בחירה חופשית?

בחירות חופשיות, זו שיטת ממשל, הנהוגה במדינות דמוקרטיות בהן בוחרים את האדם שינהל את המדינה. בבחירות האוכלוסייה מעל גיל 18 מצביעה לנציג, שדעותיו מתאימות לאמונות הבוחר. "הנבחר", נושא בתואר "ראש הממשלה", בארצות הברית הנבחר נושא בתואר "נשיא".

בישראל, מתקיימות בחירות על פי חוק כל ארבע שנים, אך לא פעם, הממשלה מתפרקת מסיבות שונות, מתפזרת הכנסת ואז הבחירות מוקדמות ומתקיימות בחירות חוזרות תוך פחות מארבע שנים, אלא שנה, שנתיים וכו'.

אחת הטענות אשר הועלו במערכת הבחירות האחרונה הינה כי נחצו קווים אדומים בכל הנוגע להתנהלות התקשורת, העיתונאים, והפוליטיקאים ועולה השאלה, מדוע מקומה של התקשורת במערכת בחירות כל כך משמעותי?

תקשורת חופשית היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה במדינה. חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת הינן שתי זכויות דמוקרטיות שעומדות בבסיס פעולות התקשורת וללא מימושן התקשורת אינה יכולה למלא את תפקידה במדינה.

כיום כאשר התקשורת מציגה עובדות שמנוגדות לדעתם, לעקרונותיהם של הפוליטיקאים, הפוליטיקאים מאשימים את התקשורת בחדשות כזב ("פייק ניוז"), והעם מאבד אמונה בתקשורת.

הזכות לחופש הביטוי מאפשרת את השמעת אמירות אולי לא פופולריות, אולי בדעת מיעוט, ואולי נמצאות במחלוקת אך נשמעות בכל מקרה על ידי התקשורת החופשית. התקשורת מבטיחה את התהליך הדמוקרטי במדינה, היא שומרת על יציבות החברה והיא מאפשרת לפרט לבטא את עצמו באופן חופשי בתקשורת, מבלי לחשוש שדעתו שונה מהאחר.

הבניית המציאות הפוליטית של האזרחים נוצרת על ידי התקשורת אשר מציגה את המציאות הפוליטית של האזרחים מכיוון, שרוב המידע מגיע לאזרחים מכלי התקשורת. עיצוב תמונת העולם הפוליטית כוללת חשיפת האזרח אליה.

גיבוש השקפת העולם הפוליטית של האזרח מושפעת מהתקשורת אשר מסייעת לאזרחים לגבש את השקפת העולם הפוליטית שלהם . הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתקופת בחירות ועל מנת למנוע הטיה של מערכת הבחירות נקבעו חוקים וכללים ברורים.

התקשורת משמשת באמצעים של סיקור, ביקורת ומתן במה לצורך העברת מסרים שונים, לקבוע את סדר היום הציבורי, לגבש השקפת עולם פוליטית של האזרח ולהבנות את המציאות הפוליטית.

בתקופת מערכת בחירות כוחה של התקשורת עולה, העיתונים מחזרים ומחוזרים על ידי הפוליטיקאים אשר משתמשים בה להעביר את מצעם, מסריהם והבטחותיהם לציבור הרחב לצורך תעמולה וזאת כדי לשכנע את ציבור הבוחרים להצביע עבורם. ככל שלמועמד יש יותר תקציב ויותר חשיפה בתקשורת, כך יש לו יותר סיכויים להיבחר. בשנת 1959 נחקק חוק הבחירות ובהמשך הוספו תיקונים לחוק  אשר מסדיר את כל הנושא של בחירות ובכלל זה הסדרת השידורים ברדיו בטלוויזיה, פרסום סקרים וכדומה. חוק ותיקונים אלו לחוק הינם בבסיסה של הדמוקרטיה ומחייבת את כולנו לשמור עליהם. 

ניתן להסיק שעלינו להשתמש בכלי התקשורת בזמן בחירות באופן מבוקר תוך בחינה מתמדת של הפרסומים המופיעים בהם. יש להכיר מצד אחד בתפקידי ובכוחם של אמצעי התקשורת ומנגד להבין שהם באים לשרת אינטרסים של פוליטיקאים, של עיתונאים אשר מבקשים להשפיע על דעתו וצורת חשיבתו של הציבור.

אנו רוצים לשנות את גישותיהם של הפוליטיקאים לתקשורת מכיוון שהתקשורת היא אחד מעמודי התווך במדינה, והמקור התקשורתי שלנו לקבלת מידע זמין, בנוסף לפי דעותינו אין כל צורך שהפוליטיקאים יתערבו בתקשורת משום שהיא צריכה להיות ניטרלית.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה