ד"ר דוד גורביץ - המכללה למנהל
מספר חתימות
2 |
|
600 | |
כמו שסיכם חברנו: דניאל גורן, כל מילה נוספת מיותרת.
"דרור)... אבל אני אומר, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים! מישהו שיוציא אותנו קצת מהקופסא, שיילחם בחשיבה המאוד ליניארית ומסודרת. כמו שגורביץ׳ אמר ״כשלא מבינים, אז הכי מעניין״. לא צריך לקבל תמיד תשובות על כל דבר בסוף השיעור. אני חושב, שהמרצה הזה הוא אחר המרצים הכי טובים שיש לבית הספר הזה, וזו תהיה אבידה גדולה אם הוא יילך.
יותר מזה, זה מרצה שמוכן לעשות הרבה מעבר למה שמרצים רבים מוכנים לעשות עבור הסטודנטים שלהם. אני זוכר שנה שעברה, גורביץ׳ לקח אותנו לתערוכה של אנדי וורהול במוזיאון ת״א (אהמ.. מפתיע, היו איזה 10 סטודנטים, כנראה שאנדי וורהול זה פשוט ״לא נושא מעניין״, ״מה זה כבר ייתן לנו״). זה היה הביקור הכי חווייתי שהיה לי אי פעם במוזיאון. לא רק שכל הסטודנטים שהלכו איתו (בחינם!!) נהנו בכל שנייה שהייתה איתו בסיור, אנשים לא קשורים התחילו להצטרף אלינו לסיור ואחרי זה באו ושאלו מי זה ואמרו לנו איזה מזל יש לנו שיש לנו אותו כמורה.
אני נורא מצטער, אבל מי שלא מתעניין בשיעורים של גורביץ׳, ולא חושב שהם נותנים לו ערך מוסף (שזה בעיניי הדבר הכי לא הגיוני בעולם) צריך לבדוק האם התואר הזה בכלל מתאים לו. איך למידה על אומנות, שפה חזותית, גישות פילוסופיות כלפי אומנות, סוגים של אומנות, סוגי סיפורים וכו׳, יכולה להיות חסרת משמעות עבור מישהו שרוצה להפוך למפיק, או איש פרסום או עיתונאי?! זה הבסיס הכי בסיסי שבן אדם צריך כדי להפוך מעוד בורג חסר משמעות במערכת או בתחום הזה שנקרא תקשורת, לאדם משכיל ואינטיליגנט, לאיש מקצוע מצליח, מקורי ומעניין.
כן, אפשר להעביר ביקורת, לומר שלפעמים הוא לא מסודר, לפעמים קצת קשה לעקוב ולהבין, אפשר גם לגשת אליו בסוף השיעור ולשאול שאלות, ולהתלונן, ולהסביר שקשה ושינסה קצת להאט או להיות יותר מסודר (אם זה כזה קריטי). ואפשר לבוא גם ללידיה, ולומר שזה קצת מונוטוני, ושאנחנו יותר מדי רגילים לריגושים כל הזמן אז קשה לשבת על התחת שעה וחצי בלי שמשהו קורה.
אבל, הבעיה היא לא גורביץ׳, ולא לידיה ולא (כמעט) כל מרצה אחר. הגיע הזמן לקצת ביקורת עצמית. אומרים עלינו שאנחנו לא מרוכזים, צודקים!
מבחינתי, ביום שגורביץ׳ עוזב, אפשר לקבור את בית הספר הזה ולשים במקומו מצבה ״כאן היה בית הספר לתקשורת״. נראה שגם ככה זה הכיוון...
"