שינוי שיטת הממשל - 2014

עצומה לההחלפת שיטת הבחירות הנוכחית

                               לבחירות אזוריות-אישיות ויחסיות      

אנו החתומים מטה , בזמן הבחירות שיבואו , נצביע וניתן את קולנו רק לאותן המפלגות שיציעו לעם ישראל שינוי בשיטת הבחירות , למען שינוי באורח החיים הפוליטי , ושעיקר מצעם יכלול התחייבות משפטית להצטרף לכל ממשלה , בתנאי אחד ויחידי והוא : שבהסכם הקואליציוני של הממשלה הזאת שתקום תהיה כתובה התחייבות מפורשת ש :

החוק הראשון שאותה ממשלה תעביר בכנסת יהיה : החלפת שיטת הבחירות הקיימת לשיטת בחירות : "אזוריות - אישיות – ויחסיות" , שיטה שבה רוב חברי הכנסת ייבחרו אישית באזורי בחירה . ופיזור הכנסת לטובת הבחירות האזוריות האישיות והיחסיות האלה בתוך לא יותר משנה אחת . 

 עזרא סנה , מושב ניר בנים

                                 המניעים להחלפת השיטה      

1. אנחנו החתומים מטה אזרחי מדינת ישראל רואים בדאגה חמורה את ההתדרדרות של תרבות השלטון במדינה , התדרדרות שמעמיקה , מתרחבת   ומתעצמת עם הזמן   .
2. אנחנו יודעים שהגורם הראשון במעלה למציאות הזאת הוא חוסר ההתאמה בין ההבטחות שנתנו לבוחרים והסמכות שביקשו לעצמם נציגי המפלגות לפני הבחירות לכנסת מצד אחד , לבין חוסר האחריות שהם מגלים כחברי הכנסת אחרי הבחירות ביחס להתחייבויות של מפלגתם   ושלהם עצמם מצד שני .   
3. אנחנו יודעים שבשיטת הבחירות הקיימת במדינה, נאלצים הנבחרים לסטות מהתחייבויותיהם החברתיות והמדיניות , וזאת בגלל שהנבחרים הם רק נבחרי המפלגה ולא נבחרי העם , והם נאלצים להשתמש בסמכות שקיבלו מהמפלגה לטובת ההישרדות הפוליטית של מפלגתם ולטובת הישרדותם הפוליטית האישית שלהם עצמם , אנחנו רוצים להאמין שזאת בניגוד למצפונם , אבל באמת אין להם ברירה אחרת מפני שאת הדין וחשבון על מעשיהם הם חייבים להגיש למפלגתם ולא לבוחריהם ,

זאת המסגרת הפוליטית שהשיטה הזאת יוצרת , שיטה שמכריחה את הנבחרים לדאוג למפלגתם במקום לדאוג לעם , שיטה שאיננה מאפשרת לעצמה לבצע תיקונים למען שלטון אחראי , תיקונים שהעם מבין שהם נדרשים למען שלטון יציב במשך הזמן שעובר.      

4. אנחנו יודעים ששיטת הבחירות השולטת הזאת , היא הסיבה הראשונה במעלה שגורמת לאישים בעלי ערכים ומצפון להתרחק מפוליטיקה בסגנון הזה , ומכאן ההתדרדרות ברמת המוסריות הפוליטית שנמשכת ומתפשטת אל תוך הממסד ומשם גם אל האזרחים בכלל. 
5. אנחנו גם יודעים שלא קיימת שיטה מושלמת לבחירת השלטון , אבל השיטה הקיימת אצלנו הוכיחה את עצמה שוב ושוב כשיטה הגרועה ביותר בדמוקרטיה המערבית . ועלינו לבדנו ובעצמנו האזרחים החובה להחליפה .
6. אנחנו יודעים על פי העובדות שנצברו במשך כל שנות קיומה של המדינה , ששיטת הבחירות הקיימת היא סכנה ממשית לקיומה של חברה דמוקרטית ערכית ומוסרית , ולפיכך לעצם קיומה של הדמוקרטיה והמדינה לאורך זמן . וכול זאת בגלל שאחרי הבחירות הנבחרים משוחררים מכול אחריות לבוחרים .
7. אנחנו יודעים שכל מפלגה ומפלגה שכותבת במצעה לפני הבחירות שהיא תפעל לקידום שינוי שיטת הבחירות , מטעה את האזרחים התמימים המצביעים ביום הבחירות , וזאת בגלל שהשיטה היא שיטה שהועתקה במאה הקודמת מארצות מזרח אירופה , שיטה השומרת על עצמה , כי במסורת של מזרח אירופה זכויות המפלגה קודמות לזכויות הדמוקרטיות של האזרחים ,  וכל מי שמכיר את השיטה ומבין את הרעיונות והיסודות שעליהם היא בנויה , יודע וברור לו שהשינוי לא יכול לבוא לא ביוזמת הפוליטיקאים הנבחרים   וגם לא בתוך הבניין של השיטה הנוכחית עצמה !
8. לפי כך ברור שהשינוי יכול לבוא רק מכוחם של האזרחים הבוחרים

