הכתובת שעל הקיר לאם העברייה

הכתובת שעל הקיר לאם העברייה                   

בכתובת זו - "אם", "בן", "עברייה" – כל מי שמשרת בצבא הגנה לישראל או שיש לו קרוב כזה בכל גיל, דת, מין, או גזע.

שלום לך האם העברייה

את יודעת, היה זה דוד בן גוריון שטבע את המונח - "האם העברייה". המשפט המלא שהוא אמר, היה: "תדע כל אם עברייה כי מסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך".

ואני, האם העברייה, מוסיף: "תדע כל אם עברייה כי מסרה את גורל בניה לידי המפקדים והמנהיגים הראויים לכך".

עכשיו המשפט נראה נכון יותר.

ולי, האם העברייה, נראה שהמנהיגים שלנו לא באמת ראויים לבן שלך שאת שולחת לצה"ל "על עיוור".     ובמה דברים אמורים?

את יודעת, האם העברייה, בשנת 1970 ביקש מנהיג מצרים דאז - נאצר, לקיים איתנו שיחות שלום. אפשרות זו לא מוצתה על ידי ממשלת ישראל (בראשות גולדה מאיר ושר הבטיחון משה דיין), עקב האווירה ששררה אז בארץ, לפיה - "מעולם לא היה מצבינו טוב יותר......". לצערי, האם העברייה, גם את נסחפת באווירה הזאת. למרבה התדהמה, לא הייתה אז אפילו אם עבריה אחת !!!!!, שתדרוש ממנהיגינו למצות את האפשרות הזאת לשלום, ולא נמנע האסון שבא בהמשך: כידוע לך האם העברייה, הסיכוי לשלם לא מוצה, ובשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. אנחנו סבלנו טרגדיה, שבסופה החזרנו למצרים את כל חצי האי סיני. ואילו את האם העברייה, כן את היא זו ששילמת את המחיר הנורא מכל: קרוב ל - 3,000 הרוגים ו - 10,000 פצועים.

והנה, האם העברייה, אנחנו נמצאים עתה בתקופה שיש בה הרבה מהמקביל לתקופה ההיא - ראש הממשלה הודיע כי הוא דוגל בפיתרון של שתי מדינות לשני העמים. הפלשתינאים אומרים שהם יכנסו איתנו למשא ומתן לשלום על הבסיס הזה, אם נקפיא את הבניה בהתנחלויות לתקופת המו"מ. בדחיית הקריאה וההתעקשות להיכנס למשא ומתן ללא הפסקת הבניה, יש משום חזרה על טעויות העבר, וסכנה כי ההזדמנות לשלום תתפוגג מבלי שמוצתה, גם בזו הפעם. 

כידוע לך, האם העברייה, בעזרת בנך המשרת בצה"ל, אנחנו הצבא הרביעי או החמישי בעוצמתו בעולם, ודבר זה נותן לנו את האפשרות לנסות זאת ללא כל סכנה.זכותך וחובתך הקדושה, האם העברייה, לגרום לדרג המדיני למצות את האפשרות לשלום, כדי שהבנים ילכו אך ורק למלחמת אין ברירה, היה ותכפה עלינו. 

לפיכך, אני קורא לך, האם העברייה, להצטרף לכתובת הרשומה על הקיר, ולתמוך בה:

*************************************************************************************************************כתובת על קיר:

שלום לך אדוני ראש הממשלה.

אתה יודע שאני שולחת את בני בזכות גדולה ובכבוד לשרת בצבא הגנה לישראל. חינכתי אותו, שגורלנו בידינו בלבד, ומי שצריך, ממלא את חובתו הקדושה והולך לצבא. לפיכך אם יגיע יום פקודה, בני יהיה שם לשמור על עם ישראל. אתה מקבל ממני את היקר לי מכל. ואולם,עלי לדעת שבני הופקד בידי המפקדים והמנהיגים הראויים לכך, אשר ניצלו כל שביב אפשרות לשלום, ועשו את כל שתלוי בנו כדי להשיג שלום, כך שאם בני ילך מלחמה יהיה הדבר מחוסר ברירה.

זו מטלה, שעל מנהיגינו לעשות.  

לפיכך, אני הח"מ, האם העברייה, דורשת ממך אדוני ראש הממשלה, לעשות את הדבר המיידי המתבקש כרגע, כדי לנסות ולהיכנס למשא ומתן לשלום – הכרזה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות לתקופה לא ארוכה, בכדי למצות את האפשרות הזו לקידום תהליך של שלום.

על החתום:  האם העברייה.

*************************************************************************************************************

תרעד ידה, ותנדוד שנתה של האם העברייה שאינה מצטרפת לכתובת זו שעל הקיר, כי במחדלה זה, היא נוקטת עמדה שלילית בשאלה זו שבנפשנו. תדע האם העברייה שאינה מצטרפת לכתובת זו, כי היא מפקירה את בנה, ואם חלילה יתממשו הדברים, אוי לה לאם העברייה, שלא עשתה את המעט שבמעט למנוע את הטרגדיה כשהיה אפשר וכשהכתובת הייתה רשומה על הקיר.