעבר "לא היו אף מוזמנים לראיון". בתי ספר מתקשים לאייש משרות קבועות, ובטח ובטח שמוצאים עצמם חסרי אונים במקרה של איוש חלקי או זמני של משרה (למשל במקרה של חופשת לידה או מחלה ממושכת של מורה קבוע).
• לחלקנו יש ילדים בבית ספר יסודי וכבר שם אנו רואים שהרבה מהמורים החדשים הינם ברמה ירודה – דבר הנובע מזילות המקצוע, סף הקבלה הנמוך, והעדפה של חלופות אחרות. המורים אינם יודעים את החומר מעבר למה שהוכתב להם על ידי משרד החינוך ונמנעים (ואף מונעים) מלהכווין את התלמידים לחשיבה יותר עמוקה, לפתח את הסקרנות ולהשקיע. מתוך כך הילדים מעדיפים לקחת את הפתרון הקל ביותר, עם מינימום השקעה, ובלי רצון ומוטיבציה להרחיב את דעתם ולהתמודד עם אתגרים.
• חלקנו עובדים באקדמיה ובאוניברסיטאות ובמכללות ורואה מידי שנה איך היכולות של הסטודנטים יורדות. הדבר מתבטא בציפיותיהם שכל החומר יינתן להם "לעוס היטב", בחוסר יכולתם להתמודד עם שינויים בלתי צפויים ובקושי שלהם להרחיב את דעתם וידיעותיהם בכוחות עצמם. מצד שני, האוניברסיטאות והמכללות, שכבר אינן רואות במבחני הבגרות ובפסיכומטרי כלי שערוך שמשקפים את יכולת התלמידים (דבר המעיד כשלעצמו בירידת רמת הדרישות בבתי הספר) מורידות את הרמה כדי להתאים עצמן לסטודנטים. כך שעל אף הבעיות היותר מסובכות שיש בתקופה זו, היכולת של הסטודנטים להתמודד עמן נחלשת. ראשי מעבדות מחקר שמקבלים סטודנטים מצטיינים מכל הארץ לתארים מתקדמים מתלוננים שקשה מאוד למצוא סטודנטים שיכולים להרים מחקר. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר...?
• חלקנו עובד בתעשיית ההייטק. האתגרים והדרישות שיש שם מעניינים אך גם קשים. גם שם רואים שהבינוניות חוגגת ויותר ויותר קשה למצוא כוח אדם שינסה להגדיל ראש. יש איים של מצוינות, אך יש פחות ופחות מהם.

האם טחו עיניכם מראות שלא רק אירן היא איום קיומי? מה גם, שאם לא יהיה כוח אדם שיידע להתמודד עם האתגרים הבטחוניים, תוספת כזאת או אחרת תעזור לנו, אולי, רק בטווח המיידי אך לא בטווח הרחוק.

האם אתם מודעים לחומרת הבעיה?

איך אתם, כשליחי ציבור, מנסים להכווין את מדינת ישראל בטווח הרחוק אל חוף מבטחים לאור סערת החינוך שכבר התחילה?

למה הנושא הכאוב הזה לא מוצף ונידון לאור זרקורים?

למה גם בקואליציה וגם באופוזיציה מעדיפים להתמקד רק בנושאים אחרים, שכבודם במקומו מונח, אך מידת הנחיצות שלהם איננה גדולה יותר (ולרוב אף זניחה) לעומת נושא הכשרת כוח האדם העתידי במדינתנו האהובה?

איך אתם רואים את ישראל מתקיימת לנוכח האתגרים והתחרויות העתידיים עם שיעור גבוה של אנשים ללא יכולת למידה עצמאית, סקרנות מינימלית, שאלת שאלות, ביקורתיות, בחינת מצב והצעת פתרונות שאינן טריוויאליים?

האם גם אתם תבחרו בדרך הקלה והפופוליסטית עד כה של להשאיר את המצב לדעוך כמות שהוא? או שאתם מוכנים לקחת את הנושא ולהתמודד עם הבעיה על אף שכנראה תצריך טיפול שורש במערכת החינוך, בארגוני המורים ומדרשות לחינוך בפרט ובחברה הישראלית בכלל?

איך תדאגו לקדם את מעמד המורה, להחזיר את הכבוד האבוד למקצוע ולעודד אנשים מצטיינים לפנות למקצוע ולשרוד בו? כיצד תעודדו מנהלי בית ספר עצמאיים וסמכותיים?

אם פנייה זו תגרום ולו רק לאחד מכם לחשוב על הנושא ולהציף אותו אל סדר היום, ולהתחיל לקדם פתרונות לטווח הרחוק ולא רק מהסתכלות בקדנציה הבאה, יש עוד תקווה.

                                                                                                בברכה,

                                                                                                אזרחים מודאגים