הפועל פתח של תקוה

שוב פעם חוזר הניגון ואנחנו נמצאים בפני עידן חדש.

הפעם בניגוד לפעמים קודמות שעוד חיפשו מאמן נמצא הפיתרון המושלם בעלים שיהיה מאמן. (על זה עדיין אף אחד לא חשב).

זה כמו שיענקלה שחר יאמן את מכבי חיפה, שירצקי את קרית שמונה, לוזון את מכבי ו... תמחקו את לוזון הוא כבר מזמן מאמן (בעצם לא המצאנו את הבדיחה).

לפני 20 שנה שהיו אגודות אז הפועל פתח תקוה היתה אגודה חזקה, ששחקנים היו רוצים לבוא לשחק בה והיום כשקבוצה היא ביזנס אין קופצים.

השאלה הנשאלת היא למה? למה יוסי שיבחון שחקן בית מעדיף לאסוף כדורים בסוף האימון במקום לבוא ולהוביל את הקבוצה שלו?!?!.

האמת? קשה לי להאשים אותו. קבוצה שמנוהלת ע"י משפחת לוי/סיני היא לא אטרקציה ובטח לא מקום שאפשר לבסס בו את העתיד.

אומרים שהעתיד שייך לצעירים והעונה יותר מתמיד אנחנו רואים כמה חשובים צעירים מוכשרים לקבוצה, שרעבים לדקות משחק ומשחקים פצועים רק בשביל להוכיח.

זה נכון גם לגבי הקהל הקהל המבוגר והדור הצעיר. דור שלא ראה את הפועל בזמנים היפים ורואה רק קבוצה שמנוהלת כבדיחה ונלחמת על חייה כל עונה.

חברים יקרים, כדי זה יקרה ישנה רק אופציה אחת והיא החזרת מאיר שמיר לקדמת הבמה.

התקופה היפה של הפועל היתה כשמאיר היה. לא נלחמנו על ירידה, לא קראנו בעיתונים על שערוריות והיה כיף.

אני יודע שגל חצור מנסה בכל דרך אפשרית להחזיר את מאיר ואני יודע שבמשחק האחרון הוחתמו דפי תמיכה אבל מה שאני חושב שנכון הוא לעשות זה כבר מהמשחק הקרוב להתחיל לעודד את הקבוצה, לעודד את מאיר והכי חשוב לא לקלל לא את דני ולא את משפחת לוזון.

חברים צריך להנות מכדורגל ולא להיגרר לרמה של מושכי החוטים בקבוצות אחרות.

קדימה הפועל פתח תקוה