שינוי ההסכם בשותפות בין כללי למוגבל המקובל בחלק מההחברות הציבוריות

ההסכם הקיים כפי שנוסח לפני עשרות שנים, אפשר למדינת ישראל לבצע השקעות בתחומים שהכדאיות נמוכה, תחומים שהמדינה לא יכלה להשקיע ומצד שני נתנה חופש לציבור להשקיע. מאז גילויי שדות הגז בים טטיס ובתמר, המדינה שינתה את יחסה לתחום חיפושי הגז והנפט, ע"י מינויי ועדת שישינסקי שבדקה מהיבט של האוצר את ההסכמים בתחום הנ"ל. אולם הועדה שאמרה שהגז והנפט שייכים לכל עם ישראל, התעלמה מהמוני עם ישראל שבזכות השקעתם, נוצרה האפשרות הכלכלית לפריצת הדרך בתחום האנרגיה.כידוע, לפי ההסכם, המוני עם ישראל משקיעים את כספם בחברות שהן מוגדרות כשותפות מוגבלת קרי יש שותף כללי שהוא בעקרון אחראי לניהול השותפות ויש השותף המוגבל שמשקיע את כספו למען ביצוע הפרויקטים עד למיצויים הסופי: רווח או הפסד.אולם עם השנים, נוצרה דינאמיקה בהתאם לרוח ההסכם שלפיו:1) הגב הכלכלי בחיפושי הגז והנפט הינו השותף המוגבל. על אף שאין מאחוריו הון מעבר למה שהושקע ברכישת המניות, הסכום הנ"ל משמש למימון כל ההוצאות השותפות כולל עמלה לשותף הכללי. במידה והכסף לא מספיק לביצוע כל הפעילות, כל ההלוואות באות באופן עקיף דרך השולט בשותף הכללי לחשבון השותף המוגבל ובתנאים הרבה פחות טובים ממה שהשולט בשותף הכללי קיבל. לדוגמא: שותפויות דלק קידוחים ואבנר בתמר. ברוב השותפויות כמעט כל ההשקעה בידי הציבור דרך השותף המוגבל.2) השותף הכללי רשאי לקבל עמלה לאורך כל הדרך ללא כל קשר לרווחים (גם כאשר יש רק הוצאות בלבד ללא קשר למצב המזומן בקופת השותף המוגבל), בערך של אחוז מסוים מגודל ההוצאות השוטפות. לדוגמא: במודיעין העמלה של הכללי הינה 7.5% ולאורך זמן, על הוצאות שוטפות של מיליארדי דולר(כאלה ההוצאות לפיתוח שדות הגז והנפט בים בעומקים של כ-4 ק"מ), יש לשותף כללי הכנסה של 75 מליון דולר לכל מיליארד דולר הוצאות !!!לעומתו, השותף המוגבל אינו נהנה מאף הטבה ובנוסף, עקב גיוסים חוזרים ונשנים של מזומנים גדולים, נשחק חלקו לאורך כל הדרך.3) השותף המוגבל איננו יכול במסגרת ההסכמים שנוצרים בעת משאים ומתנים של מכירת או קנית חלקי זיכיונות ליהנות מתמלוגי על שהם חלק מההסכם. לכן, התמלוגים יכולים לעבור לגורמים המנהלים את השותפות מאחר שלא חלים עליהם הגבלות. דוגמא: במודיעין אנרגיה נרכשו תמלוגי על בשווי של 4.5% מידי הגיאולוג של שרה ומירה ע"י חברה ששולטת בשותף הכללי IDB-DT. כלומר ההזדמנות עברה לגורם ששולט בשותפות ואפשרה להפנות את העסקה ישירות אליו.4) לאחר שהשותפות הצליחה ומפיקה גז או/ו נפט, מקבל השותף הכללי תמלוגי על ללא כל צורך להשתתף בהוצאות עד ליצירת הרווח. לדוגמא בשרה ומירה יש לשותף הכללי של מודיעין כ-16% תמלוגי על, בעוד שהשותף המוגבל שדולל לאורך כל חיי הפרויקט עקב גיוס כספי ציבור נוספים ובנוסף אולי ייהנה ממה שיישאר אם יישאר דבר מה.5) השותף הכללי, מנהל את השותפות: 5.1) בחירת, תזמון, קביעת סכומים ואופן גיוסם מהציבור בעוד שהוא עצמו לא מחויב להשתתף כלל.5.2) בחירת בעלי תפקידים בתשלום5.3) בחירת דירקטוריםהכול ללא יכולת התערבות בזמן אמת של הרוב שהוא כמעט כל המשקיעים בחברה אבל שייכים מכורח ההסכם לשותף המוגבל.6) היחס בין המשקיעים מכלל הציבור, עמך ישראל לשותף הכללי הוא מאוד מפתיע. בעוד שהשותף הכללי, לא נדרש להשקיע כל סכום שהוא להבטחת מטעמי השליטה בחברה, מתקיים מצב שבו בשותפויות מסוימות ההשקעה של השותף הכללי קרובה ל-0!!7) השולט בשותף הכללי ושותפיו בהיותם גם משקיעים בבורסה באופן אישי או דרך גוף פיננסי כל שהוא, באופן טבעי יש נגיעה למקורות מידע שרק השותפים למנהל הפרויקט יודעים והמשקיעים בחברה שמשתייכים לשותף המוגבל חסרי מידע.8) קיימת זיקה טבעית בין זיכיונות שונים ולכן, הכללי יעדיף לאחר שהצליח בזיכיון מסוים ויש רווחים, להעבירם לזיכיון אחר למימון הוצאותיו. עקב כך עלול המשקיע ששיך למשקיע המוגבל שלא לראות רווחים כלל. בניגוד לשותף הכללי שמתחיל לקבל תגמולי על מהרווחים לפני ששולמו ההוצאות.לכן, אנו באים וקוראים לכנסת ישראל וממשלת ישראל להתערב לטובת כלל המשקיעים בתחומים הללו שהם בעצם מאות אלפי אזרחים ובתי אב בישראל, רב מוחלט של המשקיעים שסיכנו את כספם אשר בזכותם בפועל בוצעה הפריצה במציאת מקורות אנרגיה למדינת ישראל.:1) ביטול תגמולי העל למיניהם2) ביטול עמלת התפעול לכללי שהוא חלק מכלל ההוצאות בחיפושי הגז/נפט3) הקפדה על מניעת בעלי העניין של השותף הכללי או הנציגים של גורמים שמשתייכים לשותף הכלל  מלהשתתף באסיפות שנוגעות לאינטרסים של השותף הכללי4) הקפדה על אופן ניהול האסיפות, ההצבעות ופרסום תוצאות האמת אנחנו קוראים למזדהים עם רוח העצומה להירתם ולפעול באופן נמרץ להחתמת חברים נוספים. אם נצליח להגיעה לעשרות אלפי משקיעים,נוכל לצאת למאבק ציבורי למען שינויי המצב.אנחנו קוראים לכנסת ישראל וממשלת ישראל לשנות את ההסכם הקיים למען הסכם צודק כמקובל בחברות ציבוריות במדינות נאורות, בתחומים שסיכון ההשקעה הוא רב וההשקעה הנדרשת להגיע לרווח נמדדת במאות מיליוני דולרים.