והאזרחים הבוחרים הם אנחנו , אתה ואני ואת ורק יחד במאמץ משותף,אנחנו בחתימתנו כאן נביא את השינוי

א       מטרות השינוי     ב     השיטה המוצעת       ג       הסברים לשיטה      

      

    

                                         

                             א    מטרות השינוי

1. לתת לאזרחים את הזכות והכוח לבחור את נציגיהם האישיים בבית המחוקקים .
2. לתת לחברי הכנסת שנבחרו אישית במחוזות, את ההזדמנות להוכיח לציבור בוחריהם את רצינות כוונותיהם , ולייצור דו שיח של בעלי עניין בין האזרח לבין נציגיו באזורים בכנסת ובמפלגות .
3. ליצור מצב של ביקורת אזרחית על נבחרי הציבור, ביחס להתנהלותם האישית עם תפקידם במחוזות ובמדינה. 
4. לצמצם את מספר המפלגות על ידי יצירת כורח של איחודים בין גוונים פוליטיים שונים הקרובים   אחד לשני בחברה הפוליטית (*) .                                                                                             
5. להביא ליציבות השלטון על ידי צמצום מספר המפלגות , וחיזוק מעמדם האישי של הנבחרים .

                                

                           ב     השיטה המוצעת

1. הארץ תחולק ל 70-80 אזורי בחירה , לא פחות משבעים ולא יותר משמונים(על פי החלטת ועדת הבחירות), אשר בהם ייבחרו רוב חברי הכנסת בבחירה אישית אחד בכול אזור ! , על מנת להגביר ולהעצים את האחריות האישית של נבחרי העם ביחסם אל בוחריהם , והבוחר כאשר הוא בוחר את מועמדו האישי הוא גם בוחר את מפלגתו וגם את מועמדי גרעין מפלגתו ברשימה הארצית . 
2. בכל אזור יהיה מספר דומה של בעלי זכות בחירה .   
3. שאר חברי הכנסת ייבחרו מתוך מועמדי המפלגות שיופיעו ברשימות המפלגתיות הארציות , על פי התוצאות היחסיות של ספירת הקולות הארצית הכללית .
4. כול מפלגה תציג בכול אזור רק מועמד אחד לבחירה אישית .
5. כול אזרח יבחר מתוך רשימת המועמדים של כול המפלגות באזורו , ויצביע רק בעד מועמד אחד , שהוא נציגה של מפלגה אחת , ובכך האזרח מצביע ובוחר לכנסת בפתק אחד את נציגו האישי , את מפלגתו , ואת מועמדי מפלגתו ברשימה הארצית .
6. המועמדים שהמפלגות יציגו לבחירה לכנסת באזורים , יהיו רק אלה אשר נבחרו בבחירות מוקדמות של חברי מפלגתם באזורם .
7. מועמדי המפלגות לכנסת ברשימות הארציות , ייבחרו במפלגותיהם , ולא תהיה מפלגה שיהיו בה מינויים ללא בחירות בין מועמדים אחדים . 

                    

                             ג     הסברים לשיטה

    

א   אזוריות פירושו :

1   שהארץ תחולק לאזורים שבהם ייבחר לכנסת באופן אישי רק נציג אחד מתוך כול המועמדים של כול המפלגות ברוב קולות המצביעים של כול אזור ואזור .

2   החלוקה לאזורים תהיה כזאת שמספר בעלי זכות הבחירה יהיה דומה בכל אזור ואזור , ועדת הבחירות המרכזית תהיה אחראית לעדכון מספר בעלי זכות הבחירה בכול האזורים מבחירות לבחירות כדי שהמספר יישאר דומה .

ב   אישיות פירושו :

1   שהמפלגות יערכו בחירות פנימיות אישיות של חברי מפלגתם בכל אזור בנפרד כדי לבחור מתוך עצמם את הנציגים המועמדים של חברי המפלגה באזור לכנסת ,

2   שיחד עם הבחירות הפנימיות המוקדמות האלה יהיו גם בחירות אישיות של נציגי המפלגה מהאזור למרכז הארצי של מפלגתם , וזאת בכדי לייצג את האזור במרכז הארצי של המפלגה .

3   שהנציגים הנבחרים להיות מועמדים של המפלגה לכנסת באזורם , יהיו מחויבים באופן טבעי לבוחריהם באזור על פי התחייבויותיהם שניתנו לפני הבחירות , ויותר חופשיים מהתלות המוחלטת למרכז המפלגה , ולכן יותר נאמנים לעצמם ולסדר הציבורי , וכך גם יוכל להיות יותר שלמים עם מצפונם .        

4 תוצאות הבחירות הפנימיות במפלגות , עם שמות המועמדים ומספר המצביעים , ומספר הקולות שיקבל כל מועמד , יפורסמו לכלל הציבור מיד לאחר הבחירות הפנימיות האלה וגם לפני הבחירות לכנסת .  

5   חברי מפלגה שיקבלו את רוב הקולות בבחירות האישיות המוקדמות של מפלגתם באזורם יהיו המועמדים היחידים לכנסת של מפלגתם באזור , והמפלגה חייבת להציג אותם בבחירות כמועמדים מטעמה .  

6     בכל אזור ייבחרו אישית רק חבר כנסת אחד מתוך כול המועמדים של המפלגות והועדה תקבע את מספר האזורים ואת הרוב המבוקש של חברי הכנסת הנבחרים אישית   .

7   הקולות שהנבחרים יקבלו יהיו שייכים להם ולמפלגתם כל זמן שהם ממשיכים לייצג את מפלגתם , או למחליפיהם שיבואו אחריהם (לפי הדרוג של מספר הקולות ברשימת התוצאות של הבחירות האישיות המוקדמות של המפלגות באזור) .

8     מי שנבחר כחבר כנסת באזורו מטעם מפלגה אחת איננו יכול לעבור למפלגה אחרת

ג     יחסיות פירושו :

1   שסך כל הקולות שייספרו בכול האזורים לטובת המפלגות , יצטברו לטובת הרשימות המפלגתיות הארציות .

2   הקולות האלה של הבוחרים שלא באו לידי מימוש בבחירות האישיות לכנסת באזורים, אומנם יאבדו מכוחם לטובת רעיון הבחירה והאחריות האישית וצמצום מספר המפלגות , אבל את מימוש חלקם בכנסת יקבלו ברשימות הארציות , ויהיו גם נתונים להסכמי עודפים בין מפלגות ברשימות הארציות , בתנאי שהסכמי העודפים בין המפלגות יפורסמו לפני הבחירות .  

3   לצורך כך לפני הבחירות לכנסת יערכו בחירות מפלגתיות פנימיות לבחירת מועמדי המפלגות לכנסת ברשימות הארציות , תוצאות הבחירות הארציות המפלגתיות הפנימיות האלה יפורסמו לציבור . כל מפלגה תיבחר את מועמדיה לרשימה הארצית בבחירות פנימיות וסדר המקומות ברשימה הארצית יהיה זהה לסדר תוצאות ההצבעות שנמצאו בקלפיות . להוציא את מה שנאמר בסעיף 4 .                                              

4   מותר למפלגה לשמור על פי החלטת מרכז המפלגה 10% מהמקומות שתזכה בהם בכנסת בבחירות היחסיות הארציות לטובת יקיריה בכדי לשמור על רציפות של אינטרסים ואידיאלים , ובתנאי שההחלטה הזאת תפורסם לפני הבחירות . (כי אין לנו סוג של בית עליון)

5     מותר למועמד המפלגה באזור להיות גם מועמד ברשימה הארצית . ומועמד שנבחר בשני המקומות יפסיד את מקומו ברשימה הארצית לטובת הבא אחריו , וישמור את מקומו באזור לטובת בוחריו .

4   אסור למפלגה להעביר מועמד מהרשימה הארצית להיות מועמד באזור שהוא לא נבחר בו בבחירות המוקדמות של המפלגה באזור .

(*) התוצאה של צמצום מספר המפלגות נובעת   מהעובדה שכל אחד מחברי הכנסת ברשימות הארציות צריך כמות גדולה יותר של מצביעים מהכמות הנדרשת בשיטה הנוכחית , וחברי הכנסת שנבחרו באזורים שהם רק חלק מכלל חברי הכנסת מיצגים 100% כלומר כול נבחר מיצג יותר בוחרים מכמות הבוחרים של היום , והתוצאה מכך היא שמפלגות קטנות לא יגיעו לסף אחוז החסימה ולפי כך יאלצו להתאחד .  

                                          

            

                                

חתימה  

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה