להפסיק עם הקרליבך בערב שבת בהר עציון

אנו, החתומים , מתנגדים לתפילת ערב שבת בסגנון קרליבך בטענה שהיא מקלקלת את הכוונה שלנו בתפילה. יתרה מכך, הטענה שעל פיה יש אנשים המתחברים לתפילת קרליבך ומצליחים לכוון בה יותר מברגיל, למעשה טוענת שצריך לדאוג לשמחה תמידית על ידי שירה וריקודים בשעת התפילה, ובפועל מזניחה את הכוונה בתפילה ה"קרה" שבשגרה ואת הצורך במציאת דרכים לכוון גם בתפילות ללא שירה.

הרב עמיטל זצ"ל התנגד בתוקף לתפילות קרליבך למעט שבתות ראש חודש מבחינה חינוכית, וכך היה המנהג הישיבתי במשך שנים רבות.

מתוך דברי הרב עמיטל במאמרו "בין התחברות למחויבות":

הנוער הזה מצפה שהקב"ה יפנה אל האדם ויציע לו מצוות שדרכן הוא יוכל להגיע לחוויה דתית ולהתרוממות נפשית; סגנון זה מדבר אל לבו של אותו נוער. אבל לקבל את הקב"ה כמלך מצווה ופוקד וכופה - דבר זה הוא למעלה מהשגתו ואינו מדבר אל לבו. הגמרא (ר"ה כח ע"א) אומרת שמצוות לאו ליהנות ניתנו, ומוסיף שם רש"י : "להיות קיומם להם הנאה, אלא לעול על צוואריהם ניתנו". אמרה זאת, לפי טעמם של בני הנוער, מתייחסת לדור אחר.

לסיכום, לפנינו תופעה קשה, גם אם היא מביאה בני נוער להתלהבות בתפילה תוך שירה וריקודים.

(קישור למאמרו: https://www.etzion.org.il/he/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA )

בעזרת ה' יטוהר לבנו לאהבה, ליראה ולכוונה בכל תפילה ולא רק בתפילה אחת בשבוע.