עוברים לשיטה רשימתית פתוחה

תרבות פוליטית דמוקרטית הכרחית כדי להגן על המשטר הדמוקרטי בעתות משבר, ולכן יש צורך לחזקה. אחת הדרכים לחזק את התרבות הפוליטית הדמוקרטית בישראל היא מעבר לשיטת בחירות רשימתית פתוחה, שתאפשר להשפיע על הרכב הרשימה לכנסת.

18 מתוך 21 מדינות ה-OECD שמקיימות הליכי בחירה יחסיים כמו בישראל עברו לשיטה רשימתית פתוחה. הגיע הזמן שגם ישראל תפתח את הרשימות להכרעת הבוחר ביום הבחירות.

הצעה זו נועדה לתקן מספר ליקויים מרכזיים הקיימים בשיטת הבחירות הקיימת: 1. היעדרם של הליכי בחירה דמוקרטיים לבחירת הנציגים ברוב המפלגות הפוליטיות בישראל. 2. כשלים בשיטת הפריימריז הנהוגה במפלגות הדמוקרטיות המאפשרים כוח רב לקבוצות אינטרס והיווצרותם של סוסים טרויאנים בתוך המפלגות המערערים את היסודות הדמוקרטיים של המפלגה.

חתימתכם תאפשר ליצור לחץ על חברי הכנסת לקדם את הצעת החוק המוצגת מטה.

עיקרי השיטה:

מאחורי פתק ההצבעה, כפי שקיים היום, יוצגו שמותיהם של 30 המועמדים הראשונים של כל מפלגה/רשימה. הבוחר יסמן את המועמד המועדף עליו מתוך רשימת המועמדים. סדר הרשימה לכנסת ייקבע בהתאם למניין הקולות שקיבל כל אחד מהמועמדים, כאשר יו"ר המפלגה ימוקם במקום הראשון ברשימה.

יתרונות השיטה:

1. בהיעדר תרבות דמוקרטית ברוב המפלגות השיטה הרשימתית פתוחה מאפשרת לבוחרים להשפיע על הרכב וסדר הרשימה לכנסת ובהכרח מחייבת את נציגי הרשימה להיות מחויבים לבוחריהם ולא רק לראש המפלגה שבחר אותם.

2. השיטה הרשימתית הפתוחה תחזק את התרבות הדמוקרטית במדינה וזו תחזק את הסיכויים לדמוקרטיה יציבה.

3. במפלגות שמקיימות הליכי בחירה דמוקרטיים של הנציגים, השיטה הרשימתית הפתוחה תפחית את ההשפעה של קבוצות אינטרס להשפיע דרך "קבלנות קולות" או קיומם של סוסים טרויאנים בתוך המפלגות. הרשימה הסופית תיקבע על ידי כלל ציבור הבוחרים ברשימה, כך שההשפעה של קבוצות אינטרס תהיה נמוכה.

4. השיטה תבליט את הכוח האלקטוראלי האמתי של כל אחד מחברי הרשימה לכנסת. נציגי הרשימה לא יוכלו עוד להתקדם בעזרת עסקנות פנים מפלגתית או לנהוג כטפילים על מפלגתם, אלא ידרשו לעבוד קשה ולהוכיח עשייה כדי לזכות באמון הציבור.

5. ברשימות מתמודדים המורכבות ממספר מפלגות, השיטה הרשימתית הפתוחה תפתור את הוויכוח על כוחה של כל אחת מהמפלגות ועל כוחם האמתי של כל אחד מהמתמודדים ברשימה. הרשימה הסופית תייצג את כוחו האלקטוראלי של כל חלק מהרשימה כפי שהוא באמת. הדבר יקל על איחוד בין מפלגות קטנות.

6.בחירה רשימתית פתוחה תחייב את הרשימות להתייחס לכלל הפרטים המרכיבים את הרשימה ותצמצם את פולחן האישיות של מנהיגי המפלגות בקמפיינים הפוליטיים ובשיח התקשורתי

נוסח התיקון המוצע:

במקום סעיף 4 (שיטת הבחירות) ב"חוק יסוד: הכנסת" יובא הסעיף הבא:

סעיף 4: הבחירות לכנסת:

א. הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, רשימתיות פתוחות, שוות, חשאיות ויחסיות.

ב. הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים.

ג. מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת.

ד. ההצבעה תהיה בעד מועמד מתוך 30 המועמדים הראשונים של רשימה שהציגה את את מועמדותה לבחירות לכנסת; יושב ראש הרשימה לא יכלל כחלק מרשימת המועמדים והוא ימוקם בראש הרשימה.

ה. לעניין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד.

ו. לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה.

ז. רשימת מועמדים:

(1) רשימת מועמדים תכיל לפחות 30 מועמדים ולא יותר מ-120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי לפי סדר המועמדים שקבעה הרשימה.

(2) הרשימה תפרט את שמו הפרטי של כל מועמד ושם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו.

(3) רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00;

(4) בכתב ההסכמה כאמור בסעיף קטן (ט) יצהיר המועמד הצהרה זו: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית ולפעול בהתאם לחוקיה".

ח. וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, לוקח הבוחר פתק הצבעה, מסמן בה את נציגו לכנסת ומכניס לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.

ט. פתקי ההצבעה:

(1) פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הועדה המרכזית, ועליהם מצד אחד אות, או כינוי ואות, ומצד שני רשימת 30 המועמדים הראשונים ברשימה- אות ראשונה של השם+שם המשפחה.

(2) רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק הצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית.

(3) חסר פתק הצבעה של אחת הרשימות, רשאי הבוחר לבקש מועדת הקלפי פתק מתאים.

י. מספר הקולות שקיבלה רשימה לכנסת יהיה כמניין הקולות בהם זכו כלל מועמדי הרשימה.

י"א. חלוקת המנדטים:

(1) בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-2% (שני אחוזים) מסך כל הקולות הכשרים.

(2) סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה "המודד".

(3) כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד.

(4) המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי סעיף קטן (ג) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן זה:

    (א) לכל רשימה ייקבע "מודד רשימה" על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ג) נוסף אחד;

    (ב) הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף;

    (ג) החלוקה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (2) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף;

    (ד) רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות.

י"ב. קביעת חברי הכנסת:

(1) רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, סדר הרשימה לכנסת ייקבע בהתאם למניין הקולות שקיבל כל אחד מהמועמדים; יושב ראש הרשימה ימוקם במקום הראשון ברשימה.

(2) זכתה רשימה במספר מנדטים גדול ממספר המועמדים שקיבלו קולות או זכתה במספר מנדטים גדול מ-31, ייכנסו המועמדים הנוספים בהתאם לסדר שקבעה הרשימה.

י"ג. הוראות נוספות ייקבעו בחוק.

לאתר פרויקט חוקה דמוקרטית למדינה יהודית 

לדף פרויקט חוקה דמוקרטית למדינה יהודית בפייסבוק