לתת את התוספת לקצבת הילדים בכל המשק

לכולנו נמאס מהתסכול שלא ניתן לעשות כלום.

אנו נהיה חייבים להתאגד ולחתום על העצומה כדי שנוכל להעבירה לשר התעשייה ,המסחר והתעסוקה שאת ההסכם שנחתם עכשיו בין ההסתדרות למשרד האוצר יכניס בחקיקה לגבי המשק כולו

אמהות במגזר הציבורי יקבלו 3600 ש"ח לשנה תוספת לקצבת הילד הראשון עד גיל 5 ו- 2400 ש"ח לשנה לקצבת הילד השני עד גיל 5. 

אנחנו עובדי המגזר הפרטי ועובדי חברות כוח האדם שמיום ליום הופכים להיות "עובדים שקופים", שקופים למדינה, שקופים למעסיקים, שקופים למעבידים ובפרט שקופים לחברה הישראלית. ומדובר לא בעובדים זרים או פלסטינים. מדובר בנושאי תעודת הזהות הכחולה הישראלית, מדובר בחיילים משוחררים, בוגרי אוניברסיטאות, עולים חדשים ועולים וותיקים, נשים וגברים. 

אנחנו נתקלים בהם בכל המשק הישראלי - מהקופאיות במרכולים ובחנויות, מלווים של נכי צה\\"ל, עובדי משרד ובנקים במגזר הפרטי, עובדי הניקיון והשמירה. אלה עובדים שאומנם אינם משתכרים שכר רעב אבל עתידם מוטל בספק. 

אין לי ספק שחלק גדול מן המציאות החברתית הקשה של היום נובעת מחולשת ההסתדרות. שרי אוצר בעבר, מכל המפלגות, לא העזו לצאת ברפורמות כלכליות וחברתיות בלא התייעצות מוקדמת עם ההסתדרות, או ללא הידברות מוקדמת עמה. ההסתדרות הייתה תמיד מוכנה להתפשר ולהידבר. וההסתדרות אכן דיברה והתפשרה, רמסה את החזון בבסיס הקמתה, קידמה את התחזקות הוועדים שרמסו את מעמד עובדי הקבלן, והמגזר הפרטי וחתמה על סכסוכי עבודה כשעובדי הקבלן מהווים את המקל נגד המעסיקים, ואת הגזר קטפו לעצמם.

בהרבה מאבקים של עובדי קבלן ברחבי הארץ, קטנים כגדולים, ההסתדרות נעלמה, נמוגה תחת לחץ בעלי ההון שמפעילים את חברות הכח-אדם, שהשכילו לבנות לובי פוליטי חזק כאותו תמנון רב זרועות השוחה במעמקי העלטה.בכל הידברות בין שרי האוצר להסתדרות סחרו ביחד בעובדי הקבלן והתוצאה, חברות כח-אדם פרחו ושגשגו מתחת לאפה הרדום של ההסתדרות והטרור התעסוקתי כלפי העובדים "השקופים" הלך והתעצם.

העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם היא חלק מן ההפיכה הימנית שהתחוללה ביחסי העבודה בישראל ומשמשת אמצעי בידי המעסיקים, ובכללם הממשלה עצמה, להוזיל את עלות העבודה ולצמצם את אפשרויות ההתארגנות של העובדים והעובדות. התוצאה היא רמת שכר נמוכה ורמת חיים נמוכה של עשרות אלפי משפחות.

אבל עלינו להבין ולהפנים: הדרך להבראת החברה הישראלית, לצמצום פערים חברתיים, מיגור תופעת העוני המתרחב, הענקת השכלה רחבה לאזרחים, לחיזוק המשק ולהשגת צמיחה יציבה לאורך זמן היא - שיפור וחיזוק תנאיו של העובד "השקוף", עובד הקבלן - גם בשכר, גם בתנאים הסוציאליים גם בביטחון היחסי במקום העבודה וגם בתחושה שיש מי שמייצג אותו ומגן עליו מפני יחס שרירותי. 

ההסכם הקיבוצי שלא כל הסקטור הפרטי חתום עליו ,אינו תקף לגבי כל עובדים ולכן אמהות רבות לא יהיו זכאיות לתוספת בקצבאות הילדים שניתנה עתה לאמהות במגזר הציבורי. כמו כן גם מכירת ימי מחלה הנהוג במגזר הציבורי ואינו קיים בהסכם הקיבוצי או במגזר הפרטי בכלל.

ויש לזכור הקצבאות יוצאות מקופת המדינה שמגיע מהמיסים שכל אזרח משלם, אך בפועל הסקטור הציבורי מקבל יותר.