להעביר למשרד החינוך אחריות ותקציבים לחינוך לידה עד שלוש

אדוני ראש הממשלה מר בנימין נתניהו,

אנחנו-אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, הורים, סבים וסבתות והציבור הרחב קוראים לבניית תכנית לאומית ארוכת טווח להסדרת החינוך לילדים בני לידה עד 3 במדינת ישראל ולעברת האחריות על חינוכם של התינוקות והפעוטות למשרד החינוך. 

מעונות היום פתחו במחאה שבמסגרתה הם אינם מאפשרים רישום ילדים לשנת הלימודים תשע"ז. מדובר במחאה לגיטימית שמבטאת את מצוקת המעונות לגייס בתנאיים הקיימים כוח אדם איכותי לעבודה עם ילדים צעירים. יש בהחלטת המעונות אחריות ציבורית מהמדרגה הראשונה. פרופסור טרכטנברג מי שתרם לקידום רפורמות בגיל הרך-בין היתר סביב החינוך של בני ה-3-4 שנים במשרד החינוך נותן גיבוי מלא למעונות היום.

חשוב שנבין כציבור בישראל-כאזרחים בחלקם הורים וסבים שהבעיה הזו איננה הבעיה של מעונות היום אלא בעיה חברתית רחבה של כולנו. איכות החברה ניכרת על פי שונקוף ומייזלס -שני חוקרים בולטים בנושאי התפתחות וחינוך לגיל הרך בארה"ב לפי יחסה לאזרחיה הצעירים ביותר. אלו הם בני הלידה עד שלוש שנים.

ילדים בני לידה עד שלוש שנים נמצאים במסגרות חינוך נוספות(כגון גנים פרטיים, משפחתונים ופעוטונים) שאינן מפוקחות.

בחודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים בציבוריות הישראלית סביב נושא העברת האחריות על חינוכם של התינוקות והפעוטות בני הלידה עד שלוש, ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. ראינו גם כתבות בעיתונות שידברו על היסטוריה שנעשית בעניין העברה זו. אלא שדובר בסערה בכוס מים.

בקרב אנשי ציבור, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה יש הסכמה רחבה מבוססת נתונים על חשיבותה של ההתפתחות בתחילת  החיים ועל ההכרחיות החינוך בגילים אלו לשגשוג רגשי, חברתי של הילדים ולבניית כלים תודעתיים הכרחיים ללמידה בעולם משתנה. הבעיה היא בעיה של מדיניות , תכנון תקציבי והתמדה. ברור שהמעבר למשרד החינוך מחייב תקציבים, תקציבים רבים ותכנון מדיניות חינוכית ארוכת טווח לטובת החברה בישראל. התקציב הרב נחוץ הן לשיפור תנאיי עבודתן של המחנכות(תוך המרתן של המשרות הקיימות למשרות הוראה וליחס מספרי אנושי מבוגר לתינוק ולפעוט) , לבינוי בהתאם, ולהכשרת כוח אדם בנושא. עוד מאמר אקדמי  שיציג את התועלת החברתית והכלכלית של חינוך טוב לתינוקות ופעוטות לא יעזור. רק התגייסות ציבורית רחבה עשויה לסייע. 

אנו מודעים לכך שעל משרד החינוך ללמוד את נושא החינוך והטיפול לגיל הרך מאוד ועל המדינה לספק מגוון של פתרונות אשר יתאימו למשפחות ולילדים שונים.

אם המדינה חפצה בטובתם של אזרחיה, תכנון מעין זה הכרחי. ח"כ פרופ' טרכטנברג  וח"כ אלי אללוף אף יזמו הקמתה של מועצה לחינוך לגיל הרך שתהיה ציבורית ובלתי תלויה  בשינויים פרסונאליים המתחייבים מהמבנה הפולטי של השלטון בישראל.

ארגונים כגון ההאגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך  הפנו בנוסף לפרופסור טרכטנברג מכתב לראש הממשלה ולשרי החינוך, האוצר והכלכלה בנושא.

 בברכה,

ד"ר קלודי טל

clodietaldan.wordpress.com

http://www.atzuma.co.il/beadgilrach/