עצומת תמיכה של אנשי ונשות ספרות בסירוב של ג'.מ.קוטזי להשתתף בפסטיבל הסופרים

תמיכה בחתן פרס נובל, ג'.מ. קוטזי ובבחירתו שלא להיענות להזמנה להשתתף בפסטיבל הסופרים הבינלאומי שבמשכנות שאננים

אנו, נשות ואנשי ספרות ישראלים, מבקשים להביע בזאת את תמיכתנו בסופר ג'.מ. קוטזי ובבחירתו לסרב להזמנה להשתתף בפסטיבל הסופרים במשכנות שאננים.

אנו עושים זאת במידה רבה של צער, שכן כקולגות, ולפני כן כקוראות וקוראים הרואים בו מגדלור ספרותי ומוסרי, היינו שמחים לשמוע את הסופר הדגול מדבר בפסטיבל, לשאוב עידוד מהתנגדותו האמיצה והמתמידה למשטר האפרטהייד בארצו  – התנגדות שכתביו ספוגים בה – ולהריע לו, המציב לנו מודל מופת לאמן ולאיש רוח לוחם.

יחד עם זאת ברור לנו כי בדיוק בשל היותו כזה, ובשל יושרתו, בחר הסופר לממש את זכותו לסרב לקחת חלק באירוע המתקיים בישראל בעיצומם של מלחמת נקמה וטיהור אתני, בעזה, בלבנון ובשטחים הכבושים, ובכך להביע בפומבי את התנגדותו הנחרצת הן לפעולותיה של מדינת ישראל, הן לשיתוף הפעולה של רוב אזרחי ישראל עם ההשמדה, בעיקר של ציוויליזציית עזה. 

נכון, יכול יוצר לבחור בדרך אחרת, לגיטימית אף היא, של השתתפות באירוע וניצולו לשם השמעת דברים נכוחים ורתימת הקהל אל ציבור המתנגדים והנעתו לפעולה, אך גינויו של מי שבחר בדרך השנייה היא בחירה שמלמדת על חוסר כבוד להיותו סובייקט, לאינטלקט שלו ולחופש לפעול על פי צו מצפונו, קל וחומר כשמדובר ביוצר, ובאדם שנאבק כל ימיו בדיכוי חירות המחשבה וחופש הפעולה.

בקבלו את פרס ירושלים באפריל 1987, בהתייחסו אל חוויית החיים בחברה הנשלטת בידי שלטון טרור ודיכוי, אמר קוטזי: "אתה נולד לתוכה כמו לתוך כת".

גם בישראל, ולא רק בקרב המחנה הלאומני, אנו נולדים אל תוך כת: אל האמונה העיוורת בצדקנו, אל הקורבנות כדרך חיים, אל הגזענות ושנאת הפלסטינים, בהם אזרחי ישראל, אל הציות והגיוס האוטומטי לשרת בצבא הכיבוש והזרבוב, צבא שהמשרתים בו – מטוראית ועד רמטכ"ל - מצהירים עליהם בריש גלי, מתגאים בהם, ואף זוכים לכיבודי שלטון בדמות נשיאת משואות. 

כל אלה התגברו מאז טבח ה-7 באוקטובר (קוטזי לא הקל בו ראש אך ציין, ובצדק, את הנקמה הבלתי מידתית שגרר) ואליהם נוספה הירתמות הציבור מרצון למכונת ההסברה הישראלית.

הספרות, מעצם מהותה, מבקשת לחתור תחת אחידות המחשבה והחוויה, לתת ביטוי לקולות שונים, חריגים, מודחקים, מושתקים, ולפעמים גם נרדפים. כזו היא הספרות של קוטזי וכזו היא הספרות שנרצה לכתוב אנו, ובשמה אנו עומדים ועומדות לצדו כעת.

אנו מכבדים ומכבדות את סירובו ומקווים ומקוות שקולו הרם והרהוט יישמע בעולם ובעיקר כאן בארץ, יבהיר לאזרחי ישראל כי אי אפשר לבצע רצח עם ולהמשיך בחיים, יביא לשינוי המיוחל ובכך, לבסוף, יתרום לתהליך טיהור שמה של ישראל וביסוסה מחדש בקהילה הבינלאומית, דבר שכפי שדייק לאבחן הסופר, ידרוש זמן רב ויקרה רק "אם היא [ישראל] בכלל מעוניינת בכך". 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה