העצומה לשבירת מונופול הרבנות הראשית על הכשרות בישראל

לרבנות הראשית בישראל מונופול על-פי חוק על הענקת תעודות הכשרות לעסקים בישראל. מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, בתקנה או בנוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם יחיד.

מונופול זה, או בלעדיות הרבנות הראשית בהענקת תעודת הכשרות בישראל נובעת עפ"י חוק איסור הונאה בכשרות משנת 1983 בו נקבע שרק הרבנות הראשית או מי שהיא הסמיכה לכך רשאי להעניק תעודת כשרות לעסק.

מונופול הוא מצב שבו בשוק של מוצר או שירות מסוים קיים מוכר אחד בלבד, דבר שמקנה לאותו גורם שליטה בתחום פעילות בשוק. המונופול מונע תחרות ומביא לעליית מחירים ולירידה באיכות המוצר/שירות, באין לצרכנים שום אופציה אחרת אליה יוכלו לעבור. הדרך להתמודד עם מונופול הוא, בין השאר, ע"י רגולציה או הכנסת שחקנים נוספים לשוק.

הרבנות היא הגוף היחיד אשר רשאי להעניק את השירות שנקרא כשרות. מצב זה מוביל לירידה באיכות השירות, להתנהלות כושלת ועליית מחירים כמפורט מטה:

1. על-פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2015, ישנן בישראל כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, מושמדים, נטמנים באתרי פסולת, מטעמי כשרות שונים (תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת שמיטה) ללא ידיעה מלאה על היקף התופעה של משרד החקלאות, מועצת הצמחים, המשרד לשירותי דת או רשות הציבור.
2. הרבנות היא המעניקה למועצות המקומיות השונות את הסמכות להנפיק תעודות כשרות. בראש כל מועצה מקומית עומד רב שמתחתיו פועלת רשת של משגיחים. הרגולטור אשר אמור לפקח על עבודתם של המשגיחים - המשרד לשירותי דת, אינו מפקח בצורה מספקת, וכתוצאה מכך, למשגיחים אוטונומיה בנושא הכשרות, הם הופכים לשריפים מקומיים וקובעים בעצמם את הדרישות למתן תעודת כשרות.
3.  עקב חופש עבודתם של המשגיחים, במקרים רבים הם אינם מקפידים על נהלי הרבנות הראשית וכך יצאו אל הצרכנים תוצרים באיכות ירודה.
4. לא רק תעשיית המזון נפגעת ממונופול זה, אלא גם התיירות בישראל - חלק מהמלונות אשר מעוניינים בהחזקת תעודת כשרות מחויבים להעסיק 3 משגיחים - משגיחי בוקר, ערב ושבת. למשגיחים אלה ניתנת יד חופשית בהשגחה, הם דורשים חדרים ללינה, לעתים אף למשפחתם , ועוד. עלויות אלה מגיעות לכ-15% מסך הוצאות בתי המלון. הוצאות אלה מובילות לעליית מחירי חבילות הלינה.
5. מצבים כגון החמרת דרישות על מקומות מסיומים, העדפות לספקים מסוימים, התנהלות בחוסר שקיפות של הרבנות ויצירת מחסומים למוצרים ויצרנים קטנם - כלומר התנהלות לא יעילה אשר גורמת לעלויות גבוהות במזון המסתכמות ב-300 מיליון שקלים.
6. בנוסף על התשלום הישיר למשגיח הכשרות על השגחתו והכשרת הכלים, על בעלי העסקים לשלם מחיר מופרז על אגרה שנתית העלול להגיע עד לכ-15,000 ש"ח.

כל אלה מביאים לעלייה במחירי המוצרים - מחיר מופרז על מנה במסעדה כשרה או תשלום מוגזם על חבילת נופש בישראל. מחירים אלו פוגעים בנו, ציבור הצרכנים.

אנו החותמים על עצומה זו קוראים לממשלה וחברי הכנסת להציע שינוי בחקיקה בהקדם האפשרי הייעל את התנהלות הרבנות ופעילותה, באמצעות רגולציה או הכנסת גורמים אחרים המוסמכים להעניק תעודת כשרות בישראל, על מנת להגדיל את התחרות בשוק ולבטל את המונופול.

תודה רבה.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה