העם בחר בביבי, לא מנדלבליט!!!

העם בחר בביבי, לא מנדלבליט!!!

מספר חתימות

6
 
10,000  
פורסם בתאריך: 24/05/2020
 

בתקשורת ובשמאל נוהגים לקנטר את מדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו, אבל כדי לעשות זאת הם חייבים להתעלם מהעובדות הפשוטות. הנתונים מוכיחים כי כלכלת ישראל בתקופת ראש הממשלה נתניהו, זינקה ועלתה לשיאים חדשים פעם אחר פעם. קיראו את הנתונים ושתפו אותם:

אחד ההישגים הכי בולטים של בנימין נתניהו כראש הממשלה הוא מדיניות החוץ המוצלחת והרחבת הקשרים הדיפלומטיים של ישראל למקומות אליהםהיא מעולם לא הגיעה. על היחסים הכי קרובים אי פעם בין מנהיג ישראלי לנשיא ארה"ב דובר רבות, אבלראוי לצייןשהם מתהדקים כמעט מדי יום, כשרק לאחרונה אמריקה הודיעה כי תרכוש מערכות של כיפת ברזל.

אך כאמור, לא רק דונלד טראמפ מעריך את נתניהו כאחד המנהיגים הגדולים בעולם ומעוניין בפיתוח הקשרים עם ישראל, גם מעצמת העל סין, חתמה על מזכר הבנות בילטרלי לשיתוף פעולה כלכלי עם ממשלת ישראל,הסכם שהזניק את היקף ההשקעות הסיניות בארץ, הביא לפתיחת קווי תעופה ישירים בין המדינות ולהכפלת מספר התיירים הסינים בישראל ל-86,000.

גם הודו, מעצמה בהתהוות "מעריצה את נתניהו" ורואה בקשרים עם רה"מ וישראל קרש קפיצה להפיכתה לכוח עולמי מוביל. הדבר בא לידי ביטוי בביקור של נתניהו במדינה, מלווה במנהלים של מעל מאה חברות ישראליות, שכתוצאה מכך הגבירו את שיתוףהפעולה עם חברות הודיות. במהלך הביקור, שזכה לכינוי "רומן בוליודי", נחתמו הסכמים בילטראליים בנושאי אנרגיה, סייבר, תעופה וספנות.

מדינת ענק נוספת, ברזיל, עובדת במרץ על חיזוק היחסים עם נתניהו וישראל, או כפי שהגדיר זאת נשיא ברזיל, "קשר של אחים". אך ברזיל לא לבד,ביקור היסטורי של רה"מ באמריקה הלטינית-בספטמבר 2017 הפך את ישראל למדינה משקיפה ב"ברית הפאסיפית", בה חברות צ'ילה, מקסיקו, קולומביה ופרו. הביקור הוביללהרחבת פעילות מדינת ישראל בבנק הבין אמריקאי לפיתוח,להשקעה של ישראל במדינות המתפתחות ולקידום חתימה על הסכמי אס"ח עם אותן מדינות.

גולת הכותרת בעידן יחסי החוץ של נתניהו כשר חוץ היא חימום היחסים עם מדינות ערב המתונות. נתניהו הצליח להתקרב למדינות ערב מתוך "עוצמה כלכלית" ובעזרת אינטרסטים מול איראן.חימום היחסים התבטא בפועל בביקורים היסטוריים בצ'אד ובעומאן,שהגדירה את נתניהו כ"הוד מעלתו". אבל הטוב עוד לפנינו ורגע השיא של הידוק היחסים צפוי לקרות בשבוע הבא,בוועידות בחריין, שתכלול חמישה שרי אוצר ממדינות ערב.

מאז הבחירות ב־2009:

עלתה רמת החיים הריאלית של אוכלוסיית ישראל ב־55%.

התוצר השנתי לנפש, מדד מקובל של ההתפתחות הכלכלית, עלה מ־30 אלף דולר ל־42 אלף דולר, גידול של 40%.

נוצרו מיליון מקומות עבודה חדשים ושיעור האבטלה ירד מ־7.5% ל־4%. תעסוקה מלאה.

השכר הממוצע למשרה של עובד שכיר עלה מ־8,000 שקל לחודש ל־10,000 שקל, תוספת של 25%. גם בהתחשב באינפלציה, השכר הריאלי עלה בשיעור לא מבוטל של 13%.

היצוא מישראל עלה מ־60 מיליארד דולר בשנה שקדמה לכניסת נתניהו למעון ראש הממשלה לפני עשור ל־100 מיליארד דולר השנה.

החוב של המגזר הציבורי הצטמצם מ־75% מהתוצר המקומי ל־60% בלבד. ישראל נהנתה מעודפים גדולים של דולרים, צברה עתודות של כ־115 מיליארד דולר; לא רק שאיננו חייבים נטו כסף ליתר העולם, העולם חייב לנו כ־135 מיליארד דולר[!]

קצב האינפלציה השנתי הממוצע בעשור ביבי היה כ־1% לשנה בלבד.

מדדי אי־השוויון קטנו, במיוחד מדד אי־השוויון הכלכלי. הפערים צומצמו, שיעורי התעסוקה במגזר הערבי והחרדי עלו.

גדלו מאוד התקציבים לחינוך, בריאות ורווחה. הדביקו את קצב גידול האוכלוסייה ומעבר לכך: ההוצאה הכוללת של הממשלה על רווחה (ביטוח חברתי, סעד, חינוך ובריאות) עלתה מ־24% מעוגת התוצר המקומי ב־2008 ל־27% השנה. תוספת יחסית של 40 מיליארד שקל. ההוצאות על חינוך עלו מ־6.5% מהתוצר לפני עשור ל־7.5%, על בריאות מ־4.5% ל־5.5% השנה.

המגזר העסקי השתחרר, ברובו, מעומס חובות חריג.

ההשקעה במכונות, ציוד ובנייה לעסקים גדלה ריאלית ב־50%.

החוב של המגזר של משקי הבית, למרות המשכנתאות, נשאר נמוך.

העושר הלאומי זינק, בין השאר הודות לגילוי הגז הטבעי.

תעשיות הידע, המידע והטכנולוגיה פרחו.

לקט הנתונים החיוביים, בולט במיוחד על רקע התפתחויות הפוכות ושליליות ברוב מדינות המערב, שסבלו מההשלכות הכואבות של המשבר הפיננסי הגדול. באיטליה, לדוגמה, רמת החיים הריאלית והשכר הריאלי נמוכים כיום ממה שהיו לפני 25 שנה.

הוסיפו את חתימתכם

שולח חתימה, אנא המתינו