להשיב את השקט לאל-רום

אחח.. החיים ברמת הגולן שקטים ושלווים... זה לפחות מה שהיה פה פעם.

אנו תושבי וחברי קיבוץ אל-רום חיינו את חיינו לקול ציוצי ציפורים וגעיית הפרות. בשנים האחרונות חלו שני שינויים עיקריים בסביבת הקיבוץ אשר הפכו את קול ציוצי הציפורים לקול שאון המכוניות והמשאיות. 

ראשית-הגיע קק"ל ודילל את כמות העצים החוצצת בין הכביש הראשי לקיבוץ. 

שנית-מה שגרם להחמרה המשמעותית ביותר היא הרחבת כביש הגישה לישוב. מסיבות כלשהן, במקום לשים מעגל תנועה אשר יאט את קצב המכוניות- הרחיבו הכביש והוסיפו מסלולים, מה שהביא ליצירת כביש מהיר ממש מחוץ לביתנו- מחמש בבוקר שאון המכוניות מעיר אותנו והחיים השקטים כבר אינם. הרעש מגיע לכל פינה בקיבוץ ובאופן המשמעותי ביותר-לבתים הסמוכים לכביש. 

אנו דורשים פיתרון אקוסטי למפגע הרעש שמעיב באופן משמעותי על חיינו.

העתיד הולך להיות רק יותר גרוע- מספר האנשים גדל  בישובים היהודים והדרוזים, מספר המכוניות גדל, הטורבינות שעדיין לא ברור כיצד יוסיפו למפגע הרעש.

אנו חייבים לקבל פתרון שיבודד אותנו באופן מיטבי מכביש "6" שצמח לו מתחת לאפנו. 

הגענו עד לקצה הארץ בשביל ליישבה, לפתחה ובשביל השקט והשלווה שחיי קיבוץ מביאים ואנו רוצים להמשיך לחיות פה באיכות חיים בסיסית זו.