המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה לעסקים קטנים ובינוניים

אנו תלמידי תיכון המושבה בזיכרון יעקב ,רפאל פאר, אייל לוי ונועם בר אור, פונים למשרד האוצר ולשר האוצר בפרט, ישראל כץ, נותנים להם פתרונות מתוך מסקנותינו שהסקנו במהלך הפרויקט כדי שישקלו את פתרונות אלו ויביאו לשינוי ולשיפור של המצב הכלכלי שעסקים הקטנים והבינוניים נמצאים בו במדינתנו, נציג למשרד האוצר ולשר האוצר את הבעיות ואת הפתרונות שאנו ממליצים עליהם.

בשנה האחרונה נסגרו אלפי עסקים קטנים ובינוניים בשל אי התאמה לתפקוד במהלך תקופת הקורונה. הסגרים שהוחלטו על מנת להתמודד עם מחלת הקורונה עזרו להתמודד עם המשבר הבריאותי, אך במקומו נוצר משבר כלכלי כבד אשר השפיע לרעה על רוב העסקים במדינה ובפרט על העסקים הקטנים.

אנו מודעים לבעיה הזו כיוון שלפי התקשורת עסקים קורסים מידי יום, בעלי עסקים מארגנים הפגנות ועם זאת אנו מגלים כי הממשלה לא מצליחה להשתלט על הקריסה הכלכלית, דבר המשקף את אי הסדר והארגון השוררים בממשלה אשר גורמים לניהול שגוי של המשבר הכלכלי ולחילוק כספים רבים לאלה שפחות צריכים אותם במקום להשקיע בעסקים שזקוקים למענקים אלו.

לפי המחקר שביצענו אנו יכולים לומר כי המענקים שהממשלה נותנת לא תמיד הולכים לעזרת הציבור שזקוק לו אלא מפוזרים לפי לחצים משפטיים, חברתיים ופוליטיים. איננו יכולים לוודא את העובדה שהמענקים לא מפוזרים לפי צורך, אולם אנו יכולים לראות את התוצאות של פיזור זה ומכך להסיק את אמתותם של הדברים.

אחד הפתרונות הרלוונטיים לבעיית הגירעון הכלכלי ההולך וגובר בתקציב הוא פתיחת ועדת פיקוח שמורכבת מיחס של כ-50 אחוז כלכלנים ואנשי תעשיה וכ-50 אחוז אנשי ממשל כך שייווצר מצב של ניהול המדינה לפי כלכלת בחירות על מנת למנוע בזבוז כספים מסיבי של מיליארדי שקלים כך שיהיה כוח מנגד שידע לגרום להפסקה של הטרלול הכלכלי של המדינה.

כיום ממשלת ישראל סגרה קליל את הכלכלה עקב החשש שתהיה הדבקה המונית בנגיף הקורונה אך מנגד לאורך החודשים האחרונים הקהילה המדעית הבינה כי לא כל סקטור כלכלי חשוף להדבקה מסיבית, ושניתן למגר את ההדבקה על ידי אמצעי מניעת הדבקה בעסקים אשר הממשלה תממן ובכך להשאיר חלק  מהכלכלה פתוחה למסחר ומנגד לא לבזבז מיליארדי שקלים על מענקים שלא מספקים את הסחורה (כ90000 עסקים נסגרו מתחילת המגפה).

הפתרון השלישי הוא לברר יותר על העסקים שנפגעו במשבר ולתת להם את הכספים למטרות שהממשלה הציבה, כגון התאמת העסקים על ידי פתיחת אתרי אינטרנט ומעבר לדיגיטל.  פתרון זה יקח זמן וכוח אדם אך עדיף לעומת מתן מענקים ששווים מיליארדים לכל האוכלוסייה. במקום זה עדיף להשקיע את המענקים במוסדות שיבררו אילו עסקים נמצאים במשבר ויחלקו להם את המענקים בצורה מבוקרת ועם פיקוח.

כדי שהעצמאים שהעסק שלהם נסגר בשל המשבר הכלכלי יוכלו להמשיך להזרים כסף, אנו מצעים לממשלה לפתוח לציבור הרחב קורסים חינמיים, שיכשירו את העצמאים ללא פרנסה לעבודות שיוכלו לפצות על חלק מהנזק הכלכלי שנגרם להם.  

פתרון נוסף הוא שהמדינה תהיה יותר מעורבת בפעולות של הבנקים ושתהיה לה יותר שליטה בפעולות אלו. הבנקים הם עסקים עצמאיים ולכן אין למדינה זכות לקבוע את פעולות הבנקים, עם זאת המדינה בתקופת משבר כלכלי וכספי האזרחים מונח בבנקים, לכן הבנקים אמורים להתייצב ולעזור למדינה בשעת משבר במקום לחשוב רק על הרווחים שלה. מכאן אנו דורשים מהמדינה לפעול אל מול הבנקים לשם מתן הלוואות ללא ריבית לבנקים והלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים כדי לצמצם למינימום את מספר העסקים שנסגרו בתקופת הקורונה.

לסיכום, פתרונות אלו מוצגים כאן כדי להשפיע על ההחלטות ושהממשלה תבדוק את האפשרויות שמוצעות. אנו הצענו כמה פתרונות כדי שהממשל ישקול וייקח את המתאים ונכון ביותר, הממשל יכול גם לגוון עם כמה פתרונות שעצנו כאן. הפתרונות הגיעו מתוך המסקנות שהסקנו במהלך הפרויקט ולדעתנו הם נכונים ומתאימים לביצוע.