תנו לילדים ללמוד, ולהורים להתפרנס בכבוד

אנחנו מצדיעים למנהיגים ולקובעי המדיניות בתחום הבריאות והחינוך על עמידתם במשימה הסבוכה - לאפשר למערכת החינוך להפתח בשנת הלימודים הקרבה, גם בצל איום הקורונה. זוהי משימה ממעלה ראשונה, והרבה צעדים הכרחיים ומיטיבים ננקטו עד כה. אך לצד זה אנו מבקשים מקובעי המדיניות: יש לבטל את הלימוד מרחוק ואת הלימוד בקפסולות - לאפשר לילדים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, בכל הגילאים, ובכיתות אם.

מדוע?

1. לימוד מרחוק איננו בייביסיטר

2. ילדים נפגשים זה עם זה ממילא, מחוץ למרחב בית הספר

3. מחירים כבדים מנשוא לילדים, להורים, למורים, לחינוך, למדינה

ובכן-

1. לימוד מרחוק איננו בייביסיטר:

ילדים זקוקים למרחב אנושי כדי ללמוד. ישיבה מול המחשב לא מחליפה את המרחב הלימודי לו הם זקוקים. ילדים צעירים זקוקים להדרכה קרובה של מבוגר, כדי לקבל מענה לימודי, חברתי ורגשי אמיתי. 

ויתרה מזאת - במשך השבועות בהם ילדינו למדו מרחוק בשנת הלימודים שחלפה - אנחנו ההורים היינו המורים שלהם. נאלצנו ללמד אותם חשבון, אנגלית, היסטוריה, לשון. להדפיס חומרים, לעמוד במטלות, ללמד אותם שוב את כל מה שלימדו אותם - כיוון שאפשר ללמוד מעט מאד בלמידה מרחוק. 

אחרי חודשים של משבר, שבהם התקשנו לעבוד ולהתפרנס, ואחרי תקופת החופש הגדול, איך נעמוד שוב במצב שהילדים בבית? איך נעמוד שוב במצב שבו אנחנו צריכים ללמד וללוות אותם במקום מוריהם? המענקים וההטבות שקיבלנו מהמדינה היוו אוויר לנשימה, אך לא נוכל לחזור להתפרנס בכבוד אם ילדינו יוצאים לבית הספר רק יומיים בשבוע. לא נוכל לעבוד כאשר אנחנו משמשים להם מורים מהבית.

2. ילדים נפגשים זה עם זה ממילא, מחוץ למרחב בית הספר:

אילו היו ילדי ישראל נפגשים אך ורק בתוך כתלי בית הספר - הרי מתווה החזרה ללימודים היה ללא דופי. אך זהו לא המצב. ילדים נפגשים בבתים, בחוגים, בבריכה ומגרשי המשחקים. דמיינו את ה-1.9: בבוקר הילדים לומדים ב"קפסולות", או לומדים מהבית, ואחר הצהריים נפגשים בבריכה, או בקניון או בגן המשחקים  - עם חבריהם שאינם בקפסולה שלהם. למחרת בבוקר - מופרדים, ואחר הצהריים שוב נפגשים ומתערבבים.

גרוע מכך, הילדים שלומדים מרחוק, במיוחד הבוגרים שבהם, לא יושבים כל היום בבית. בזמן שההורים יוצאים לעבוד, הם מסתובבים ונפגשים, עם בני הכיתה, עם שכנים מהבניין, מהרחוב, מהישוב. ואנחנו לא שם. ואין הצהרות בריאות חתומות. ואין מרחק של שני מטרים. זהו מצב בלתי נמנע. יותר בטוח להם להיות בתוך בית הספר, בכיתת האם שלהם, עם ילדים קבועים, מורים קבועים, הקפדה על כללי ההיגיינה, אחרי שבבית מדדו להם חום, ואישרו שהם בריאים וללא תסמינים.

3. מחירים כבדים מנשוא לילדים, להורים, למורים, לחינוך, למדינה:

המדינה עומדת להשקיע סכום עתק במימון מתווה החזרה ללימודים, כאשר אין ביכולתה להשקיע בחינוך עצמו. כמה עצוב. מורים לא יכולים למלא את משימתם החינוכית כראוי. ילדים לומדים דרך המסך, ולא במפגש אנושי, הורים לא יכולים לשקם את פרנסתם.

לימוד מרחוק - משמעותו שהילדים לא באמת לומדים, שאין מבוגר בסביבה, שאין מרחב חברתי, ומי שומר עליהם בזמן הזה? 

לימוד בקפסולות - מצריך כוח אדם כפול בבתי הספר - מעבר לתקציבי הענק, המשמעות של כך היא שמורים בקבוצת סיכון נאלצים ללמד, ושמורים פחות מיומנים ומתאימים נאלצים ללמד.

החינוך כולו נפגע עמוקות.

מניעת התפשטות הקורונה היא משימה לאומית עצומה וכבדת משקל. אך במבט בהיר נבין כי לימוד מרחוק ולימוד בקפסולות - הם לא הפתרון. והמחירים שלהם כבדים מנשוא.

יש לבטל את הלימוד מרחוק ואת הלימוד בקפסולות - לאפשר לילדים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, בכל הגילאים, ובכיתות אם.