דורשים צדק לסנוניות לסיסים ולכל ציפורי השיר בישראל

דורשים צדק לסנוניות לסיסים ולכל ציפורי השיר בישראל

מספר חתימות

1
 
20,000  
פורסם בתאריך: 15/05/2026
 

אל רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל, השלטון המקומי, חברות ניהול, ועדי בתים ובעלי נכסים פרטיים וציבוריים.

בישראל מתקיימת פגיעה שיטתית ומתמשכת בערכי טבע מוגנים בלב המרחב העירוני.

סנוניות וסיסים, ציפורי שיר נודדות המוגנות על פי חוק, מקננות מדי שנה בחניונים, בבנייני מגורים ובמרכזים מסחריים, ונפגעות שוב ושוב כתוצאה מהרס קינים, שימוש באמצעי לכידה דביקים והתקנת רשתות לא תקניות.

החוק להגנת חיות בר אינו המלצה. הוא חובה משפטית. והוא חל גם במרחב פרטי.

המציאות בשטח: כשל אכיפה מערכתי

בפועל מתקיים פער חמור בין החוק לבין היישום:

הרס קינים פעילים בעונת קינון כולל גוזלים חיים
שימוש באמצעי לכידה דביקים הגורמים סבל ומוות
רשתות יונים לא תקניות הלוכדות ופוגעות בציפורי שיר
מקרי מוות של גוזלים כתוצאה מהשמדת קינון
היעדר אכיפה אפקטיבית בשטחי חניונים, בנייני מגורים ומרכזים מסחריים

נוצר מצב שבו החוק קיים אך אינו נאכף בפועל, במיוחד בשטחים פרטיים שבהם ההרתעה כמעט ואינה קיימת.

עיקרון יסוד: החוק חל גם בשטח פרטי

קן פעיל של סנונית או סיס מצוי הוא ערך טבע מוגן לכל דבר.

בעלות על נכס אינה מקנה זכות לפגוע בבעלי חיים מוגנים.
החוק להגנת חיות בר חל באופן מלא גם בחניונים, בנייני מגורים ומרכזים מסחריים.

הדרישות: מעבר ממדיניות של הרס למדיניות של אחריות, אכיפה ופתרונות

1. אחריות משפטית ברורה במרחב משותף ופרטי

כאשר מתרחשת פגיעה בערך טבע מוגן בשטח משותף ולא ניתן לזהות את מבצע העבירה, האחריות תחול על הגוף המנהל של הנכס, לרבות ועד בית או חברת ניהול, כולל חיוב כספי ישיר מקופת הניהול.

2. איסור אמצעי פגיעה והסדרת תשתיות

איסור מוחלט על שימוש באמצעי לכידה דביקים מכל סוג שהוא.

איסור והסדרה מחמירה של רשתות יונים כך שיורשו רק מערכות תקניות שאינן מאפשרות לכידת ציפורי שיר, עם אחריות משפטית מלאה של המתקין והבעלים לכל פגיעה שתיגרם.

3. פתרונות תכנוניים מחייבים במקום הרס קינים

חובת התקנת מדפי הגנה, גגונים ופתרונות פיזיים למניעת לכלוך ונזק במקום השמדת קינים פעילים.

הטמעת תקן בנייה מחייב הכולל תכנון ידידותי לציפורים בבנייה חדשה ובשיפוצים משמעותיים.

הקמת אזורי קינון חלופיים מוסדרים כדי לאפשר דו קיום ולא הדחקה.

4. אכיפה אפקטיבית גם בשטחים פרטיים

הקמת יחידת אכיפה ייעודית עם סמכויות פעולה גם בחניונים, בנייני מגורים ומרכזים מסחריים.

מתן קנסות מנהליים מיידיים בזמן אמת במקרי פגיעה.

5. תשתית פיקוח, מצלמות ואכיפה מתועדת

חובת הצבת מצלמות באזורים בהם תועדו בעבר מקרי הרס קינים, פגיעה בגוזלים או לכידה של ציפורי שיר.

הצבת המצלמות תהיה תנאי להפעלת המקום במוקדים מועדים, ותשמש כלי הרתעה, תיעוד ואכיפה בזמן אמת.

הקמת מנגנון דיווח מהיר וטיפול מיידי במקרי פגיעה, כולל סמכות התערבות מיידית והטלת קנסות ללא שיהוי.

עקרון מרכזי: פתרונות קיימים, הבעיה היא יישום

הפתרונות כבר קיימים, מוכחים, זולים ומיושמים בעולם.

הבעיה בישראל אינה טכנולוגית אלא מערכתית: היעדר אכיפה עקבית, היעדר סטנדרט מחייב והיעדר אחריות ברורה בשטח.

סיכום

מדינה שמאפשרת פגיעה שיטתית בבעלי חיים מוגנים ללא אכיפה אפקטיבית פוגעת לא רק בטבע אלא גם בשלטון החוק עצמו.

המרחב העירוני אינו יכול להיות אזור הפקר סביבתי.

מדיניות נכונה אינה בחירה בין אדם לטבע, אלא יצירת מערכת שמאפשרת לשניהם להתקיים יחד.

אנו דורשים יישום מיידי של אכיפה מחייבת, אחריות משפטית ופתרונות תכנוניים, בלוח זמנים ברור של 90 יום להקמת מנגנוני פיקוח ואכיפה ראשוניים בכל רשות מקומית

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו