כן לתחבורה ציבורית בשבתות וחגים

כחלק מעבודת הגמר באזרחות בבית הספר חשבנו לקחת את הרעיון צעד אחד קדימה ולנסות להשפיע באמת בנושא שקרוב לליבנו ולא סתם דבר עליו.

אלה הן הסיבות והטענות המנחות אותנו בדעתנו ושמבססות אותה:

ראשית, כאשר מדברים על תחבורה ציבורית חייבים לציין את העלות הכספית המוזלת שמאפשרת לכל אזרח לעלות על אוטובוסים בלי הצורך לחשב האם הוא יכול לעשות זאת בהתאם ליכולות הפיננסיות שלו.

בנוסף, לא כל בן – אדם בישראל יכול להרשות לעצמו להחזיק ותחזק רכב פרטי עקב עלויות שונות כמו ההוצאה הכספית הראשונה על הרכב עצמו, ולאחר מכן עלויות רבות וחלקן גדולות מידי כמו דלק שצריך למלא באופן עקבי. עלות נוספת היא תיקון תקלות קטנות או גדולות כשהרכב נפגע.

חופש מדת הוא מאפשר לכל אזרח לבחור שלא להשתייך לדת כלשהי או לעדה דתית כלשהי שלא לקיים פולחן, מנהגים, חוקים או ציוויים הנובעים מהשתייכות זו, וליהנות מכל זכויות האזרח המקובלות במדינתו ללא קשר לדת.

כאשר הממשלה מונעת מאנשים לנוע בתחבורה ציבורית בשבת היא, לכאורה, פוגעת בחופש שלהם שלא להשתייך לדת מסוימת ולא להיות כפופים לדרישותיה.

חופש התנועה: הממשלה היא זו שפוגעת בחירות בסיסית ביותר –  שאמורה להינתן לכל אדם מעצם היותו אדם והיא חירותו לנוע ממקום למקום מבלי שחירות זו תימנע על ידי גורם זר. למשל, אדם שאין ביכולתו להגיע מעיר מסוימת לעיר אחרת כי אין לו את היכולת הכספית לרכב פרטי לא יכול להיעזר בתחבורה ציבורית כמו אוטובוס שעלותו נמוכה ונגישה כדי להגיע למקום שאליו ירצה.